המהדורה המוטעמת מציגה את נוסח המקרא על פי המסורה. יתר מהדורות המקרא בוויקיטקסט מציגות את נוסח כתב יד לנינגרד (מהדורת וסטמינסטר). לפרטים מלאים ראו את ויקיטקסט:מקרא.
"כדוב שכול" - כמו שוכל כאשר תאמר חנון ורחום כך שכול כלומר כלו לבוש שכולים ומוכן לשכל אנשים
"ואקרע סגור לבם" - כדרך הדוב אוחז צפרניו בחזה וקורע עד הלב ל"א סגור לבם את לבם הסגור מלהבין לשוב אלי
"אפגשם כדוב שכול", היא החיה השנית שראה דניאל דמיא לדוב שהוא מלכות מדי. ואז "ואקרע סגור לבם" בימי המן, שאז פתחו את לבבם ושבו בתשובה, "ואוכלם שם כלביא", בגלות אדום שהיא החיה הרביעית אשר אכלה ומדקה ושארא ברגלה רפסה, ר"ל שבימי כל הגליות האלה נדמה להם שאני הטורף אותם ובאמת הוא טעות כי "חית השדה תבקעם", שע"י שהסתרתי פני מהם באים עליהם חית השדה ומבקעים אותם:
ביאור המילות
"ואכלם שם". מצייר בהדרגה, תחלה אורב על דרך ושר מרחוק, ואח"כ אפגשם, ואח"כ אוכלם שם בעריהם לא על דרך.
"והלביא", יש לו גורים והוא מחנק ללבאותיו ואוכל הכל עם לבאותיו:
