קטגוריה:במדבר לג לח
נוסח המקרא
ויעל אהרן הכהן אל הר ההר על פי יהוה וימת שם בשנת הארבעים לצאת בני ישראל מארץ מצרים בחדש החמישי באחד לחדש
וַיַּעַל אַהֲרֹן הַכֹּהֵן אֶל הֹר הָהָר עַל פִּי יְהוָה וַיָּמָת שָׁם בִּשְׁנַת הָאַרְבָּעִים לְצֵאת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם בַּחֹדֶשׁ הַחֲמִישִׁי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ.
וַיַּ֩עַל֩ אַהֲרֹ֨ן הַכֹּהֵ֜ן אֶל־הֹ֥ר הָהָ֛ר עַל־פִּ֥י יְהֹוָ֖ה וַיָּ֣מׇת שָׁ֑ם בִּשְׁנַ֣ת הָֽאַרְבָּעִ֗ים לְצֵ֤את בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֙ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם בַּחֹ֥דֶשׁ הַחֲמִישִׁ֖י בְּאֶחָ֥ד לַחֹֽדֶשׁ׃
וַ/יַּעַל֩ אַהֲרֹ֨ן הַ/כֹּהֵ֜ן אֶל־הֹ֥ר הָ/הָ֛ר עַל־פִּ֥י יְהוָ֖ה וַ/יָּ֣מָת שָׁ֑ם בִּ/שְׁנַ֣ת הָֽ/אַרְבָּעִ֗ים לְ/צֵ֤את בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֙ מֵ/אֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם בַּ/חֹ֥דֶשׁ הַ/חֲמִישִׁ֖י בְּ/אֶחָ֥ד לַ/חֹֽדֶשׁ׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
תרגום
אונקלוס (תאג'): | וּסְלֵיק אַהֲרֹן כָּהֲנָא לְהוֹר טוּרָא עַל מֵימְרָא דַּייָ וּמִית תַּמָּן בִּשְׁנַת אַרְבְּעִין לְמִפַּק בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאַרְעָא דְּמִצְרַיִם בְּיַרְחָא חֲמִישָׁאָה בְּחַד לְיַרְחָא׃ |
ירושלמי (יונתן): | וּסְלֵיק אַהֲרן כַּהֲנָא לְטַוְורוֹס אוּמָנוֹס עַל מֵימְרָא דַיְיָ וּמִית תַּמָן בִּשְׁנַת אַרְבְּעִין לְמֵיפַּק בְּנֵי יִשְרָאֵל מִמִצְרַיִם בְּיַרְחָא חֲמִישָׁאָה בְּחַד לְיַרְחָא: |
רש"י
ואם תאמר, דאמרינן במסכת תענית (דף ט.) שהענן היה חוזר בזכות משה, אם כן כבר חזר להם הענן, ומה שמע. ויראה, שלא חזר עד שעשה רושם, וזהו הרושם שעשה מיתת אהרן - שנסתלקו ענני הכבוד ובא הכנעני להלחם בהם, כדי שיראו מה היה גורם להם מיתת הצדיק. וכן תמצא במרים גם כן, שהיה הבאר בזכותה (רש"י לעיל כ, ב), וחזר גם כן בזכות משה ואהרן (תענית דף ט.), ולא חזר עד שעשה רושם - שלא היה מים לעדה, והיו צמאים (לעיל כ, ב). והכל כדי שידעו מה נאבד להם במיתת הצדיקים:
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
- פרשנות מודרנית:
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:במדבר לג לח.
א באב - יום פטירת אהרן
(במדבר לג לח): "וַיַּעַל אַהֲרֹן הַכֹּהֵן אֶל הֹר הָהָר, עַל פִּי ה', וַיָּמָת שָׁם; בִּשְׁנַת הָאַרְבָּעִים לְצֵאת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, בַּחֹדֶשׁ הַחֲמִישִׁי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ."
- וכשחנו בני ישראל בקצה ארץ אדום, עלה אהרן הכהן אל הר ההר, על-פי ציווי ה', ומת שם ; זה היה בשנת ה-40 לצאת בני ישראל מארץ מצרים , בחודש החמישי (אב) באחד לחודש .
בחודש החמישי באחד לחודש
אהרן הוא האדם היחיד שתאריך פטירתו נזכר בפירוש בתורה: בחודש החמישי (הנקרא בימינו חודש אב), באחד לחודש .
אלפי שנים אחר כך, קבעו חכמי המשנה ש"משנכנס אב ממעטין בשמחה" (תענית כו ב), כי בחודש אב פקדו את עמנו שני החורבנות הגדולים ביותר - חורבן בית ראשון וחורבן בית שני.
והנה, אהרן היה ידוע כ"אוהב שלום ורודף שלום", ומשכין שלום בין אדם לחברו; וחורבן בית שני נבע מהפילוג ושנאת-החינם בעם ישראל.
אם כך, מות אהרן בדיוק ביום הראשון של חודש אב הוא גם רמז לבאות: אוהב השלום נפטר, שנאת החינם התרבתה, והבית חרב.
אבל כמה מאות שנים אחרי מות אהרן, קרה דבר נוסף באותו תאריך בדיוק. באחד לחודש החמישי הגיע עזרא הכהן - מצאצאי אהרן - אל ירושלים, והתחיל לשקם את חורבותיה בסיוע מלך פרס, (עזרא ז ט): "כִּי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן הוּא יְסֻד הַמַּעֲלָה מִבָּבֶל, וּבְאֶחָד לַחֹדֶשׁ הַחֲמִישִׁי בָּא אֶל יְרוּשָׁלַים, כְּיַד אֱלֹהָיו הַטּוֹבָה עָלָיו".
בידינו הדבר: אנחנו יכולים, דווקא בחודש אב, ללכת בדרכו של אהרן, להרבות בשלום ובאהבת חינם. ונזכה, דווקא בחודש אב, לעליה כעליית עזרא. ויתקיימו בנו דברי הנביא, (זכריה ח יט): "כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת: צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי יִהְיֶה לְבֵית יְהוּדָה לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה וּלְמֹעֲדִים טוֹבִים, וְהָאֱמֶת וְהַשָּׁלוֹם אֱהָבוּ"( פירוט ).
על פי ה'
1. לפי הפשט, על-פי ה' = בהתאם לציווי ה'; אהרן קיים את מצוות ה', שציווה עליו לעלות להור ההר כדי למות לפני הכניסה לארץ כנען.
2. וחז"ל דרשו על-פי ה' כמשמעו: "מלמד שמת בנשיקה" ( רש"י ) , כביכול הקב"ה נתן נשיקה על פיו, וכך נטל את נשמתו.
לעיון נוסף
מות אהרן בויקיפדיה.
מקורות
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2024-08-06.
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית