מ"ג שמות ו א
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויאמר יהוה אל משה עתה תראה אשר אעשה לפרעה כי ביד חזקה ישלחם וביד חזקה יגרשם מארצו
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה עַתָּה תִרְאֶה אֲשֶׁר אֶעֱשֶׂה לְפַרְעֹה כִּי בְיָד חֲזָקָה יְשַׁלְּחֵם וּבְיָד חֲזָקָה יְגָרְשֵׁם מֵאַרְצוֹ.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיֹּ֤אמֶר יְהֹוָה֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה עַתָּ֣ה תִרְאֶ֔ה אֲשֶׁ֥ר אֶֽעֱשֶׂ֖ה לְפַרְעֹ֑ה כִּ֣י בְיָ֤ד חֲזָקָה֙ יְשַׁלְּחֵ֔ם וּבְיָ֣ד חֲזָקָ֔ה יְגָרְשֵׁ֖ם מֵאַרְצֽוֹ׃
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וַאֲמַר יְיָ לְמֹשֶׁה כְּעַן תִּחְזֵי דְּאַעֲבֵיד לְפַרְעֹה אֲרֵי בְּיַד תַּקִּיפָא יְשַׁלְּחִנּוּן וּבְיַד תַּקִּיפָא יְתָרֵיכִנּוּן מֵאַרְעֵיהּ׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וַאֲמַר יְיָ לְמשֶׁה כְּדוֹן תֶּחְמֵי מָה אַעֲבֵד לְפַרְעה אֲרוּם בִּידָא תַקִיפְתָּא יִפְטוֹרִינוּן וּבִידָא תַקִיפְתָּא יְתָרֵיכִינוּן מִן אַרְעֵיהּ: |
רש"י
"כי ביד חזקה ישלחם" - מפני ידי החזקה שתחזק עליו ישלחם
"וביד חזקה יגרשם מארצו" - על כרחם של ישראל יגרשם ולא יספיקו לעשות להם צידה וכן הוא אומר ותחזק מצרים על העם למהר לשלחם וגו' חסלת פרשת שמות
מפרשי רש"י
[ב] ולא העשוי וכו'. בכאן משמע דעתה בא עליו העונש שלא יכנס לארץ, ולעיל משמע דאף בלא חטא לא היה נכנס, שאמר (לעיל ד, יג) "שלח נא ביד תשלח", 'אין אני סופי להכניסם לארץ' (רש"י שם), ובפרשת חוקת (במדבר כ', י"ב) מוכח דהיה בשביל חטא מי מריבה, ובפרשת בהעלותך (שם י, כט) משמע שהיה סובר משה רבינו עליו השלום עדיין שיכנס לארץ, שאמר "נוסעים אנחנו אל המקום" (קושית הרא"ם), הכל מבואר בפרשת בהעלותך (במדבר י', כ"ט) ובפרשת חקת (שם יב, כ):
[ג] מפני ידי החזקה כו'. "כי ביד חזקה" רוצה לומר ידו של הקב"ה החזקה, דאין לפרש בידו של פרעה שתהיה חזקה עליהם כדכתיב (להלן יב, לג) "ותחזק מצרים על העם", דזהו נאמר אחריו "וביד חזקה יגרשם מארצו" (כן הוא ברא"ם):בד"ה הרהרת על מדותי כו' נ"ב ול"נ דאי לא אמר משה למה שלחתני אלא למה הרעות לא היה עליו קצף דמצינו שהטיח דבריו כלפי מעלה במעשה העגל ובמעשה קרח אלא שתלה הכל במה ששלחו בחינם והוא בושה לו שלא הועיל שליחתו א"כ לא היה לו להרהר אחר מידותיו של הקב"ה ודוק מהרש"ל:רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
כִּי בְיָד חֲזָקָה יְשַׁלְּחֵם – מִפְּנֵי יָדִי הַחֲזָקָה שֶׁתֶּחֱזַק עָלָיו, יְשַׁלְּחֵם.
וּבְיָד חֲזָקָה יְגָרְשֵׁם מֵאַרְצוֹ – עַל כָּרְחָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל יְגָרְשֵׁם, וְלֹא יַסְפִּיקוּ לַעֲשוֹת לָהֶם צֵידָה. וְכֵן הוּא אוֹמֵר (להלן יב,לג): "וַתֶּחֱזַק מִצְרַיִם עַל הָעָם...".
ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
כלי יקר
• לפירוש "כלי יקר" על כל הפרק •
והשיב לו הקב"ה עתה תראה וגו', כי מהידוע שכך היא המדה שבכל יום סמוך לעלות השחר החושך מחשיך ביותר מן חשכת הלילה ואח"כ אור השחר בוקע ועולה, וכן רוב החולים סמוך למיתתם הם מתחזקים ויושבים על המטה ומבקשים לאכול ואח"כ המוות גובר, וכן בימות החורף סמוך לעלית השמש הקור הולך וגובר ולסוף הוא מנוצח מן השמש, וזה דבר טבעי כי כל דבר טבעי המרגיש שבא כנגדו איזו דבר הפכי לו הרוצה לבטל מציאותו אז הוא מתחזק ביותר כנגד מתנגדו וימאן לענות מפניו ופועל בטבעו כל אשר ימצא בכחו לפעול ולסוף היא מנוצח כי גבר עליו ההפך, כך הוא בכל הדברים שהזכרנו, כמו כן מה שהרע פרעה לישראל עכשיו יותר ממה שעשה לשעבר זה מופת חותך שקרב קצו, ושזמן הגאולה קרובה לבטל כל פעולותיו של פרעה על כן הוא רוצה להתחזק בפעולותיו, זה"ש עתה תראה במלת עתה תירץ לו על מה ששאלו למה הרעות וגו', לפי שעתה הגיע הזמן שיהיה מוכרח לשלחם ולגרשם ע"כ הוא רוצה להתקומם עליהם ביד חזקה, וזה מופת כי קרוב ישועתי לבא וצדקתי להגלות
גם יש לפרש מלת עתה תראה, להורות שלא הגיע עדיין קץ ת' שנה שהיו להם להיות במצרים, שהרי לא נשתעבדו כ"א רד"ו שנים ע"כ הוסיף להם צרה ושעבוד כדי שהסך המועט יעלה לחשבון מרובה, כי בימים מועטים אלו דומה כאלו נשתעבדו בהם שנים רבים וע"י זה יתקרב להם הקץ שעתה תיכף ומיד תראה את אשר אעשה לפרעה, וזה דקדוק נכוןאור החיים
• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •
עוד ירצה להשיבו על מה שאמר כי אויב חרף ה' ולא קינא לכבוד שמו, עתה תראה אשר אעשה לפרעה על זה. ואומרו כי ביד וגו' יתבאר לפי מה שפירשנו באחד מהטעמים שנאמר למשה מכת בכורות בשליחות ראשונה הוא, שאם לא היה פרעה מעיז פניו לדבר דברים נגד כבודו יתברך תכף היה משלחם במכת בכורות, ועל ידי כי דבר ה' בזה הפלא ה' מכותיו, והוא אומרו: כי ביד חזקה ישלחם, פירוש, אחזק לבו עד שאטעימהו מטעמים רבים מרים וקשים ואחר כך ישלחם, וזה לטעם נגע בכבוד עליון:
וביד חזקה וגו'. כאן הודיע אשר ירעיש ה' בהבאת מכת בכורות, כאומרם ז"ל (ילקוט קפ"ו) בפסוק אין בית אשר אין שם מת - כי היו מתים גדולי הבתים אם אין בכור, והיו מתים בכורי אב גם בכורי אם, ובאמצעות כן לא הספיק לשלחם לבד אלא לגרשם במהירות גדול, דכתיב (לקמן יב לג): ותחזק מצרים וגו' למהר וגו'. וכנגד מה שאמר בתחלה למה הרעותה וגו', באה התשובה בפרשה הסמוכה וידבר אלהים וגו:
חסלת פרשת שמות
פרשת וארא