קטגוריה:יהושע ה ג
נוסח המקרא
ויעש לו יהושע חרבות צרים וימל את בני ישראל אל גבעת הערלות
וַיַּעַשׂ לוֹ יְהוֹשֻׁעַ חַרְבוֹת צֻרִים וַיָּמָל אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל גִּבְעַת הָעֲרָלוֹת.
וַיַּעַשׂ־ל֥וֹ יְהוֹשֻׁ֖עַ חַֽרְב֣וֹת צֻרִ֑ים וַיָּ֙מׇל֙ אֶת־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל אֶל־גִּבְעַ֖ת הָעֲרָלֽוֹת׃
וַ/יַּעַשׂ־ל֥/וֹ יְהוֹשֻׁ֖עַ חַֽרְב֣וֹת צֻרִ֑ים וַ/יָּ֙מָל֙ אֶת־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל אֶל־גִּבְעַ֖ת הָ/עֲרָלֽוֹת׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
תרגום יונתן
רש"י
רלב"ג
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"אל גבעת" - בגבעת וכן (שמות כה כא)ואל הארון ומשפטו ובהארון
מצודת דוד
"אל גבעת" - בגבעת הערלות ונקרא שם המקום על שם המאורע
- פרשנות מודרנית:
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:יהושע ה ג.
וַיָּמָל אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל
וַיַּעַשׂ לוֹ יְהוֹשֻׁעַ חַרְבוֹת צֻרִים
יהושע עשה לו - לו אישית?
אולם "חַרְבוֹת צֻרִים" מופיע ברבים, כאילו שיהושע היה המנתח הראשי והוא הכין לעצמו מספר סכינים חדים לניתוח.
סביר שהיה צוות של מוהלים ויהושע הכין להם, לכולם, "חַרְבוֹת צֻרִים". וכך המילה "לוֹ" היא מיותרת, למרות שאלוהים אמר לו: "עֲשֵׂה לְךָ חַרְבוֹת צֻרִים" (ביאור:יהושע ה ב) (אלא אם מישהו יביא הסבר למילה, כי כל מילה בתנ"ך יש לה משמעות).
"חַרְבוֹת צֻרִים" - צור (סלע) היא כמו צור (flint), או חלמיש (Chert). פצלת של האבן היא צרה, דקה, חדה וקשה כזכוכית. הצור נפוץ במדבר יהודה ובנגב (בתצורת מישאש), שנמצא בגבעות ובהרים באזור יריחו. באפיק נחל קל למצוא אבני צור כי הם לא נמסים או מתפוררים משחיקת המים. כשיהושע אסף ובחר אבנים באפיק הירדן כדי לעשות את גלי האבנים, סביר שהוא ריכז אבני צור שאותם הוא ניפץ לפצלות רבות, ומהם הוא בחר חתיכות שהתאימו להיות סכיני המילה. סביר שיהושע ניקה את הפצלות במים, וחיטא אותם באש. נראה שכל מוהל השתמש בכל סכין פעם אחת וניקה והכשיר אותה מחדש במים ואש. ייתכן שהמוהל השתמש במי ים המלח כדי לחטא את ידיו, ואחר כך שטף את המלח במים נקיים מהירדן. ייתכן ששרפו את הערלות כדי לא לגרום לזהום ומחלות.
וַיָּמָל אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל גִּבְעַת הָעֲרָלוֹת
יהושע מל את בני ישראל על גבעה. לאחר המילה של מאות אלפי גברים וילדים, יהושע קבר את הערלות על הגבעה, וקרא לה "גִּבְעַת הָעֲרָלוֹת".
ניתן להבין שהיו מספר מוהלים על הגבעה, בני ישראל התארגנו בקבוצות למשפחות ועלו לגבעה. לפני כל מוהל נוצר תור, ובני ישראל התקדמו לפי התור למוהל. לאחר המילה, הנימול המשיך קדימה וירד מהגבעה בצד השני. נראה שהנימול היה יכול להמשיך ללכת לאחר הניתוח, וייתכן שהנשים עזרו לגברים ולילדים לשוב לאוהל, ולכן יהושע בחר גבעה כדי שהירידה תעזור לעוזרים לקחת את הנימול. יהושע הפריד בין הנימולים והאנשים שחיכו בתור כדי למנוע מהם לשמוע את כאבי הנימולים ולהרתע.
סביר שיהושע הזיז את כל הגברים מהאוהלים, ויצר מחיצה בין המחכים למילה לבין המחנה. הדרך היחידה לשוב למחנה היתה דרך הגיבעה. הגברים עלו, נמלו ושבו למחנה. אלה שסרבו למול, לא הורשו לשוב למחנה, ואם הם לא הסכימו, הם גורשו מהעם.
וַיָּמָל אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל
המילה 'כל' חסרה בפסוק. לא נאמר: "וַיָּמָל אֶת [כל] בְּנֵי יִשְׂרָאֵל", מכאן ניתן להבין שיהושע לא מל את כולם. בהמשך נאמר: "כָּל הָעָם הַיֹּצֵא מִמִּצְרַיִם, הַזְּכָרִים כֹּל אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה" (ביאור:יהושע ה ד), כלומר רק האנשים שהיו אנשי מלחמה בזמן יציאת מצרים, ופחדו לעלות לכבוש את כנען לאחר דיווח המרגלים, רק הם מתו במדבר. הצעירים, שלא היו אנשי מלחמה בזמן ההוא, נימולו במצרים אולם הם לא מתו במדבר, ועכשו הם באים למילה השניה, ככתוב: "וְשׁוּב מֹל אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, שֵׁנִית" (ביאור:יהושע ה ב).
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "יהושע ה ג"
קטגוריה זו מכילה את 6 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 6 דפים.