(א) זבובי מות - נמצא בכל המקרא לשון יחיד במקום רבים במקומות רבים והנכון בעיני שדרכם דרך קצרה זבובי מות יבאיש עניינו כל זבוב יבאיש במקומו כמו בנות צעדה עלי שור כל בת צעדה כל אחת ואחת במקומה ותקח האשה את שני האנשים ותצפנו צפנה כל אחד ואחד במקומו ויקח חזקיהו את הספרים ויקראהו קרא כל אחד ואחד לבדו ופי' הספר שהיו בו הדברים הכתובים במקרא. ומלת יביע קשה במקום הזה, יש מפרשים בה מן אבעבועות ולא אבה דקדוק הלשון כי שרש אבעבועות בעה מהפעלים שהלמ"ד שלהם איננו שלם וכמוהו מים תבעה אם נבעה בחומה נשגבה. והקרוב אלי היותו ממבוע כי דגשות הבי"ת להתבלע הנו"ן שהוא פ"א הפעל ויורה עליו נחל נובע. והענין כי הזבובים המתים יבאישו שמן רוקח שאין למעלה מריחו הטוב ולא יפסק הביאוש כי הזבובים יביעוהו, ויהיה פועל יצא:
ודע כי יקר - הקמוץ הוא תואר השם ומלת יקר בשו"א תחת היו"ד הוא שם כמו כבוד ולעולם הוא קמוץ והוא שוה במקום המוכרת והסמוך, כמו בגדי השרד, וכל יקר ראתה עינו, ואת יקר תפארת גדולתו, ונקמץ הסמוך להפריד בינו ובין תאר השם הסמוך, יקר רוח איש תבונה, על כן יטעה האומר בתפילת ר"ה ולכבוד שמך יקר יתנו בקמצת היו"ד והאמת שהוא בשוא כמו וכל הנשים יתנו יקר לבעליהן. וענין יקר בפסוק הזה הוא האדם. והענין, כמו הזבובים המתים יבאישו מהן השמן הרוקח, כן יש לאדם שהוא יקר מחכמה ומכבוד שיש בו סכלות מעט לחכם ישחית זכרו ויבאישנו, וזה הסכלות הוא חטא. וזה הפסוק דבוק בפסוק שלמעלה וחוטא אחד יאבד טובה הרבה, גם חטא אחד לחכם הוא דבר קשה, הלא תראה ששלמה המלך נראה אליו המקום פעמים, ובנה מקום לכבוד השם, ונסבה ורחבה חכמתו למעלה מהקדמונים והאחרונים ולא נמצא עולתה בו; ובעבור חטא אחד שלא חפש על נשיו מה היו עושות והן בנו בית לאלהיהן מעושר שלמה, נכתב עליו כל מה שנכתב במקרא בדברי אחיה ונחמיה. ואל תתמה כי כל חטא הוא קטן וגדול לפי מעלת העושה, כענין בקרובי אקדש. ומה נכבד דרש קדמונינו ז"ל במלת וסביביו נשערה מאד, וכן נכתבו מלות קשות על גדולים משלמה המלך על דבר קל, ולא נעשה בזדון, רק אחרי סבבו הדבר:
(ב) לב חכם - לא יאמר על גוף הלב כי באמצע הוא לכל לחכם ולכסיל אע"פ שראשו נטוי לצד שמאל ועניינו ששכל החכם עמו ובשעת הצורך ימצאנו מיד בכל ענייניו במהרה והפך זההכסיל, כאילו לב חכם לימינו כי לימין יותר כח מן השמאל ויותר מהירות בעבור היות מבוע הדם שהוא הכבד לפאת ימין, ואין איש אטר יד ימינו טענה כי המשל הוא על דרך הנמצא ברובבני אדם:
(ג) וגם בדרך - והסכל בכל עסקיו ודבריו יראה חוסר שכלו ודעתו ואפי' כשהוא הולך בדרך וכאילו הוא קורא על נפשו ומראה קלונו ומודיע חסרונו לכל וזה ענין ואמר לכל סכל הואכאילו בפיו יאמר לכל שהוא סכל:
(ד) אם רוח - בעבור שהזכיר למעלה כי דברי החכם נשמעים יותר מדברי המושל בכסילים שב להזהיר החכם: אם עלית בחכמתך עד מעלת הממשלה כענין כי מבית הסורים יצא למלוך, מקומך אל תנח. והענין שפלת רוח, או ענינו שיתעסק גם בחכמה תמיד כמו שהיה בתחילה כאילו לא זז ממקומו ולא עלה למדרגה עליונה כנגד האדם. ודע שאם התרפית יניחך הרפוי עם חטאים גדולים. ויותר נכון היות מרפא פועל מהבנין הכבד שממנו הרפה לה, והאל"ף במקום ה"א כאל"ף על כן הוא מרפא שהוא מהבנין הכבד. והענין, כי העוזב הממשלה יעזוב חטאים גדולים. ויש אומרים כי איש מרפא יעזוב חטאים גדולים, כמו בעל הרפואה לא יאכל דבר שיזיקנו היזק רב רק ישמר. ויפרש זה המפרש, אם רוח המושל תעלה, אם תעלה עליך חמת המושל לא תסור מדרוש החכמה, והחכם לא יכעיס המושל. והענין כי החכם יעזוב כל דבר שיביאנו לידי חטא שבעבורו יכעס המושל, כמו הרופא שישמר בתחלה מן המאכלים הקשים:
