קטגוריה:ישעיהו מד ה
זה יאמר ליהוה אני וזה יקרא בשם יעקב וזה יכתב ידו ליהוה ובשם ישראל יכנה.
זֶה יֹאמַר לַיהֹוָה אָנִי וְזֶה יִקְרָא בְשֵׁם יַעֲקֹב וְזֶה יִכְתֹּב יָדוֹ לַיהֹוָה וּבְשֵׁם יִשְׂרָאֵל יְכַנֶּה.
זֶ֤ה יֹאמַר֙ לַיהֹוָ֣ה אָ֔נִי וְזֶ֖ה יִקְרָ֣א בְשֵֽׁם־יַעֲקֹ֑ב וְזֶ֗ה יִכְתֹּ֤ב יָדוֹ֙ לַֽיהֹוָ֔ה וּבְשֵׁ֥ם יִשְׂרָאֵ֖ל יְכַנֶּֽה׃
זֶ֤ה יֹאמַר֙ לַֽ/יהוָ֣ה אָ֔נִי וְ/זֶ֖ה יִקְרָ֣א בְ/שֵֽׁם־יַעֲקֹ֑ב וְ/זֶ֗ה יִכְתֹּ֤ב יָד/וֹ֙ לַֽ/יהוָ֔ה וּ/בְ/שֵׁ֥ם יִשְׂרָאֵ֖ל יְכַנֶּֽה׃
תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):
זֶ֤ה מהפך (משרת, דרגא 5) יֹאמַר֙ פשטא (משנה, דרגא 3)
לַֽיהוָ֣ה מונח (משרת, דרגא 5) אָ֔נִי זקף קטן (מלך, דרגא 2)
וְזֶ֖ה טפחא (מלך, דרגא 2)
יִקְרָ֣א מונח (משרת, דרגא 5) בְשֵֽׁם־יַעֲקֹ֑ב אתנחתא (קיסר, דרגא 1)
וְזֶ֗ה רביעי (משנה, דרגא 3)
יִכְתֹּ֤ב מהפך (משרת, דרגא 5) יָדוֹ֙ פשטא (משנה, דרגא 3)
לַֽיהוָ֔ה זקף קטן (מלך, דרגא 2)
וּבְשֵׁ֥ם מרכא (משרת, דרגא 5) יִשְׂרָאֵ֖ל טפחא (מלך, דרגא 2)
יְכַנֶּֽה סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)
זֶה כל "זה" מופנה לכל ישראל יֹאמַר "לַיהוָה אָנִי" וְזֶה יִקְרָא בְשֵׁם יַעֲקֹב, וְזֶה יִכְתֹּב יָדוֹ על ידו 'לַיהוָה', וּבְשֵׁם 'יִשְׂרָאֵל' יְכַנֶּה יכנה את עצמו.
פרשנות מסורתית:
תרגום יונתן
רש"י
"וזה יקרא בשם יעקב" - אלו קטנים בני רשעים
"וזה יכתוב ידו לה'" - אלו בעלי תשובה
"ובשם ישראל יכנה" - אלו הגרים כך שנויה באבות דרבי נתןמצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"יכנה" - שם שאינו שם העצמי וכן אכנך ולא ידעתני (לקמן מ"ה)
מצודת דוד
"ובשם ישראל יכנה" - ובהם יהיה מי אשר יכנה עצמו בשם ישראל אלו הגרים אשר יתוספו עליהם
"וזה יכתוב ידו לה'" - אלו בעלי תשובה שיחייבו את עצמם לשוב לה' כמו המתחייב את עצמו בכתב ידו
"וזה יקרא בשם יעקב" - אלו הקטנים בני רשעים לא יהיו נוטים אחר דעת אביהם הרשעים אלא יקראו א"ע בשם יעקב להיות צדיקים כמוהו
"זה יאמר" - הצדיקים שבהם יאמרו אנו מעולם לה' להאמין בומלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
- א) "מי שיאמר לה' אני", עכו"ם שיכירו את ה' והגם שלא יקבלו תורתו יאמרו שהם לה' ולא לאל נכר.
- ב) ימצא "מי שיקרא בשם יעקב", שהוא המון העם מזרע יעקב שישמרו יחוסם לנצור דת אבותיהם, וגם ימצאו "מי שיכתב ידו לה'" הם צדיקים ההולכים לפני ה' תמיד עד שיכתוב ידו לה', כמו שנותן על עצמו שטר שעבוד להקדיש מעשה ידיו לעושיהם שלא לעשות בידו שום דבר חול רק מה שהוא לה' ולשמירת מצותיו, והאיש הזה "בשם ישראל יכונה", כי הוא יהיה הנהגתו למעלה מן הטבע, ר"ל בעת שיכתוב ידו לה' אז יקרא לו ה' בשם חדש ויכנהו בשם ישראל, לאות על שהוא שורר על הטבע בהיותו עבד ה':
ביאור המילות
"יכתב ידו". היד נקבה בכ"מ, ובזה תבין פרושי:
"יכנה". הכינוי בעברי הוא שם הכבוד והמעלה שמוסיפים לאדם על שמו העצמי, כמו שם ישראל על שם יעקב. ולקמן (מה ד') ואקרא לך בשמך (וגם) אכנך, בשם כבוד,וכ"פ באיוב (לב כא כב), וכן בלשון התלמוד יקרא השם הנוסף על שם הלידה כינוי, רק שבלשון התלמוד יהיה לפעמים לגנאי, לא כן בעברי, וההבדל בין יעקב ישראל (למעלה ט' ז'):
פרשנות מודרנית:
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "ישעיהו מד ה"
קטגוריה זו מכילה את 7 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 7 דפים.