מצודות על ישעיהו מד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · מצודות על ישעיהו · מד · >>

תוכן עניינים

פסוק א (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ועתה" - ר"ל ועתה שמע את הטובה המיועדת לבוא

פסוק ב (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"וישרון" - כן קרוים ישראל שהם העם הישר

"עושך ויצרך" - אשר עשה אותך ויצר אותך ומעת צאתך מבטן יעזר לך

פסוק ג (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"וברכתי" - כפל הדבר במ"ש כי הרצון הוא הברכה

"כי אצק" - כמו שאני יוצק מים על ארץ צמאה וגו' כן יצוק רצוני הטוב על זרעיך

מצודת ציון

"אצק" - מלשון יציקה ושפיכה

"ונוזלים" - ענין נטיפה כמו יזל מים מדליו (במדבר כ"ד)

"על יבשה" - ר"ל על מקום יבש

"רוחי" - ענין רצון וכן עד יערה עלינו רוח ממרום (לעיל ל"ב)

"צאצאיך" - הבנים היוצאים ממך

פסוק ד (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"כערבים" - כערבי נחל השתולים על פלגי מים הצומחים וגדילים מהר

"וצמחו" - יצמחו וירבו כאלו היו נתונים בין החציר ודומה לה

מצודת ציון

"חציר" - דשא ועשב

"כערבים" - שם אילן סרק ערבי נחל

"יבלי מים" - פלגי מים וכן ועל יובל ישלח שרשיו (ירמיהו י"ז)

פסוק ה (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ובשם ישראל יכנה" - ובהם יהיה מי אשר יכנה עצמו בשם ישראל אלו הגרים אשר יתוספו עליהם

"וזה יכתוב ידו לה'" - אלו בעלי תשובה שיחייבו את עצמם לשוב לה' כמו המתחייב את עצמו בכתב ידו

"וזה יקרא בשם יעקב" - אלו הקטנים בני רשעים לא יהיו נוטים אחר דעת אביהם הרשעים אלא יקראו א"ע בשם יעקב להיות צדיקים כמוהו

"זה יאמר" - הצדיקים שבהם יאמרו אנו מעולם לה' להאמין בו

מצודת ציון

"יכנה" - שם שאינו שם העצמי וכן אכנך ולא ידעתני (לקמן מ"ה)

פסוק ו (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ואני אחרון" - לאחר שתכלה העולם

"אני ראשון" - ר"ל קודם בריאת העולם

פסוק ז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ואותיות" - הדברים הבאים בזמן קרוב והדברים אשר תבואנה לזמן רחוק יגידו להם ר"ל בעבור עצמם להצדיק דבריהם וחוזר לתחילת המקרא לומר מי הוא אשר יגיד כאלה

"ומי כמוני יקרא" - ומי הוא אשר יקרא לומר שהוא כמוני ויגיד ויערוך לפני הדברים הנעשים מעת שומי עם עולם והם כל הבריות

מצודת ציון

"ויערכה" - מלשון עריכה וסדור

"ואותיות" - הבאות כמו אתא בוקר (לעיל כ"א)

"למו" - להם

פסוק ח (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ואין צור" - אין חזק בעולם אשר לא ידעתיו אני וכאומר הלא אני הוא הנותן כח לכל החזקים ומכולם ידעתי

"היש" - וכי יש אלוה מבלעדי

"אל תפחדו" - מאלהים אחרים

"הלא מאז" - במעמד הר סיני השמעתיך והגדתי שאין אלוה מבלעדי ואתה עדי בדבר זה כי פתח אז שבעה רקיעים והראה להם שאין עוד אחר כן ארז"ל

מצודת ציון

"תרהו" - אין לו דמיון ופתרונו לפי ענינו הוא ענין פחד כת"י

"צור" - ענין חוזק

פסוק ט (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"למען יבושו" - העדות ההיא תועיל למען יבושו החומדים אותם

"ועדיהם המה" - הפסילים הם עדים בעצמם שלא יועילו כי לא יראו ולא ידעו מאומה ואיך א"כ יועילו לאחרים

"וחמודיהם" - הפסילים שהמה חמודים להם הנה אין בהם תועלת

"יוצרי פסל" - האומנים העושים הפסל כולם תוהו כי מעשיהם תוהו

מצודת ציון

"יוצרי" - ענין עשיה וחדוש וכן יוצר עמל עלי חוק (תהלים צד)

פסוק י (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"מי יצר אל" - מי עשה שטות כזאת לעשות אל ולצקת פסל לבלי תועלת

מצודת ציון

"נסך" - ענין יציקה והתכה

פסוק יא (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"יתקבצו כולם" - האומנים עם עובדי הפסל יתקבצו יחד ויעמדו להשכיל ולבחון בדבר וכולם יחד יפחדו מה' ויבושו במעשיהם

"וחרשים" - האומנים העושים אותו הלא הם מבני אדם ואיך אפשר שיעשו אל

"הן כל חבריו" - המתחברים אליו לעבדו

מצודת ציון

"וחרשים" - אומנים

פסוק יב (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"גם רעב" - אף כשירעב לא יעזוב מלאכתו עד שלא נשאר בו כח וכשיצמא לא שתה מים עד שנעשה עיף ויגע וכ"ז מרוב חשקו בהמלאכה ההיא

"בזרוע כחו" - בזרוע בכחו ובי"ת בזרוע משמשת במקום שתים ור"ל בכל אומץ כחו

"חרש ברזל" - עתה יספר מעשה הפסל ואומר האומן של ברזל יעשה מעצד ופעל אותו ע"י גחלים בזרוע ובמקבות יעשהו ומחדשו

מצודת ציון

"מעצד" - שם כלי גדול עשוי לחתוך בו וכן מעשה ידי חרש במעצד (ירמיהו י)

"בפחם" - גחלת כמו נופח באש פחם (לקמן נד)

"ובמקבות" - הוא הפטיש וכן ותשם את המקבת בידה (שופטים ד)

"יצרהו" - יעשהו ויחדשהו

פסוק יג (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"לשבת בית" - ר"ל כל עצמו לא נעשה האל לשבת בבית כי ממקומו לא ימיש

"כתפארת אדם" - ר"ל שצורתו מפוארה משאר בעלי חיים

"ובמחוגה יתארהו" - ובמחוגה מסבב בו ציורים עגולים לייפותו

"יתארהו בשרד" - אח"ז יסמן תואר הפסל בצבע השרד וע"פ המסומן יעשהו במקצעות והוא כלי מכלי הנגרים

"חרש עצים" - וכשנשלם מלאכת המעצד אז אומן העצים ינטה קו המדה על הקורה לחתכו במעצד לפי הראוי

מצודת ציון

"קו" - חבל המדה

"יתארהו" - מלשון תואר ותמונה

"בשרד" - הוא שם צבע מה

"במקצעות" - הוא מכלי הנגרים מקלף בהם העץ ומחליקו והוא מלשון ואת הבית יקציע (ויקרא יד)שהוא ענין קלוף

"ובמחוגה" - כן שם הכלי שעושים בו העגולים

"יתארהו" - ענין סבוב וכן ותאר הגבול (יהושע טו)

"כתבנית" - דמות וצורה

פסוק יד (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"וגשם יגדל" - כאומר עם שכונת הנוטע הוא לעשות ממנו פסל על כל זה מגדלו הגשם בשליחות המקום כי עולם כמנהגו נוהג ועתידין הן ליתן את הדין וכמ"ש חז"ל בגזל סאה חטים וזרעה וגו'

"נטע אורן" - ר"ל ויש מי אשר יטרח עוד יותר שנוטע מתחילה נטיעה של אורן הטוב למלאכה וממתין עד שיגדל ויהיה ראוי לפסל

"ויקח תרזה ואלון" - יש מי שיקח תרזה ואלון כי העצים ההמה יפים ביותר ועל שאינם חזקים כארז מחזק אותם במסמרי עצי היער

"לכרת לו ארזים" - למעלה סיפר מעשה הפסל מעץ חצוב ועתה אמר עוד יש מי אשר יטריח לבוא ביער ולכרות לו ארזים לעשות ממנו הפסל

מצודת ציון

"תרזה ואלון" - שמות אילני סרק

"ויאמץ" - ענין התחזקות

"אורן" - שם אילן סרק ובדרז"ל ארונים עשו (ראש השנה כג)

פסוק טז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"חציו" - ר"ל מקצתו שרף בתוך האש ע"י מקצתו אכל בשר כי יצלה בו צלי ויאכל וישבע ואף יחמם בשרו וישמח ויאמר האח הנה חממתי את עצמי אף נהנתי להיות יושב באור האש

מצודת ציון

"במו" - בתוך

"האח" - הוא ענין לשון שמחה כמו האח האח ראתה עינינו (תהלים לה)

"חמותי" - מלשון חמימה

"אור" - שלהבת המאיר וכן אור לשבת נגדו (לקמן מז)

פסוק יז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"יסגד לו" - ישתחוה לו ויתפלל וגו'

"ושאריתו" - הנשאר מהעץ יעשהו אל וחוזר ומפרש יעשהו לפסלו

מצודת ציון

"ושאריתו" - ענין שיור

פסוק יח (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"כי טח" - היצה"ר המסית טח עיניהם מלראות ולבותם מלהשכיל

"לא ידעו" - אין בהם לא דעת ולא בינה

מצודת ציון

"טח" - ענין מריחה ומשיחה וכן וטח את הבית (ויקרא יד)

"לבותם" - מלשון לב

פסוק יט (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ויתרו" - ואיך אעשה הנותר לפסל המתועב בעיני ה' ואיך אשתחוה לענף עץ

"אצלה" - כמו ואצלה

"אפיתי על גחליו לחם" - אמר לחם ע"ש סופו כי אחר שנאפה נעשה לחם וכן וטחני קמח (לקמן מו)

"ולא ישיב" - אינו נותן אל לבו לבחון בדבר ואין בו לא דעת ולא תבונה לחשוב הלא מקצתו שרפתי בתוך האש ואף וגו'

מצודת ציון

"ויתרו" - מלשון נותר

"לבול" - כמו ליבול וכן כי בול הרים ישא לו (איוב מ)וענינו צמח וענף

"אסגוד" - אשתחוה

פסוק כ (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ולא יציל" - אף האומן העושה הפסל לא יציל נפש עצמו ולא יאמר הלא מה שעשיתי בימיני הוא שקר ואין בו תועלת כי מעשה ידי הוא

"רועה אפר וגו'" - ר"ל לבו המהתל ומלעיג בו הסיתו שיקבל לרועה ומנהיג את הדבר אשר תשוב אל האפר כשישרפוהו

מצודת ציון

"רועה" - ר"ל מנהיג

"הותל" - ענין לעג וכן ויהתל בהם אליהו (מלכים א' יח)

פסוק כא (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"יצרתיך עבד לי" - בראתיך להיות לי לעבד ולכן אתה ישראל לא תשכחנו

"זכר אלה יעקב" - אם העכו"ם לא יבינו את זאת אתה יעקב זכר אלה הדברים ולא תתפתה אחריהם כי עבדי אתה ולא עבד האליל

מצודת ציון

"תנשני" - ענין שכחה וכן נשני אלהים (בראשית לא)

פסוק כב (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"שובה אלי" - לכן שוב אלי כי אני הוא הגואל אותך

"וכענן וגו'" - כפל הדבר במ"ש

"מחיתי כעב" - מעולם מחיתי פשעיך כעב הזה הנמחה במים

מצודת ציון

"מחיתי" - ענין מחיקה וכן אנכי אנכי הוא מוחה פשעיך (לעיל מג)

"כעב וכענן" - הם ענין אחד וכפל במ"ש

פסוק כד (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"רוקע הארץ מאיתי" - פרישת הארץ הוא מאתי ר"ל ממני

"לבדי" - ואין מי יעזור לי

"עושה כל" - כל דבר הנעשה

"ויוצרך מבטן" - מעת צאתך מבטן אמך יצרתיך לי לעם

מצודת ציון

"רוקע" - ענין פרישה ושטיחה כמו לרוקע הארץ על המים (תהלים קלו)

פסוק כה (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"משיב חכמים אחור" - לפי שדרך החכמים להתחכם בכל פעם יותר אמר שהמקום משיב החכמים לאחור ר"ל שמתטפשים ומתאבדים מן החכמה ונעשים סכלים

"וקסמים יהולל" - משטה דעת הקוסמים ולא יועילו בפעולותיהם

"מפר" - מבטל האותות של חוזי הכוכבים ולא יהיה כן

מצודת ציון

"מפר" - ענין מניעה ובטול כמו אישה הפרם (במדבר ל)

"אותות" - מלשון אות וסימן

"בדים" - ענין כזב הבדוי מן הלב וכן בדיך מתים יחרישו (איוב יא)וחוזי הכוכבים יקראו כן כי על פי הרוב ידברו כזב הבדוי מן הלב

"וקוסמים" - הוא ענין כשוף

"יהולל" - ענין שטות כמו ושופטים יהולל (שם י"ב)

"יסכל" - מלשון סכלות ושטות

פסוק כו (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ועצת מלאכיו" - המה יתר הנביאים

"האומר" - אשר כל אחד מהם ניבא ואמר בעבור ירושלים שתהיה מיושבת מאנשים ובעבור ערי יהודה אמר שתהיינה בנויות אחר מפלת בבל

"מקים דבר עבדו" - זה ישעיהוו

מצודת ציון

"מקים" - מלשון קיום

"מלאכיו" - שלוחיו

"ישלים" - מלשון השלמה וגמר

"לירושלים" - בעבור ירושלים וכן פתח פיך לאלם (משלי ל"א)

"תושב" - מלשון ישיבה

"תבנינה" - מלשון בנין

"וחרבותיה" - מלשון חורבה

פסוק כז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ונהרותיך אוביש" - כפל הדבר במ"ש

"האומר לצולה" - אשר כל אחד מהנביאים אמר על בבל העומדת במצולה שתהיה מקום חורב רצה לומר שכל אוכלוסיה יאבדו ולפי שיושבת במצולה המשיל אבדן אנשיה ליבושת המים

מצודת ציון

"לצולם" - למצולה וענינו מקום רבוי המים וכן ותשליכני מצולה (יונה ב)

"חרבי" - ענין יובש כמו חרבו המים (בראשית ח)

"אוביש" - מלשון יבש

פסוק כח (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ולאמר" - לצוות בעבור ירושלים לבנות אותה ואת ההיכל יצוה ליסדה (כי בימיו לא נבנה כי אם היסוד ונשלם בימי דריוש כמ"ש בחגי)

"האומר לכורש" - אשר כל אחד אמר בעבור כורש שהוא יהיה רועי לרעות צאני והם ישראל והוא ישלים חפצי לאבד את בבל ולשלוח את ישראל מן הגולה

מצודת ציון

"חפצי" - רצוני

"תוסד" - מלשון יסוד