(ה) יש רעה - באה מלת יוצא שהלמ"ד שלה אל"ף כמו הפעלים בעלי ה"א כמו "ואת מאמר מרדכי אסתר עושה" והיא לשון נקבה כי הזכר יוצא וכמוהו כעגלה דשא ואם היא באל"ף באהעל מנהג בעלי הה"א כמו דוה, למען ספות הרוה, אע"פ שאמר בעל הדקדוק שאל"ף של דשא תמורת ה"א, וענין זה הפסוק דבק בשל מעלה כי המושל תצריכנו ממשלתו שיעשה דברים הפך האמת ויראה כאילו הם שגגה ולא ידע:
(ו) נתן הסכל - מפרשים אמרו שיהיה ראוי להיות בשי"ן והענין שבעלי השכל ראויים לשבת במרומים רבים והעשירים בהפך והענין בעצמו נכון, לכן איננו מענין הפסוק שהוא לפניוואחריו, וכן פירושו נתן איש הסכל שהוא הכסיל להיות במרומי' ויתכן היות סכל שם התאר כמו ילד והלך ופירוש רבים כמו גדולים ועשירים שיש להם מעלה בעולם כמו שאמר בספרמשלי עשיר ברשים ימשול יושבים בשפל:
(ח) חופר גומץ - דע כי גומץ אחד ואין שני גם בן ואח אין לו במקרא וחופר יורה על עניינו שהוא כמו בור כרה ויחפרהו ויתכן שזה הענין ישוב על השליט שיעשה הפך האמת ופרץ גדרכנוהו חכמים קדמונים או יהי עניינו על הכסיל, והענין אע"פ שימצאו דברים בעולם הפך האמת הוא במעט אך ברוב חופר גומץ בו יפול והחכם הרואה את הנולד לא יפול:
(ט) מסיע - רובי המפרשים פירשו יסכן בם יתחמם בם ואמרו כי כמוהו ותהי למלך סוכנת, וזה הענין בלשון ערב לא ימצא מהבנין הקל כי אם פועל עומד והנכון כי סוכנת בעלת אוצרותהמלך כמו ערי מסכנות וכמוהו אל הסוכן הזה וזה הפירוש בלא ראש ורגל כי מה ענין אם קהה הברזל, והקרוב אלי שמלת יסכן בם מלשון סכנה והוא ידוע בדברי הראשונים ושני הפסוקים דבקים ועודנו בהלול החכמה והוא גם דבק בפסוק שלמעלה שהכסיל בסכלותו יפרוץ גדר והחכם ישמר מזה והענין שאין דבר בעולם שיוכל אדם להשיגנו בלא עצבון ועמל וסכנה אפי' האבנים שהם ברשות אדם ומי שירצה יקח אותם יעצב בהסיעם אל המקום שירצה וכן עצי היער ייגע בבקועם ופעם יסתכן:
(י) אם קהה - אף כי קהה הברזל ולא קלקל פניו נחשת קלל אז יתיש כח הבוקע, ומלת יגבר כמו ינצחו כמו וגברתי את בית יהודה, וחיילים יגבר כמו כח כענין אלהים ה' חילי, אנשי חיל,ויתרון הכשר חכמה, והענין שיש לחכמה יתרון על כל עצב כי תכשיר האדם ותיישרנו בלא עצבון והתשת כח וכשר הדבר פועל עומד מן הבנין הקל והכשר פועל יוצא מן הבנין הכבדהנוסף:
(יא) אם ישך - חוזר לענין שלמעלה והוא ופורץ גדר ישכנו נחש, ויתכן שזה הגדר הוא שגדר השליט ודמה המלשין לנחש והענין אין יתרון לבעל הלשון מן הנחש הצפעוני שלא ישמעלחש שיזיק ולא יהנה:
(יב) דברי פי - חלילה להיות החכם בעל לשון רק כל הדברים שיוצאים מפיו הם חן, והכסיל ישחית על נפשו ודבורו ואמר תבלענו לשון יחיד, כענין זבובי מות, שמש ירח עמד זבולה:
(טו) עמל - דמה הכסיל שיעמוד לבקש גבוהות ונפלאות ממנו והוא לא ידע הנראות והידועות כאדם רוצה ללכת אל עיר ולא ידע הדרך וייגע ולא יראה חפצו, וכל עמל במקרא הוא לשון זכר וזה לבדו לשון נקבה כמו כל כבוד במקרא לשון זכר חוץ מאחד אל תחד כבודי:
