קטגוריה:ישעיהו מד ז
ומי כמוני יקרא ויגידה ויערכה לי משומי עם עולם ואתיות ואשר תבאנה יגידו למו.
וּמִי כָמוֹנִי יִקְרָא וְיַגִּידֶהָ וְיַעְרְכֶהָ לִי מִשּׂוּמִי עַם עוֹלָם וְאֹתִיּוֹת וַאֲשֶׁר תָּבֹאנָה יַגִּידוּ לָמוֹ.
וּמִי־כָמ֣וֹנִי יִקְרָ֗א וְיַגִּידֶ֤הָ וְיַעְרְכֶ֙הָ֙ לִ֔י מִשּׂוּמִ֖י עַם־עוֹלָ֑ם וְאֹתִיּ֛וֹת וַאֲשֶׁ֥ר תָּבֹ֖אנָה יַגִּ֥ידוּ לָֽמוֹ׃
וּמִֽי וּ - ו' החיבור
מִֽי - מילית, ה' השאלה
צורת יסוד: c/4310
מורפ': HC/Ti־כָמ֣וֹנִי כָמ֣וֹ - מילת יחס
נִי - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף ראשון, משותף, יחיד
צורת יסוד: 3644
מורפ': HR/Sp1cs יִקְרָ֗א יִקְרָ֗א - פועל, קל, עתיד, גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: 7121
מורפ': HVqi3ms וְיַגִּידֶ֤הָ וְ - ו' החיבור
יַגִּידֶ֤ - פועל, הפעיל, עתיד, גוף שלישי, זכר, יחיד
הָ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, נקבה, יחיד
צורת יסוד: c/5046
מורפ': HC/Vhi3ms/Sp3fs וְיַעְרְכֶ֨הָ֙ וְ - ו' החיבור
יַעְרְכֶ֨ - פועל, קל, עתיד, גוף שלישי, זכר, יחיד
הָ֙ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, נקבה, יחיד
צורת יסוד: c/6186 a
מורפ': HC/Vqi3ms/Sp3fs לִ֔י לִ֔ - מילת יחס
י - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף ראשון, משותף, יחיד
צורת יסוד: l
מורפ': HR/Sp1cs מִשּׂוּמִ֖י מִ - מילת יחס
שּׂוּמִ֖ - פועל, קל, מקור נסמך
י - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף ראשון, משותף, יחיד
צורת יסוד: m/7760 a
מורפ': HR/Vqc/Sp1cs עַם עַם - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
צורת יסוד: 5971 a
מורפ': HNcmsc־עוֹלָ֑ם עוֹלָ֑ם - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 5769
מורפ': HNcmsa וְאֹתִיּ֛וֹת וְ - ו' החיבור
אֹתִיּ֛וֹת - פועל, קל, בינוני פעיל (הווה), נקבה, רבים, נפרד
צורת יסוד: c/857
מורפ': HC/Vqrfpa וַאֲשֶׁ֥ר וַ - ו' החיבור
אֲשֶׁ֥ר - מילית, זיקה (ש/אשר)
צורת יסוד: c/834 a
מורפ': HC/Tr תָּבֹ֖אנָה תָּבֹ֖אנָה - פועל, קל, עתיד, גוף שלישי, נקבה, רבים
צורת יסוד: 935
מורפ': HVqi3fp יַגִּ֥ידוּ יַגִּ֥ידוּ - פועל, הפעיל, עתיד, גוף שלישי, זכר, רבים
צורת יסוד: 5046
מורפ': HVhi3mp לָֽמוֹ לָֽ - מילת יחס
מוֹ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, רבים
צורת יסוד: l
מורפ': HR/Sp3mp׃
תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):
וּמִֽי־כָמ֣וֹנִי מונח (משרת, דרגא 5) יִקְרָ֗א רביעי (משנה, דרגא 3)
וְיַגִּידֶ֤הָ מהפך (משרת, דרגא 5) וְיַעְרְכֶ֨הָ֙ פשטא (משנה, דרגא 3)
לִ֔י זקף קטן (מלך, דרגא 2)
מִשּׂוּמִ֖י טפחא (מלך, דרגא 2)
עַם־עוֹלָ֑ם אתנחתא (קיסר, דרגא 1)
וְאֹתִיּ֛וֹת תביר (משנה, דרגא 3)
וַאֲשֶׁ֥ר מרכא (משרת, דרגא 5) תָּבֹ֖אנָה טפחא (מלך, דרגא 2)
יַגִּ֥ידוּ מרכא (משרת, דרגא 5) לָֽמוֹ סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)
וּמִי כָמוֹנִי יִקְרָא ידע את העתיד וְיַגִּידֶהָ וְיַעְרְכֶהָ לִי לְפָנַי מִשּׂוּמִי עַם עוֹלָם את רצוני ליישב את עם ישראל בארצו לעולם, וְאֹתִיּוֹת ואת העתידות וַאֲשֶׁר תָּבֹאנָה יַגִּידוּ לָמוֹ.
פרשנות מסורתית:
תרגום יונתן
רש"י
"עם עולם" - כל בריות
"ואותיות" - דברי מופת
"ואשר תבאנה" - ואת העתידות לבא יגידו כמו שאני עושה עתה שעדיין לא חרב הבית ולא גליתם ולא נולד כורש ואני מבשר אתכם עליומצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"ויערכה" - מלשון עריכה וסדור
"ואותיות" - הבאות כמו אתא בוקר (לעיל כ"א)
"למו" - להם
מצודת דוד
"ואותיות" - הדברים הבאים בזמן קרוב והדברים אשר תבואנה לזמן רחוק יגידו להם ר"ל בעבור עצמם להצדיק דבריהם וחוזר לתחילת המקרא לומר מי הוא אשר יגיד כאלה
"ומי כמוני יקרא" - ומי הוא אשר יקרא לומר שהוא כמוני ויגיד ויערוך לפני הדברים הנעשים מעת שומי עם עולם והם כל הבריותמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
- א) "מן מציאות העולם" (ומופת זה בנוי ע"ז הדרך, אם דבר אחד נמצא, בהכרח יש דבר אחד מחויב המציאות (כי אם לא כן ילכו הסבות ומסובבים לבלתי תכלית וזה א"א), ואחר שהעולם המוחש, או לכל הפחות אנכי בעצמי נמצא בפועל, בהכרח נמצא דבר שהוא מחויב המציאות, המחויב המציאות הזה א"א שיהיה אותו הדבר בעצמו שאני רואה (העולם, או אנכי) שהלא העולם וכן אנכי מציאותם אפשרי, ובהכרח המחויב המציאות נבדל מכל אשר השגתי, הנמצא אשר מציאותו מחויב, והוא שבלתי אפשר לחשוב כלל שיהיה מציאותו אפשרי, הוא העצם השלם בתכלית השלמות, ומוכרח שימצא בו כל התנאים האלה שיהיה אחד קדמון ודומיהם).
"המופת השני נלקח מן מציאות הטבע בכללה", (והוא אחר שאנו רואים כל הטבע מסודרת לתכליתים מוגבלים, מבואר שנמצא מסדר חכם אשר המציא וסדר אותה, אחר שכל חלקי הטבע נערכים באופן זה אשר יתחברו כולם להשלים זה את זה, כאשר יתחברו איברי החי להשלים ולהעמיד את כלל הגויה, בהכרח כי הנמצא הזה אשר ערך הערך הזה הוא אחד, הנמצא אשר בלתי אפשר לחשוב מציאות העולם בלעדו הוא מחויב המציאות, ומחויב המציאות הוא השלם בתכלית השלמות בהכרח, ואחר שא"א לחשוב מציאות העולם בכלל בלעדי ה' הוא המחויב המציאות והשלם בהכרח, ובהכרח הוא קדמון יחיד ודומי'). עפ"ז אמר "מי אשר כמוני יקרא" ויאמר שהוא אל כמוני, אשאלנו.
- א) "ויגידה לי משומי עם עולם", יגיד לי המופת המבורר מן "שומי עם עולם" שהוא מן מציאות העולם והעם אשר בו, שזה מוכרח במופת שלא נמצא אל זולתי, כמו שהתבאר במופת הא'.
- ב) "ויערכה לי משומי עם עולם" שישיב על הערך הנראה משומי עם עולם שנראה איך העוה"ז נערך קצתו אל קצתו וכו', מקושר בקשר אמיץ וערך מסודר כאיברי הגויה להעמדת הגויה הכוללת. ועתה מביא מופת שלישי המבואר מן הזמן שבעבר ובהוה ובעתיד המציאות כולו עומד על סדר אחד וערך אחד, מבואר שהוא ראשון ואחרון ואין בלעדו, שאל"כ ישתנה הסדר הזה בא' מן הזמנים בהכרח, וז"ש "ואותיות" דברים הבאים בהוה, וכן "ואשר תבאנה" דברים הבאים בעתיד הם, "יגידו למו" ר"ל לעם עולם הנזכר, הם יגידו לעם עולם ויבררו, כי אני קדמון ואחד:
ביאור המילות
"ויערכה". הערך הוא שיוי דבר אל דבר מצד מחירו ושויו, ובא פה על קישור חלקי העולם קצתם בקצתם בערך השיוי עד שישלימו זה את זה להשלמת הכלל, "ועם עולם", הוא הנמצאים למשפחותיהם, ומ"ם משומי, מ"ם מן. ההגדה וההערכה יברר מן השימה ששם עם עולם:
"ואותיות ואשר תבאנה", אותיות שרשו אתא, ר"ל הבאות, כמו הבאות השמיענו (למעלה מ"א כ"ב), הגידו האותיות (שם כ"ג), וההבדל בין אתא ובין בא ביארתי למעלה (נ"א י"ב) אתא, היא הביאה המוחלטת, ובא הביאה הבלתי מוחלטת. וע"כ על ההוה שכבר הגיע הדבר השתמש בלשון אתא, ועל העתיד בלשון ביאה, וכן למעלה שינה דבריו על כוונה זו, ולשון רבים יגידו. מוסב על האותיות ואשר תבאנה, שהם המגידים ומוכיחים, וכינוי למו מוסב על עם עולם:
פרשנות מודרנית:
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "ישעיהו מד ז"
קטגוריה זו מכילה את 5 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 5 דפים.