”בעל“, לענין טובין – לרבות מחזיק, מייבא, מייצא, נשגר, סוכן, בעל זכות הנאה או שליטה או עשיה בטובין וכל המתחזה להיות בעל כאמור, ולמעט פקיד נמל או פקיד מכס הפועלים בתפקידם הרשמי;

”הממונה על הנמלים“ – מי שהשר מינהו למלא תפקידי הממונה על הנמלים;

”כלי שיט“ – אניה, סירה, ארבה או כלי שיט אחר מכל סוג שהוא;

”כלי שיט זר“ – כלי שיט שאינו רשום במרשם הישראלי כמשמעותו בחוק הספנות (כלי שיט), תש״ך–1960;

”מנהל נמל“ – מי שהשר מינהו, בהודעה ברשומות, להיות מנהל נמל; ולעניין נמל אשקלון, אם היה הגורם המפעיל חברה בשליטת המדינה – עובד של הגורם המפעיל, שהשר מינהו כאמור; לעניין הגדרה זו –

”גורם מפעיל“ – כהגדרתו בחוק תשתיות להולכה ולאחסון של נפט על ידי גורם מפעיל, התשע״ז–2017;

”שליטה“ – כהגדרתה בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981;

”מסוֹך מעבר או שטח סיווּר“ – מקום בשטח נמל שהממונה על הנמלים הועיד אותו להחסנת טובין או להנחתם עד שייפדו או שייעשה בהם אחרת כדין, או מקום כאמור הנתון לשם כך לשליטתו;

”נמל“ – אחד הנמלים המפורטים בתוספת או נמל שהוסף להם לפי סעיף 2;

”סוכן מכס“ – כהגדרתו בסעיף 1 לחוק סוכני המכס, התשכ״ה–1964;

”פקיד מוסמך“ – פקיד נמל הרשאי או החייב לדרוש עשיית הדבר הנדון או לעשותו בעצמו, לרבות מנהל הנמל;

”פקיד נמל“ – מי שנתון למרותו של הממונה על הנמלים או של מי שהוסמך לפי סעיפים 4 או 5, ולמעט פועל;

”השר“ – שר התחבורה.

2.

הכרזת נמל

השר רשאי בצו להכריז שמקום פלוני בישראל יהיה נמל לענין פקודה זו או כל חיקוק אחר ולקבוע את תחום הנמל, את המקומות בנמל שישמשו רציפים ומחסנים לטעינת טובין, פריקתם והחסנתם, ואת גבולותיהם ושטחיהם של הרציפים והמחסנים.

פורסם צו הנמלים (הכרזת נמל חדרה), התשע״ג–2012.

3.

הממונה על הנמלים [תיקון: תשס״ד]

הממונה על הנמלים אחראי על הפיקוח על הנמלים, ורשאי הוא לשם כך לתת הוראות למנהל נמל בדבר אופן הפעלת סמכויותיו לפי פקודה זו, וכן ליטול לעצמו כל סמכות הנתונה למנהל נמל לפי פקודה זו.

4.

אצילת סמכויות הממונה

(א)

הממונה על הנמלים רשאי, בכתב חתום בידו, לֶאֱצול לאחר, דרך כלל או לענין פלוני או לסוג ענינים פלוני, כל סמכות מסמכויותיו לפי פקודה זו או תקנות לפיה.

(ב)

אצילה לפי סעיף זה –

(1)

יכול שתינתן בתוקף למפרע;

(2)

לא תמנע את הממונה על הנמלים מהשתמש בכל סמכות הנתונה לו לפי פקודה זו או תקנות לפיה.

5.

הסמכה לשמש בתפקיד של מנהל נמל

(א)

הממונה על הנמלים רשאי, בכתב חתום בידו, להורות דרך כלל או לענין פלוני או לסוג ענינים פלוני, שאדם הנקוב בכתב ישתמש בכל סמכות מהסמכויות הנתונות למנהל הנמל לפי פקודה זו או תקנות לפיה, או יבצע כל תפקיד המוטל לפי פקודה זו או תקנות לפיה על מנהל הנמל.