(טז) אי - כאשר הזכיר דבר הכסיל שהוא הבל אמר אם היה זה הכסיל מלך יהיה דבר קשה אף כי אם היה גם נער ומלת אי כמו אוי כמו ואי לו האחד שיפול ואין להם שלישי בעניינם,ושריך בבקר יכלו בעבור שלא יתעסקו כי אם באכילה הפך דינו לבקר משפט:
(יז) אשריך - זאת המלה באה בלא סמיכת דבור בלשון רבים כמו אשרי האיש, ובסמיכה פעם בלשון רבים כמו ובוטח ביי' אשריו, ובמקום אחר בלשון יחיד, ושומר תורה אשרהו. אמר רבי משה הכהן נ"ע כי אשרהו לשון רבים, וכן עיניהו, ידהו, גבורהו, בהתפללו בעד רעהו. וראיותיו כי נכח עיני יי' דרכי איש, ושכח הנה עין יי' אל יריאיו, ג"כ ידהו לשון יחיד, וגבורהו כן, מגן כל גבור שיש בו. ובעבור מלת בהתפללו בעד רעהו נהפך העולם? וא"כ ביד רעהו העדלמי שנים היו, ומה הפרש בין רעו ורעהו, שיו שיהו, גם בפעלים ירדפו ירדפהו, אולי התפלל איוב בעד כל אחד ואחד מרעיו תפלה בעצמה ולקח כל אחד מהם שבעה פרים ושבעה אילים. ויורה על מלת אשרהו שהוא לשון יחיד אשרך ארץ.
וענין בן חורים — שיעשה מעשה הגדולים והפך בן בליעל. אמר אחד מהמפרשים, ידוע שאין בעינים כדמות הלובן שהוא דומה לאור ואין למטה מן השחור, והכתוב ידמה הגדולים ללובן, והקטנים שאין להם מעלה וגדולה לחושך. ויפרש חורים לבנים כמו חור כרפס ותכלת, ג"כ יפרש ואורגים חורי, סלי חורי, ולבן בלשון ארמית חיור, והפך החורים חשוכים, בל יתיצב לפני חשוכים. יש מפרש ולא בשתי כמו בשתיה, וי"א כי בשתי כענין דלות, כמו ונשתו מים, לשונם בצמא נשתה, והענין כי כל מעשיהם בגבורה. וענין סמיכת גבורה לאכילה, עד שיתאוו ויתעכל המאכל, והענין, שאינם אוכלים כי אם לצורך ולא בשביל תענוג:
(יח) בעצלתים - ידוע כי כל מלה שהיא על שנים היא שנים כמו עינים רגלים ידים שוקים שינים בעבור היותם שתי מערכות רחים וכן שמים ומבין סוד הגלגלים יודה כן וכן פעמים גם מים ויש לו סוד סתום וחתום ואת כל לוחותים שיש ספינות כשתי לוחות מעקש דרכים כן ויורה עליו סוף הפסוק יפול באחת וכן פירש רבי משה הכהן נ"ע צהרים א"כ תהיה מלת עצלתים חוזרת לידים כאילו אמר בידים עצלות והוא לשון קצרה והמקר' במקום הזה שם, וי"א שהוא פועל כמו המקרה במים עליותיו המה קרוהו וכלם מן הבנין הכבד הדגוש ויהיה הרי"ש ראוי להדגש ויאמר כי המקרה בעצלות ידיו עשה מעשה מך וזה רחוק בעבור היות ימך מבנין נפעל כמו ידל כבוד יעקב והוא מפעלי הכפל:
ובשפלות ידים - ענינו עניות ומסכנות וידלוף מלשון דלף טורד וענינו הטפות היורדות וזה הפסוק דבק בפסוק שלמעלה כאילו יאמר על אותו המלך והשרים המתעסקים באכילה ויעצלו להביט בדברי המלוכה והנה יתחדשו עליהם בעבור עצלותם שני דברים האחד שתשחת מלכותם כמו הבית שיהרס מעט מעט וימך המקרא והדבר השני שלא יסתכלו כדי להוסיף ממון ולאצור אותו בשעת הצורך וזה ענין ובשפלות ידים:
(יט) לשחוק - והלא יראו כי כל שמחה שבעולם ושחוק עיקרם בלחם שעושים העושים ויין המשמח חיי אדם ויתכן היות חיים תואר השם כי היין ישמח החיים שעל פני האדמה:
והכסף יענה את הכל - וענין יענה ימציא ויתכן שהוא מן עת כמו שפירשתי והענין שימציאנו בעת שירצה הרוצה:
גם במדעך - אע"פ שהמלך נער, השמר לך שלא תקללנו אפילו ב"מדעך". ועניינו בלבך ובמחשבותיך שאתה יודע אותם לבדך ובמקום הסתר אל תקלל עשיר כי אם ישמע המלך יזיקך בכחו והעשיר בעשרו:
כי עוף השמים - דרך משל כמו כי היא שמעה את כל ובעל כנפים הוא עוף השמים והענין כפול:
