קטגוריה:שמות ו א
נוסח המקרא
ויאמר יהוה אל משה עתה תראה אשר אעשה לפרעה כי ביד חזקה ישלחם וביד חזקה יגרשם מארצו
וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה עַתָּה תִרְאֶה אֲשֶׁר אֶעֱשֶׂה לְפַרְעֹה כִּי בְיָד חֲזָקָה יְשַׁלְּחֵם וּבְיָד חֲזָקָה יְגָרְשֵׁם מֵאַרְצוֹ.
וַיֹּ֤אמֶר יְהֹוָה֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה עַתָּ֣ה תִרְאֶ֔ה אֲשֶׁ֥ר אֶֽעֱשֶׂ֖ה לְפַרְעֹ֑ה כִּ֣י בְיָ֤ד חֲזָקָה֙ יְשַׁלְּחֵ֔ם וּבְיָ֣ד חֲזָקָ֔ה יְגָרְשֵׁ֖ם מֵאַרְצֽוֹ׃
וַ/יֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה עַתָּ֣ה תִרְאֶ֔ה אֲשֶׁ֥ר אֶֽעֱשֶׂ֖ה לְ/פַרְעֹ֑ה כִּ֣י בְ/יָ֤ד חֲזָקָה֙ יְשַׁלְּחֵ֔/ם וּ/בְ/יָ֣ד חֲזָקָ֔ה יְגָרְשֵׁ֖/ם מֵ/אַרְצֽ/וֹ׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
תרגום
אונקלוס (תאג'): | וַאֲמַר יְיָ לְמֹשֶׁה כְּעַן תִּחְזֵי דְּאַעֲבֵיד לְפַרְעֹה אֲרֵי בְּיַד תַּקִּיפָא יְשַׁלְּחִנּוּן וּבְיַד תַּקִּיפָא יְתָרֵיכִנּוּן מֵאַרְעֵיהּ׃ |
ירושלמי (יונתן): | וַאֲמַר יְיָ לְמשֶׁה כְּדוֹן תֶּחְמֵי מָה אַעֲבֵד לְפַרְעה אֲרוּם בִּידָא תַקִיפְתָּא יִפְטוֹרִינוּן וּבִידָא תַקִיפְתָּא יְתָרֵיכִינוּן מִן אַרְעֵיהּ: |
רש"י
"כי ביד חזקה ישלחם" - מפני ידי החזקה שתחזק עליו ישלחם
"וביד חזקה יגרשם מארצו" - על כרחם של ישראל יגרשם ולא יספיקו לעשות להם צידה וכן הוא אומר ותחזק מצרים על העם למהר לשלחם וגו' חסלת פרשת שמות
[ב] ולא העשוי וכו'. בכאן משמע דעתה בא עליו העונש שלא יכנס לארץ, ולעיל משמע דאף בלא חטא לא היה נכנס, שאמר (לעיל ד, יג) "שלח נא ביד תשלח", 'אין אני סופי להכניסם לארץ' (רש"י שם), ובפרשת חוקת (במדבר כ', י"ב) מוכח דהיה בשביל חטא מי מריבה, ובפרשת בהעלותך (שם י, כט) משמע שהיה סובר משה רבינו עליו השלום עדיין שיכנס לארץ, שאמר "נוסעים אנחנו אל המקום" (קושית הרא"ם), הכל מבואר בפרשת בהעלותך (במדבר י', כ"ט) ובפרשת חקת (שם יב, כ):
[ג] מפני ידי החזקה כו'. "כי ביד חזקה" רוצה לומר ידו של הקב"ה החזקה, דאין לפרש בידו של פרעה שתהיה חזקה עליהם כדכתיב (להלן יב, לג) "ותחזק מצרים על העם", דזהו נאמר אחריו "וביד חזקה יגרשם מארצו" (כן הוא ברא"ם):בד"ה הרהרת על מדותי כו' נ"ב ול"נ דאי לא אמר משה למה שלחתני אלא למה הרעות לא היה עליו קצף דמצינו שהטיח דבריו כלפי מעלה במעשה העגל ובמעשה קרח אלא שתלה הכל במה ששלחו בחינם והוא בושה לו שלא הועיל שליחתו א"כ לא היה לו להרהר אחר מידותיו של הקב"ה ודוק מהרש"ל:רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
כִּי בְיָד חֲזָקָה יְשַׁלְּחֵם – מִפְּנֵי יָדִי הַחֲזָקָה שֶׁתֶּחֱזַק עָלָיו, יְשַׁלְּחֵם.
וּבְיָד חֲזָקָה יְגָרְשֵׁם מֵאַרְצוֹ – עַל כָּרְחָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל יְגָרְשֵׁם, וְלֹא יַסְפִּיקוּ לַעֲשוֹת לָהֶם צֵידָה. וְכֵן הוּא אוֹמֵר (להלן יב,לג): "וַתֶּחֱזַק מִצְרַיִם עַל הָעָם...".
ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
כלי יקר
• לפירוש "כלי יקר" על כל הפרק •
והשיב לו הקב"ה עתה תראה וגו', כי מהידוע שכך היא המדה שבכל יום סמוך לעלות השחר החושך מחשיך ביותר מן חשכת הלילה ואח"כ אור השחר בוקע ועולה, וכן רוב החולים סמוך למיתתם הם מתחזקים ויושבים על המטה ומבקשים לאכול ואח"כ המוות גובר, וכן בימות החורף סמוך לעלית השמש הקור הולך וגובר ולסוף הוא מנוצח מן השמש, וזה דבר טבעי כי כל דבר טבעי המרגיש שבא כנגדו איזו דבר הפכי לו הרוצה לבטל מציאותו אז הוא מתחזק ביותר כנגד מתנגדו וימאן לענות מפניו ופועל בטבעו כל אשר ימצא בכחו לפעול ולסוף היא מנוצח כי גבר עליו ההפך, כך הוא בכל הדברים שהזכרנו, כמו כן מה שהרע פרעה לישראל עכשיו יותר ממה שעשה לשעבר זה מופת חותך שקרב קצו, ושזמן הגאולה קרובה לבטל כל פעולותיו של פרעה על כן הוא רוצה להתחזק בפעולותיו, זה"ש עתה תראה במלת עתה תירץ לו על מה ששאלו למה הרעות וגו', לפי שעתה הגיע הזמן שיהיה מוכרח לשלחם ולגרשם ע"כ הוא רוצה להתקומם עליהם ביד חזקה, וזה מופת כי קרוב ישועתי לבא וצדקתי להגלות
גם יש לפרש מלת עתה תראה, להורות שלא הגיע עדיין קץ ת' שנה שהיו להם להיות במצרים, שהרי לא נשתעבדו כ"א רד"ו שנים ע"כ הוסיף להם צרה ושעבוד כדי שהסך המועט יעלה לחשבון מרובה, כי בימים מועטים אלו דומה כאלו נשתעבדו בהם שנים רבים וע"י זה יתקרב להם הקץ שעתה תיכף ומיד תראה את אשר אעשה לפרעה, וזה דקדוק נכוןאור החיים
• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •
עוד ירצה להשיבו על מה שאמר כי אויב חרף ה' ולא קינא לכבוד שמו, עתה תראה אשר אעשה לפרעה על זה. ואומרו כי ביד וגו' יתבאר לפי מה שפירשנו באחד מהטעמים שנאמר למשה מכת בכורות בשליחות ראשונה הוא, שאם לא היה פרעה מעיז פניו לדבר דברים נגד כבודו יתברך תכף היה משלחם במכת בכורות, ועל ידי כי דבר ה' בזה הפלא ה' מכותיו, והוא אומרו: כי ביד חזקה ישלחם, פירוש, אחזק לבו עד שאטעימהו מטעמים רבים מרים וקשים ואחר כך ישלחם, וזה לטעם נגע בכבוד עליון:
וביד חזקה וגו'. כאן הודיע אשר ירעיש ה' בהבאת מכת בכורות, כאומרם ז"ל (ילקוט קפ"ו) בפסוק אין בית אשר אין שם מת - כי היו מתים גדולי הבתים אם אין בכור, והיו מתים בכורי אב גם בכורי אם, ובאמצעות כן לא הספיק לשלחם לבד אלא לגרשם במהירות גדול, דכתיב (לקמן יב לג): ותחזק מצרים וגו' למהר וגו'. וכנגד מה שאמר בתחלה למה הרעותה וגו', באה התשובה בפרשה הסמוכה וידבר אלהים וגו:
חסלת פרשת שמות
פרשת וארא
- פרשנות מודרנית:
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:שמות ו א.
עַתָּה תִרְאֶה
תשובת אלוהים
משה התלונן בטרוניה: "וּמֵאָז בָּאתִי אֶל פַּרְעֹה, לְדַבֵּר בִּשְׁמֶךָ, הֵרַע לָעָם הַזֶּה, וְהַצֵּל לֹא הִצַּלְתָּ אֶת עַמֶּךָ" (שמות ה כג):
- אמרת: "וָאֵרֵד לְהַצִּילוֹ מִיַּד מִצְרַיִם" (שמות ג ח) - והנה סבלם גדל.
- אמרת: "וְשָׁלַחְתִּי אֶת יָדִי, וְהִכֵּיתִי אֶת מִצְרַיִם בְּכֹל נִפְלְאֹתַי" (שמות ג כ) - והנה אתה חסר אונים להציל ולהכות.
- אמרת: " וְשָׁמְעוּ לְקֹלֶךָ" (שמות ג יח) - והנה הם נצבים בפני מוכנים לפגוע בי (שמות ה כ).
לסיכום, משה טוען, שכאילו אלוהים לא פועל בצדק ומשפט, לא לעמו ולא לשליחו.
אלוהים היה יכול לענות ולהסביר למה בני ישראל חייבים לסבול עבדות כדי שישמחו לצאת ממצרים, אולם אלוהים מתעלם מהשאלה הקשה של משה ועונה לו: "עַתָּה תִרְאֶה".
עַתָּה
- "עַתָּה" - עכשיו, כעת, זמן הווה או עתיד מיידי (מילוג).
- "אַתָּה" - גוף שני זכר יחיד (מילוג) - במשמעות: אתה, בחייך, במו עינייך, בעתיד הקרוב אולם לא מיד עכשיו, תראה. כמובן המילה 'תראה' בעצמה מראה שזאת פניה לגוף שני זכר יחיד.
האיות - 'עתה' או 'אתה' אינו ברור או מחייב, כי במקור הסיפור סופר ונכתב רק שנים רבות מאוחר יותר.
ניתן לחשוב שאלוהים התכוון לשני הפרושים ביחד: 'עכשיו, תוך זמן קצר, אתה תראה'.
כִּי בְיָד חֲזָקָה יְשַׁלְּחֵם, וּבְיָד חֲזָקָה יְגָרְשֵׁם מֵאַרְצוֹ
גם בסיפור גן עדן השתמש העורך בשני הפועלים האלה: 'גרש', ו'שלח', ככתוב: "וַיְשַׁלְּחֵהוּ יְהוָה אֱלֹהִים מִגַּן עֵדֶן ... וַיְגָרֶשׁ אֶת הָאָדָם" (ביאור:בראשית ג כג-כד). כלומר חלק מהעם יצא מרצונו ממצרים, וחלק יצאו רק בגלל שפרעה יגרש אותם. בסיפור אברם ושרי במצרים, נאמר רק: "וַיְצַו עָלָיו פַּרְעֹה אֲנָשִׁים, וַיְשַׁלְּחוּ אֹתוֹ וְאֶת אִשְׁתּוֹ וְאֶת כָּל אֲשֶׁר לוֹ" (ביאור:בראשית יב כ), וכאן לא היה גרוש עם איסור מוחלט לשוב.
אלוהים הודיע והסביר למשה שפרעה הקשה את עולו על בני ישראל, וזאת כדי שכשיגיע הזמן לצאת ממצרים, בעוצמה, פרעה יגרש וישלח אותם, ויכפה עליהם לצאת לחגוג לאלוהיהם בפקודת השלטון, וכך גם אלו שאולי לא רצו לצאת יהיו חייבים לצאת עם אחיהם.
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
קטגוריות־משנה
קטגוריה זו מכילה את 2 קטגוריות המשנה המוצגות להלן, ומכילה בסך הכול 2 קטגוריות משנה. (לתצוגת עץ)
ב
דפים בקטגוריה "שמות ו א"
קטגוריה זו מכילה את 13 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 13 דפים.