המהדורה המוטעמת מציגה את נוסח המקרא על פי המסורה. יתר מהדורות המקרא בוויקיטקסט מציגות את נוסח כתב יד לנינגרד (מהדורת וסטמינסטר). לפרטים מלאים ראו את ויקיטקסט:מקרא.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
זְכׇר־אֵ֣לֶּה יַֽעֲקֹ֔ב וְיִשְׂרָאֵ֖ל כִּ֣י עַבְדִּי־אָ֑תָּה יְצַרְתִּ֤יךָ עֶֽבֶד־לִי֙ אַ֔תָּה יִשְׂרָאֵ֖ל לֹ֥א תִנָּשֵֽׁנִי׃
"זכר אלה יעקב", אבל אתה יעקב הלא אתה ידעת מעלת האדם מצד צורתו, וביחוד "אתה ישראל", שנפשך גבוה מאד אף ממלאכי השרת כמו שמורה ע"ז שם ישראל כי ישר אל מלאך ויוכל, וכ"ש מהעכו"ם "כי עבדי אתה" לא עבד אלהי נכר, וחוץ מזה שאתה עבדי מצד עבודתך אותי, הנה "יצרתיך עבד לי", כי נוצרת ע"ז מצד התולדה ע"י שנתתי לך נפש עליונה אלהית, "הנה אתה ישראל לא תנשני", אתה צריך ליזהר בל תשכח אותי ולעבוד אלהי נכר
ביאור המילות
(כא-כג) "כעב פשעיך וכענן חטאתיך". העב עב מן הענן, והפושע פשע יותר מן החוטא, וההבדל בין יעקב ישראל (למעלה ט' ז'):
