מ"ג ישעיהו מד כ

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות ישעיהו


<< · מ"ג ישעיהו מד · כ · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
רעה אפר לב הותל הטהו ולא יציל את נפשו ולא יאמר הלוא שקר בימיני

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
רֹעֶה אֵפֶר לֵב הוּתַל הִטָּהוּ וְלֹא יַצִּיל אֶת נַפְשׁוֹ וְלֹא יֹאמַר הֲלוֹא שֶׁקֶר בִּימִינִי.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
רֹעֶ֣ה אֵ֔פֶר לֵ֥ב הוּתַ֖ל הִטָּ֑הוּ וְלֹא־יַצִּ֤יל אֶת־נַפְשׁוֹ֙ וְלֹ֣א יֹאמַ֔ר הֲל֥וֹא שֶׁ֖קֶר בִּימִינִֽי׃

תרגום יונתן (כל הפרק)

הָא דְחַלְתָּא פַּלְגֵהּ קִטְמָא לִבֵּהּ שַׁטְיָא אַטְעֲיֵהּ וְלָא יְשֵׁיזֵיב יַת נַפְשֵׁהּ וְלָא יֵימַר הֲלָא שִׁקְרָא עֲבָדֵית בִּימִינִי:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"רואה אפר לב הותל הטהו" - לבו אשר הותל הטהו לעשות לו רועה של אפר הדמות שנשרף חציו ונעשה אפר השוטה הזה היה אומר שהוא לו לרועה ולמפרנס דבר אחר רועה אפר ל' ריעות עובד עבודת אחרים ומחבר אליו עבודת אחרים שהיא אפר

"ולא יציל" - הנתעה את נפשו לאמר הלא שקר בימיני ויפרד מעליו

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"רעה אפר", ואמר הנה הרועה את האפר, ר"ל מי שאינו יודע כלל כי האדם יש בו נפש אלהית גבוה ונעלה מאד, עד שלא יצויר כלל שהאדם ישתחוה אל הדומם והצומח, כי הוא נעלה מהם ע"י כח נפשו, כי הוא אינו יודע את הנפש כלל, רק הוא רועה אפר, מנהיג את האפר והגוף, (כמו רעה אמונה, רועה רוח), עליו אין תימה כלל כי "לב הותל הטהו" לבו המהתל ומצחק עליו הטהו מני דרך עד שיחשוב א"ע גרוע מן פסל עץ ואבן, להכנע לפניו, "ולא יציל את נפשו" שיזכור איך אעשה כזאת נגד נפשי שהיא אלהית שכליית, ואיך אכניעה לפני דומם וצומח, או שיאמר עכ"פ "הלא שקר בימיני", הלא השקר הוא גלוי וברור כאילו הוא חקוק על ימיני, כי השקר גלוי וברור. כי אחר שהוא רועה אפר ואינו יודע מנפשו כלל, הוא באמת גרוע מן הפסל ואין עליו תימה כלל, אבל.


ביאור המילות

"רעה אפר". גוף האדם מצד שסוף הרכבתו להתפרד, נקרא אפר, ואנכי עפר ואפר, זכרוניכם משלי אפר, ושכל האדם ינהיג את כחות החיים כרועה צאנו, ועת ירעם עפ"י כחותיהם המעולים הנפשיים, הוא רועה הנפש, ובהפך הוא מנהיג האפר ותאות הגוף כמ"ש ולא יציל את נפשו, ופעל התל, הוא המדבר דברים בעלי שתי פנים לצחק על חברו:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ולא יציל" - אף האומן העושה הפסל לא יציל נפש עצמו ולא יאמר הלא מה שעשיתי בימיני הוא שקר ואין בו תועלת כי מעשה ידי הוא

"רועה אפר וגו'" - ר"ל לבו המהתל ומלעיג בו הסיתו שיקבל לרועה ומנהיג את הדבר אשר תשוב אל האפר כשישרפוהו

מצודת ציון

"רועה" - ר"ל מנהיג

"הותל" - ענין לעג וכן ויהתל בהם אליהו (מלכים א' יח)

<< · מ"ג ישעיהו · מד · כ · >>