המהדורה המוטעמת מציגה את נוסח המקרא על פי המסורה. יתר מהדורות המקרא בוויקיטקסט מציגות את נוסח כתב יד לנינגרד (מהדורת וסטמינסטר). לפרטים מלאים ראו את ויקיטקסט:מקרא.
"נתן הסכל במרומים רבים" - זו היא הרעה שהיא כשגגה שיוצא מלפני השליט שניתן השטות והרשע במרומי גובה שהגביהם הקב"ה את הכסילים ואת הרשעים שאני רואה ברוח הקדש שהם עתידים לפשוט יד בהיכלו ולשום אותותם אותות
"ועשירים בשפל ישבו" - ישראל שכל הגדולה והכבוד שיש להם עכשיו בימי עתידים לישב בשפל שנאמר (איכה ב) ישבו לארץ ידמו
(ו) נתן הסכל - מפרשים אמרו שיהיה ראוי להיות בשי"ן והענין שבעלי השכל ראויים לשבת במרומים רבים והעשירים בהפך והענין בעצמו נכון, לכן איננו מענין הפסוק שהוא לפניוואחריו, וכן פירושו נתן איש הסכל שהוא הכסיל להיות במרומי' ויתכן היות סכל שם התאר כמו ילד והלך ופירוש רבים כמו גדולים ועשירים שיש להם מעלה בעולם כמו שאמר בספרמשלי עשיר ברשים ימשול יושבים בשפל:
"ניתן הסכל". רוצה לומר, וזהו: הכסיל ניתן במקומות גבוהים, מקומות שאין ראוי לו, והעשירים - הראויים לכבוד - ישבו במקום שפל ונמוך. וזה נראה כאילו בשגגה נעשה, אבל לא כן הוא;