קטגוריה:משלי ה טו
שתה מים מבורך ונזלים מתוך בארך
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
שְׁתֵה מַיִם מִבּוֹרֶךָ וְנֹזְלִים מִתּוֹךְ בְּאֵרֶךָ.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
שְׁתֵה־מַ֥יִם מִבּוֹרֶ֑ךָ
וְ֝נֹזְלִ֗ים מִתּ֥וֹךְ בְּאֵרֶֽךָ׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
שְׁתֵה־מַ֥יִם מִ/בּוֹרֶ֑/ךָ וְ֝/נֹזְלִ֗ים מִ/תּ֥וֹךְ בְּאֵרֶֽ/ךָ׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים:
• ביאור קצר על כל הפרק • ביאור מפורט על הפסוק
רש"י
"שתה מים מבורך" - מבור שנתן לך הקב"ה לחלקך היא תורת משה
"בורך" - מים מכונסים
"ונוזלים מתוך בארך" - מים חיים כלומר תחלה כמים מכונסים ולבסוף נובעין הם והולכיןרלב"ג
התרחק מאד מזאת האשה הזרה ולא תתן כח שכלך לה אך "שתה מים מבורך" והוא השכל אשר ממנו נובעים מים תמיד לא יחסרו בשתותך מהם ישפעו המושכלות ושתה המים הנוזלים מתוך בארך וגם כן הוא שכל אשר ממנו, ואפשר שרמז באמרו שתה מים מבורך שהיא החפירה אשר בה מים בלתי נובעים אל הצורות הדמיוניות והשגות החושים שמהם נלקחו ההקדמות הראשונות עם ההשגות כי אלו ההשגות החושיות אינם נובעות אך יחסרו בשילקחו קצתם אחר קצתם עד שאפשר שילקחו כולם ורמז כאמרו "ונוזלים מתוך בארך" אל השכל שיושפע ממנו המושכלות והם נובעות תמיד, ולזה המשילו לבאר מים חיים.
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"שתה מים" - ר"ל תשמש באשתך ולא בזרה. "ונוזלים וגו'" - כפל הדבר במ"ש.
מצודת ציון
"ונוזלים" - ענין נטיפה.
"בארך" - באר הנובע.מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
"שתה מים מבורך", נגד פתויי היצר לחצוב לו בארת נשברים אשר לא יכילו המים שתה את המים מבורך, שהיא מי החכמה והדעת, ויש הבדל בין בור ובין באר, שמי הבור הם מכונסים ממי גשמים ומי הבאר הם נובעים, וממשיל תחלת לימוד החכמה למי בור מכונסים, כי בתחלה יקבל חקי החכמה מפי הקבלה לבד, ואח"כ הם "נוזלים מתוך בארך", אח"כ ידמו כמי באר וכמעין המתגבר שמחדש חדושים מדעתו וגם יתגברו בלבו מי הדעת עד שהם נוזלים מן הבאר לחוץ, ללמד תורה וחכמה לזולתו, עד כי.
ביאור המילות
(טו-טז) "בורך בארך". התבאר הבדלם התו"ה שמיני (סי' קמ"ד), ושם התבאר ההבדל בין מעין ובין באר, שהבאר הוא בעומק, והמעין יהיה לפעמים על פני האדמה, ויפול גם על מים מועטים, ופה יסדר ההדרגה תחלה כשהיה רק מעין קטן יפוצו חוצה, ואח"כ יזלו בשפע מן הבאר העמוק פלגי מים, וההבדל בין חוץ ורחוב התבאר ישעיה (סי' י"ד) ולמעלה (א' כ'):נחמיאש
• לפירוש "נחמיאש" על כל הפרק •
שתה מים מבורך ונוזלים מתוך בארך — בור – מים מכונסים, באר – מים חיים. שתה מים מבורך – רמז לחכמה, ונוזלים מתוך בארך – רמז לתבונה. סיפרי והיה עקב: שתה מים מבורך – שתה מים ממי שבראך, ואל תשתה מים עכורים ותמשך לדברי מינים. ר׳ עקיבא אומר: שתה מים מבורך, תחילתו אינו יכול להוציא טיפת מים מאליו, וסופו ונוזלים מתוך בארך, דומה לבאר, מה באר נוזלת מים חיים מכל צדדים, כך באים תלמידים מכל צדדין ולמדים ממנו.
תרגום מצודות: שתה מים מבורך, כלומר: תשמש באשתך ולא בזרה, ונוזלים (נוטפים) מתוך בארך (כפל הדבר במילים שונות) -
תרגום ויקיטקסט: שתה מי-גשמים רק מתוך הבור שאתה חפרת, ולא מבור של אחרים; שתה מים נוזלים (נובעים) רק מתוך הבאר הנובעת בחצרך, ולא של אחרים.
/ שתה את מי-האהבה רק ביחסים עם אשתך, ולא עם אשה זרה.
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:משלי ה טו.
דקויות
בור הוא מתקן לאיסוף מים מכונסים - מי-גשמים; באר היא מתקן לשאיבת מים נוזלים - נובעים (רש"י).
הדגש בפסוק הוא על בורך, בארך - שתה מים ממה שייך לך ולא משל אחרים. ניתן לפרש את הפסוק בכמה רבדים:
1. ברובד המילולי, הפסוק מדבר על מקורות מים ממש - משאב חשוב במיוחד באזורנו, שעורר מלחמות ומאבקים רבים מימי קדם ועד היום הזה (ראו "הקבלות"). הפסוק ממליץ לאדם, שישקיע בפיתוח מקורות המים שלו, ולא יגזול מקורות מים של אחרים.
2. על-פי ההקשר (פסוק 18), הפסוק מדבר על נשים. הוא ממליץ לאדם להשקיע בפיתוח הקשר עם אשתו כך שיוכל לקבל ממנה את כל האהבה שהוא צריך, ולא לחפש אהבה אצל נשים זרות (מצודות, רמ"ד ואלי).
3. האישה הזרה היא גם משל לתאוות הגוף. לפי זה, הפסוק ממליץ לאדם להשקיע בפיתוח החכמה המיוחדת לו במה שהוא אדם, ולא יבזבז את כוחותיו בתאוות גופניות שהן משותפות לכל בעלי-החיים (רמב"ם, מורה נבוכים ג נד). האישה הזרה בספר משלי היא גם משל לעבודת אלילים. לפי זה, הפסוק ממליץ לעם-ישראל להשקיע בתורה שקיבל מה', ולא ללכת אחרי תורות זרות של עמים אחרים (רש"י).
4. ועל-דרך הדרש, ניתן לפרש את הפסוק כהנחיה ללימוד בתוך עולם התורה: "אם למדת מרב אחד אל תאמר דיי, אלא לך אצל חכם ולמוד תורה, ואל תלך אצל הכל, אלא למי שהוא קרוב לך מתחלה. שנאמר: שתה מים מבורך, ונוזלים מתוך בארך" (רבי מאיר, אבות דרבי נתן ג ו, ודומה לזה במדרש משלי). התורה נמשלה למאגר-מים עצום - (ישעיהו יא ט): "כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה אֶת ה' כַּמַּיִם לַיָּם מְכַסִּים". כל מורה המבאר את התורה נמשל לבאר שבאמצעותה שואבים מים. הפסוק ממליץ לאדם לשאוב את מי-הדעת מהמורה הקרוב אליו יותר - בין במיקום גיאוגרפי, בין בזרם אידיאולוגי, ובין בשיטת הלימוד.
הקבלות
אבותינו, אברהם ויצחק, נאלצו להילחם על שני דברים: על אשת נעוריהם, ועל בארות המים שלהם:
- אבימלך מלך פלשתים הפריד בין אברהם לשרה, בראשית כ1-11: "וַיִּסַּע מִשָּׁם אַבְרָהָם אַרְצָה הַנֶּגֶב וַיֵּשֶׁב בֵּין קָדֵשׁ וּבֵין שׁוּר וַיָּגָר בִּגְרָר. וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם אֶל שָׂרָה אִשְׁתּוֹ 'אֲחֹתִי הִוא' וַיִּשְׁלַח אֲבִימֶלֶךְ מֶלֶךְ גְּרָר וַיִּקַּח אֶת""שָׂרָה... וַיֹּאמֶר אֲבִימֶלֶךְ אֶל אַבְרָהָם 'מָה רָאִיתָ כִּי עָשִׂיתָ אֶת הַדָּבָר הַזֶּה?' וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם 'כִּי""אָמַרְתִּי רַק אֵין יִרְאַת אֱלֹהִים בַּמָּקוֹם הַזֶּה וַהֲרָגוּנִי עַל דְּבַר אִשְׁתִּי'. וְגַם אָמְנָה אֲחֹתִי בַת אָבִי הִוא אַךְ לֹא בַת אִמִּי וַתְּהִי לִי לְאִשָּׁה."
- עבדי אבימלך גזלו את באר המים של אברהם, בראשית כא25-26 "וְהוֹכִחַ אַבְרָהָם אֶת אֲבִימֶלֶךְ עַל אֹדוֹת בְּאֵר הַמַּיִם אֲשֶׁר גָּזְלוּ עַבְדֵי אֲבִימֶלֶךְ. וַיֹּאמֶר אֲבִימֶלֶךְ 'לֹא יָדַעְתִּי מִי עָשָׂה אֶת הַדָּבָר הַזֶּה, וְגַם אַתָּה לֹא הִגַּדְתָּ לִּי, וְגַם אָנֹכִי לֹא שָׁמַעְתִּי בִּלְתִּי הַיּוֹם'."
- אבימלך מלך פלשתים הציץ לחדר המיטות של יצחק ורבקה, בראשית כו8: "וַיְהִי כִּי אָרְכוּ לוֹ שָׁם הַיָּמִים, וַיַּשְׁקֵף אֲבִימֶלֶךְ מֶלֶךְ פְּלִשְׁתִּים בְּעַד הַחַלּוֹן, וַיַּרְא וְהִנֵּה יִצְחָק מְצַחֵק אֵת רִבְקָה אִשְׁתּוֹ".
- עבדי אבימלך סתמו את בארות המים של אברהם, ורבו עם עבדי יצחק על בארות המים החדשים שניסו לחפור, בראשית כו14-21: "וַיְהִי לוֹ מִקְנֵה צֹאן וּמִקְנֵה בָקָר וַעֲבֻדָּה רַבָּה וַיְקַנְאוּ אֹתוֹ פְּלִשְׁתִּים. וְכָל הַבְּאֵרֹת אֲשֶׁר חָפְרוּ עַבְדֵי אָבִיו בִּימֵי אַבְרָהָם אָבִיו סִתְּמוּם פְּלִשְׁתִּים וַיְמַלְאוּם עָפָר... וַיָּשָׁב יִצְחָק וַיַּחְפֹּר אֶת בְּאֵרֹת הַמַּיִם אֲשֶׁר חָפְרוּ בִּימֵי אַבְרָהָם אָבִיו וַיְסַתְּמוּם פְּלִשְׁתִּים אַחֲרֵי מוֹת אַבְרָהָם וַיִּקְרָא לָהֶן שֵׁמוֹת כַּשֵּׁמֹת אֲשֶׁר קָרָא לָהֶן אָבִיו. וַיַּחְפְּרוּ עַבְדֵי יִצְחָק בַּנָּחַל וַיִּמְצְאוּ שָׁם בְּאֵר מַיִם חַיִּים. וַיָּרִיבוּ רֹעֵי גְרָר עִם רֹעֵי יִצְחָק לֵאמֹר לָנוּ הַמָּיִם וַיִּקְרָא שֵׁם הַבְּאֵר עֵשֶׂק כִּי הִתְעַשְּׂקוּ עִמּוֹ. וַיַּחְפְּרוּ בְּאֵר אַחֶרֶת וַיָּרִיבוּ גַּם עָלֶיהָ וַיִּקְרָא שְׁמָהּ שִׂטְנָה."
אשת הנעורים נמשלת לבאר מים חיים (גם יצחק, יעקב ומשה פגשו את אשת נעוריהם ליד הבאר). כעת ניתן להבין, מדוע אברהם ויצחק חששו שהפלשתים יפגעו בהם בגלל נשותיהם: מי שפוגע במקורות המים של זולתו, לא יהסס לפגוע גם בקשר בין איש לאשתו.
גם הפסוק הבא, "יָפוּצוּ מַעְיְנֹתֶיךָ חוּצָה, בָּרְחֹבוֹת פַּלְגֵי מָיִם", רומז ליצחק, (בראשית כו כב): "וַיַּעְתֵּק מִשָּׁם, וַיַּחְפֹּר בְּאֵר אַחֶרֶת וְלֹא רָבוּ עָלֶיהָ, וַיִּקְרָא שְׁמָהּ רְחֹבוֹת, וַיֹּאמֶר 'כִּי עַתָּה הִרְחִיב ה' לָנוּ וּפָרִינוּ בָאָרֶץ'".
ואתם, תלמידים, התרחקו מדרכי הפלשתים! אל תגזלו את מקורות המים של הזולת, ואל תפנו אל נשים זרות. לכו בדרכי אבותינו: השקיעו בפיתוח מקורות המים שלנו, והשקיעו בקשר עם אשת הנעורים. שתי ההשקעות הללו יזכו אותנו בברכת האבות: "יְהִי מְקוֹרְךָ בָרוּךְ, וּשְׂמַח מֵאֵשֶׁת נְעוּרֶךָ".
הרשימה המלאה של דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לפסוק זה
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא
דפים בקטגוריה "משלי ה טו"
קטגוריה זו מכילה את 11 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 11 דפים.