קטגוריה:משלי כה כד
נוסח המקרא
מהדורת הכתיב: טוב שבת על פנת גג מאשת מדונים [מדינים] ובית חבר
המהדורה המנוקדת: טוֹב שֶׁבֶת עַל פִּנַּת גָּג מֵאֵשֶׁת מדונים [מִדְיָנִים] וּבֵית חָבֶר.
מֵאֵ֥שֶׁת מדונים מִ֝דְיָנִ֗ים וּבֵ֥ית חָֽבֶר׃
פרשני המקרא
רש"י
"מאשת מדינים" - כנסת ישראל שהרשיעו את מעשיהם והקניטו להקב"ה
"ובית חבר" - בית שחברו בו גלולים לשכינהרלב"ג
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"על פנת גג" - מבלי מחסה ויחידי מבלי חברת אנשים,
"מאשת" - מלשבת בית עם אשת מדינים, ואף במקום חבורת אנשים.
מצודת ציון
"פנת" - זווית.מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ראו גם
ויקי על הפסוק
תרגום מצודות: טוב שבת על פינת (זוית) גג מבלי מחסה, ויחידי מבלי חברת אנשים - מלשבת בית עם אשת מדינים, ואף במקום חבורת אנשים.
תרגום ויקיטקסט: טוב יותר לשבת (לגור) לבד, על פינה של גג תחת כיפת השמיים, מלגור בבית מחובר (משותף) עם אישה האוהבת מדיינים (מריבות).
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:משלי כה כד.
דקויות
פסוק זהה נזכר במשלי כא9; ראו שם.
הקבלות
1. גג נזכר בכמה הקשרים שונים, ראוי לעיין בקשר ביניהם לבין פסוקנו:
- מזבח הקטורת שבמשכן, (שמות ל ג): "וְצִפִּיתָ אֹתוֹ זָהָב טָהוֹר, אֶת גַּגּוֹ וְאֶת קִירֹתָיו סָבִיב וְאֶת קַרְנֹתָיו"; על כך כנראה הסתמכו חכמי התלמוד, כשקישרו את פסוקנו למסעות השכינה לפני חורבן הבית: "ממזבח לגג - דכתיב טוב לשבת על פנת גג (על השכינה אמרו שלמה המלך: טוב לה להסתלק אל גג, משבת עם אשת מדנים - כנסת ישראל שהעמידה צלם בהיכל, ובית חבר - בית שחברו בו את הסמל עם השכינה)..." "ומהר למדבר - דכתיב טוב שבת בארץ מדבר" (בבלי ראש השנה לא.).
- משל לבדידות, (תהלים קב ח): "שָׁקַדְתִּי וָאֶהְיֶה כְּצִפּוֹר בּוֹדֵד עַל גָּג. כָּל הַיּוֹם חֵרְפוּנִי אוֹיְבָי מְהוֹלָלַי בִּי נִשְׁבָּעוּ".
- מקום מוגן מפני אויב, (שופטים ט נא): "וּמִגְדַּל עֹז הָיָה בְתוֹךְ הָעִיר וַיָּנֻסוּ שָׁמָּה כָּל הָאֲנָשִׁים וְהַנָּשִׁים וְכֹל בַּעֲלֵי הָעִיר וַיִּסְגְּרוּ בַּעֲדָם וַיַּעֲלוּ עַל גַּג הַמִּגְדָּל".
- מקום שבו אפשר לצפות על נשים אחרות, (שמואל ב יא ב): "וַיְהִי לְעֵת הָעֶרֶב, וַיָּקָם דָּוִד מֵעַל מִשְׁכָּבוֹ, וַיִּתְהַלֵּךְ עַל גַּג בֵּית הַמֶּלֶךְ, וַיַּרְא אִשָּׁה רֹחֶצֶת מֵעַל הַגָּג, וְהָאִשָּׁה טוֹבַת מַרְאֶה מְאֹד".
- מקום שבו אפשר לצפות למרחקים, (שמואל ב יח כד): "וְדָוִד יוֹשֵׁב בֵּין שְׁנֵי הַשְּׁעָרִים וַיֵּלֶךְ הַצֹּפֶה אֶל גַּג הַשַּׁעַר אֶל הַחוֹמָה וַיִּשָּׂא אֶת עֵינָיו וַיַּרְא וְהִנֵּה אִישׁ רָץ לְבַדּוֹ".
- מקום של עבודה זרה, (ירמיהו יט יג): "לְכֹל הַבָּתִּים אֲשֶׁר קִטְּרוּ עַל גַּגֹּתֵיהֶם לְכֹל צְבָא הַשָּׁמַיִם וְהַסֵּךְ נְסָכִים לֵאלֹהִים אֲחֵרִים".
- מקום של אבל, (ישעיהו טו ג): "בְּחוּצֹתָיו חָגְרוּ שָׂק עַל גַּגּוֹתֶיהָ וּבִרְחֹבֹתֶיהָ כֻּלֹּה יְיֵלִיל יֹרֵד בַּבֶּכִי".
- ולהבדיל, מקום לבניית סוכות, (נחמיה ח טז): "וַיֵּצְאוּ הָעָם וַיָּבִיאוּ וַיַּעֲשׂוּ לָהֶם סֻכּוֹת אִישׁ עַל גַּגּוֹ וּבְחַצְרֹתֵיהֶם וּבְחַצְרוֹת בֵּית הָאֱלֹהִים וּבִרְחוֹב שַׁעַר הַמַּיִם וּבִרְחוֹב שַׁעַר אֶפְרָיִם"*.
2. מריבות עם האשה נמשלו לדליפה בתקרה, (משלי יט יג): "וְדֶלֶף טֹרֵד מִדְיְנֵי אִשָּׁה"*. מי שיש לו מריבות עם אשתו, צריך לעלות לגג כדי לתקן את הדליפה...
3. בדרך כלל, (בראשית ב יח): "לֹא טוֹב הֱיוֹת הָאָדָם לְבַדּוֹ"*, אולם הפסוקים שלנו מציגים יוצא-מן-הכלל - כאשר צריך לבחור בין בדידות לבין מריבות בלתי פוסקות, טוב יותר להיות לבד, על פינת גג, מלהיות בחברה.
ויקי על הפרק
באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא
דפים בקטגוריה "משלי כה כד"
קטגוריה זו מכילה את 5 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 5 דפים.