קטגוריה:משלי ה יד

הפסוק מתאר את דברי החרטה של הנואף, לאחר שהגיע למסקנה שבזבז את חייו לשווא. הוא טוען כִּמְעַט הייתי בכל רע - אבל למה רק "כמעט"?

1. בלשון ימינו, כשאומרים "כמעט א" מתכוונים שהמצב קרוב מאד למצב א, אבל עדיין לא א, כמו ב(תהלים קיט פז): "כִּמְעַט כִּלּוּנִי בָאָרֶץ, וַאֲנִי לֹא עָזַבְתִּי פִקֻּודֶיךָ". כמה מפרשים הסבירו את הפסוק בהתאם למשמעות זו:

• 'כמעט חטאתי - אבל למזלי התחרטתי בזמן' (דעת מקרא);

• 'חטאתי בסתר, וכמעט חטאתי גם בגלוי "לעיני הכל... שכמעט הסיר לגמרי את מסוה הבושה מעל פניו וחטא לעיניהם... כמעט לרמוז אל המעט של מורא מלכות, שהוא חסם את זדונו שאל יחטא בפרהסיא" (רמ"ד ואלי)'.

• 'חטאתי ונענשתי, והייתי כמעט בכל הצרות האפשריות, "כפשע ביני ובין גיהנם" (רש"י)'

- אולם, מלשון הפסוקים 12-13 נראה שהם מתארים אדם שלא התחרט בזמן: "איך שנאתי מוסר... ולמלמדיי לא הטיתי אוזני", וספג את כל הרעות ולא רק "כמעט".

2. בלשון המקרא, המילה "כמעט" מציינת גם זמן מועט וקצר, כמו ב(ישעיהו כו כ): "חֲבִי כִמְעַט רֶגַע עַד יעבור[יַעֲבָר] זָעַם". לפי זה, הדובר אומר "תוך זמן קצר הגעתי לכל הצרות האפשריות": ההנאה נמשכה זמן קצר, ומייד התחלפה בסבל.

3. והמפרשים פירש שהמילה "כמעט" מציינת תיאור סיבה: "בשביל דבר מועט הייתי עכשיו בכל רע, שלא שמעתי לקול מורי, שאלו שמעתי להם - לא יארע בי כך" (ר' יוסף קרא, מובא ברש"י; וכן מצודות); "על דבר מעט, שהוא תאות העולם הזה, שאינם שוים כלום, ואינם מתקיימים רק זמן מועט, איך בעבור מעט עונג הזה מכרתי את הבכורה עד שהייתי בכל רע, שבאו עלי כל הרעות, וההפסד יותר מן הריוח. וגם שבאו רעותי בפרהסיא, בתוך קהל ועדה, וכדי בזיון וקצף" (מלבי"ם).