(ב)

הסמכה לפי סעיף זה –

(1)

יכול שתינתן בתוקף למפרע;

(2)

לא תמנע את מנהל הנמל מהשתמש בכל סמכות הנתונה לו לפי פקודה זו או תקנות לפיה.

6.

הסמכה לגביית תשלומים

בכל כתב לפי סעיפים 4 או 5 המסמיך אדם לגבות תשלום שנקבע, רשאי הממונה על הנמלים, באישור השר, על אף האמור בפקודה זו או בכל חיקוק, להורות שהאדם הגובה את התשלומים מכוח ההסמכה יהיה רשאי ליטול אותם או מקצתם לעצמו, או שייעשה בהם או במקצתם בכל דרך אחרת שתפורש בכתב ההסמכה; אישור השר לפי סעיף זה יכול שיינתן בתוקף למפרע.

7.

הצגת כתב הסמכה

מי שהוסמך לפי סעיפים 4 או 5 יציג דרך קבע העתק של כתב ההסמכה בצורה, במקום ובמצב שהורה עליהם מנהל הנמל.

8.

שמירת סמכויות

שום דבר האמור בפקודה זו לא יפגע בכל סמכות הנתונה למנהל אגף המכס והבלו או לכל פקיד מכס אחר לפי פקודת המכס או לפי כל דין אחר.

פרק ב׳: שירותים טעוני רישוי

9.

רישוי כלי שיט

לא ישתמש אדם בכלי שיט בתחום נמל ולא ישיט אותו מנמל אל נמל, או בים, באגם או בנהר שבפנים הארץ, להעברת אנשים או טובין אל כלי שיט או ממנו, בתמורה, או לכל שירות אחר, אלא אם יש על כלי השיט רשיון מאת מנהל נמל הרישום שלו.

10.

תקנות לרישוי כלי שיט

השר רשאי בתקנות –

(1)

להסדיר, לאסור או להגביל מתן רשיון לפי סעיף 9, העברתו או חידושו, ולקבוע תנאים שלפיהם יינתן, יועבר או יחודש;

(2)

להורות שיצויין על כלי שיט רשוי לפי סעיף 9 מספר הנוסעים ומשקל הטובין שמותר להסיע בו וכמותם.

פורסמו תקנות הנמלים (בטיחות השיט), התשמ״ג–1982.

פורסמו תקנות הנמלים (בטיחות השיט) (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ״ד–2023.

11.

רישוי עובדים בנמל

(א)

סירַאי, ארבַּאי, דייג, סַוור, סַפָּק אניות, נציג בית מלון ואנשים אחרים העוסקים במקצוע או בעבודה בתחום נמל, בין בים ובין ביבשה, חייבים להשיג רשיון מאת מנהל הנמל ולשלם בעדו את האגרה שנקבעה.

(ב)

סוכן מכס הרשום לפי חוק סוכני המכס, תשכ״ה–1964, פטור מרשיון לפי פקודה זו.

(ג)

מי שקיבל רשיון לפי פקודת הדיג, 1937, פטור מאגרת רשיון לפי פקודה זו כדי לבקר בנמל לענינים הקשורים בדיג בלבד.

12.

תעריף לשירותים בנמל

(א)

השר רשאי לקבוע תעריפי תשלומים בעד סיראות או כל שירות אחר בכל נמל ומשנקבע תעריף לשירות, לא ייגבה בעדו כל תשלום זולת התשלום שנקבע.

(ב)

האחראי לכלי שיט המועסק בשירות שנקבע לו תעריף יחזיק אצלו בזמן ההעסקה העתק של התעריף ויציג אותו לפי הדרישה לפני כל אדם החייב לשלם בעד השירות או לפני פקיד הנמל, פקיד המכס או שוטר.

13.

רישוי נַתָבים

לא ישמש אדם נַתָּב אלא אם קיבל רשיון לכך מהשר.

פרק ג׳: מסירת טובין וטיפול בהם

14.

הוראת מסירה [תיקון: תשס״ד]

לא יימסרו טובין ממשמורתו של מנהל הנמל אלא אם נעשו שתי אלה:

(1)

הוצגו הוראת מסירה, בטופס שאישר הממונה על הנמלים ותעודת מִפדֶה של המכס;

(2)

שולמו כל אגרות הנמל וההיטלים האחרים שעליהם.

15.

חזקת בעלות [תיקון: תשס״ד]

מנהל נמל רשאי לראות כבעל הטובין או כשלוחו את האדם ששמו נקוב בהוראת המסירה, שהוציא קברניט של כלי שיט או שלוחו או כל מוביל אחר, והאומרת שהוא האדם אשר לו או לפקודתו יש למסור את הטובין שהובלו בכלי השיט או באמצעי ההובלה האחר.

16.

סמכות לדרוש הוכחת בעלות [תיקון: תשס״ד]

רשאי מנהל נמל לדרוש מבעל הטובין המתוארים בהוראת המסירה או משלוחו שיוכיחו, בתצהיר או בהצגת מסמכים, כי הבעלות על הטובין היא כפי שטוענים לה וכי תיאורם נכון, ורשאי הוא לסרב למסור את הטובין עד שיוכח הדבר כאמור.

17.

שלוחים [תיקון: תשע״ב]

בעל טובין רשאי למלא הוראות פקודה זו או תקנות לפיה על ידי שלוחו שהורשה כדין; שלוח כזה יהיה אדם העובד בשביל בעל הטובין בלבד או סוכן מכס.

18.

חובת השלוח להציג הרשאתו

פקיד נמל רשאי לדרוש משלוח להציג את כתב ההרשאה של השולח שבשמו הוא מתאמר לפעול, ואם לא הוצג כתב ההרשאה רשאי הוא שלא להכיר בשליחותו.

19.

אחריות השלוח

(א)

מי שפועל כשלוחו של הבעל לענין מעניני פקודה זו או תקנות לפיה יראו אותו כבעל הטובין, ולפי זה יהיה אחראי אישית לתשלום כל אגרות נמל והיטלים אחרים שעל הטובין ויהיה חייב לעשות כל פעולה בנוגע לטובין שהבעל חייב לעשותה לפי פקודה זו או תקנות לפיה.

(ב)

אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מאחריותו של השולח.

19א.

אחריות סוכן מכס [תיקון: תשע״ב]

(א)

על אף האמור בסעיף 19, בלי לגרוע מאחריותו של בעל הטובין, סוכן מכס חייב לבצע לגבי הטובין את כל הפעולות החלות על פי כל דין על מי שייפה את כוחו לגביהן.

(ב)

סוכן מכס יישא באחריות אישית לתשלומי נמל ואגרות נמל המוטלים על הטובין, אם הוכח כי סייע לאחר להשתמט מהתשלומים ומהאגרות כאמור.

20.

אחריות השולח

(א)

מי שייפה כוחו של שלוח בנוגע לטובין בכל ענין מעניני פקודה זו או תקנות לפיה יהיה אחראי לכל פעולה והצהרה של שלוחו, ולפי זה אפשר יהיה לתבעו בשל עבירה שעבר השלוח בנוגע לאותם טובין כאילו הוא עצמו עבר את העבירה.

(ב)

שולח כאמור לא יידון למאסר אלא אם הסכים בפועל למעשה העבירה.

(ג)

אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מאחריותו הפלילית של השלוח.

21.

טובין שרשימונם לא הותר ולא נתבעו [תיקון: תשס״ד]

(א)

הגיעו טובין למשמורתו של מנהל הנמל ולא נתבעו תוך שלושה חדשים מהיום הקובע ולא הותרו רשימונותיהם לפי פקודת המכס, רשאי מנהל הנמל למכרם.

(ב)

”היום הקובע“, בסעיף זה, ביבוא – היום שבו נגמרה בנמל היבוא פריקת המטען של כלי השיט שהביא את הטובין, וביצוא – היום שבו ניתנו הטובין למשמורתו של מנהל הנמל.

(ג)

על אף האמור בסעיף זה רשאי מנהל הנמל למכור טובין פְסִידים בכל זמן שימצא מתאים.

22.

טובין שרשימונם הותר ולא נתבעו [תיקון: תשס״ד]

הגיעו טובין למשמורתו של מנהל הנמל, והותרו רשימונותיהם לפי פקודת המכס, ולא נתבעו ולא סולקו על ידי בעליהם תוך שבעה ימים מיום התרת הרשימונות, או תוך תקופה נוספת שהתיר מנהל הנמל, רשאי מנהל הנמל למכרם.

23.

הוראות משלימות למכירת טובין

מכירת טובין לפי סעיפים 21 ו־22 תיערך בדרך שנקבעה ובדמי המכר ייעשה כפי שנקבע.

24.

שמירת טובין על חשבון הבעל [תיקון: תשס״ד]

מנהל הנמל רשאי, אם שוכנע שהדבר דרוש למניעת צפיפות יתירה בתנועה בנמל, לסלק מהנמל כל סחורה, חבילות, בעלי־חיים, מטען נוסעים או מטען אחר שהבעל לא הוציאם תוך זמן שקבע מנהל הנמל, ולהחזיקם על חשבון הבעל במקום שיראה מתאים לכך, ובלבד שניתנה הודעה מוקדמת לבעל להוציאם כאמור; אם הבעל או מענו לא היו ידועים למנהל הנמל, יפרסם את ההודעה בדרך הנראית לו.

25.

[תיקון: תשס״ד]

(בוטל).

פרק ד׳: סילוק כלי שיט טבועים ונטושים

26.

הגדרה

”כלי שיט“, בפרק זה – לרבות גופו, מטענו, ציודו, צידתו ונטלו של כלי השיט וכל דבר או אוסף דברים שהוא חלק מהם.

27.

דרישה לסילוק מבעל כלי שיט

(א)

כל מקום בישראל שטבע בו כלי שיט או עלה על שרטון או ניטש, ולדעת הממונה על הנמלים הוא מכשול או סכנה לניווט, או מכשול לשימוש בנמל, או עלול להיות כך, רשאי הממונה על הנמלים לדרוש בכתב מבעל כלי השיט למשות את כלי השיט, לסלקו או להשמידו, או להתחיל באחת הפעולות האלה, תוך הזמן ובדרך שנקבעו באותה דרישה, והבעל חייב לקיים את הדרישה על חשבונו.

(ב)

לא היו בעל כלי השיט או מענו ידועים לממונה על הנמלים, יראו דרישה שפורסמה ברשומות, ללא ציון שם הבעל, כאילו נמסרה לו כדין.

(ג)

כלי שיט שטבע או עלה על שרטון או ניטש כאמור בסעיף קטן (א) לפני י״ט באלול תש״י (1 בספטמבר 1950) ולא נמשה או סולק או הושמד על ידי בעלו – דינו כדין כלי שיט שבעלו לא קיים דרישה לפי סעיף זה.

(ד)

נוסח הדרישה ואופן מסירתה יהיו כפי שנקבע בתקנות.

28.

סילוק על ידי הממונה

לא קיים בעל כלי השיט דרישה לפי סעיף 27, או ראה הממונה על הנמלים הכרח או תועלת למשות, לסלק או להשמיד את כלי השיט, או להתחיל באחת הפעולות האלה, לפני תום הזמן הנקוב בדרישה, רשאי הממונה על הנמלים לשים ידו על כלי השיט ולמשותו, לסלקו או להשמידו; ואולם אם בעל כלי השיט או מענו לא היו ידועים לו ופורסמה דרישה ברשומות כאמור בסעיף 27(ב), לא יהיה הממונה על הנמלים רשאי לנהוג בכלי השיט כאמור לפני תום שני חדשים מיום פרסום הדרישה.

29.

סימון עד לסילוק

עד למשייתו, סילוקו או השמדתו של כלי השיט רשאי הממונה על הנמלים, על חשבון הבעל, להאיר את כלי השיט, לסמנו במצופים ולעשות כל פעולה דרושה כדי למנוע או לצמצם כל סכנה הכרוכה במציאות כלי השיט באותו מקום.

30.

כיסוי הוצאות הממונה

הפעיל הממונה על הנמלים את הסמכויות הנתונות לו בסעיפים 27 עד 29, כולן או מקצתן, זכאי הוא להיפרע מבעל כלי השיט את ההוצאות שנגרמו אגב הפעלת סמכויותיו או למכור את כלי השיט בדרך שתיראה לו; היו דמי המכר עודפים על ההוצאות, יחזיק בעודף כנאמן לטובת האדם הזכאי לו; היו ההוצאות עודפות על דמי המכר, זכאי הממונה על הנמלים להיפרע את ההפרש מבעל כלי השיט.

31.

מכירה במקום סילוק

באחת הנסיבות האמורות בסעיף 28 רשאי הממונה על הנמלים למכור את כלי השיט כשהוא טבוע או תקוע בשרטון או כשהוא נטוש, בין תמורת משייתו או סילוקו על ידי הקונה ובין בכל תמורה או דרך אחרת; היו דמי המכר עודפים על ההוצאות, ינהגו בהם לפי סעיף 30.

32.

הודעה על מכירה

ארבעה עשר יום לפחות לפני מועד המכירה של כלי שיט לפי סעיפים 30 או 31 יפרסם הממונה על הנמלים הודעה על כך בשני עתונים יומיים עבריים בישראל; אולם בכלי שיט שלפי ידיעת הממונה הוא רשום במדינת חוץ – תפורסם ההודעה בעתון יומי אחד שבאותה מדינה ובעתון יומי עברי אחד בישראל.

33.

כוח הקנין

כדי להסיר ספק נאמר בזה שכלי שיט הנמכר לפי סעיפים 30 או 31 יעמוד לקנין הקונה כשהוא נקי מכל משכנתה, שעבוד ועיקול שהיו רובצים עליו ערב המכירה; ולאחר שכל ההוצאות שהוציא הממונה על הנמלים, בשימוש בסמכויותיו לפי הסעיפים האמורים לגבי אותו כלי שיט, ינוכו מדמי המכר, יחולו המשכנתה, השעבוד או העיקול על עודף דמי המכר.

34.

שמירת התחולה

הוראות פרק זה באות להוסיף על ההוראות של פקודת סחורות נטרפות ודמי הצלה, פקודת הנזיקין [נוסח חדש] וכל דין אחר בר־תוקף, ולא לגרוע מהן.

פרק ה׳: המשמעת בנמל

35.

מניעת הנפתם של דגלים מסויימים

(א)

השר רשאי להתקין תקנות הבאות למנוע מהניף או מהציג על כלי שיט דגל או סמל זולת דגלו הלאומי, דגל ישראל, דגלי איתות או דגל ימי רשמי או דיפלומטי, כל זמן שכלי השיט נמצא בנמל או במעגן ישראליים.

(ב)

השר רשאי, אם ראה נסיבות מצדיקות זאת, לנקוט אמצעים הדרושים לדעתו כדי למנוע הנפה או הצגה כאמור בסעיף קטן (א) ולהחליט מתי ובאיזו מידה יש לנקטם; סמכות זו יכול שתופעל על ידי פקיד שמינה לכך השר, ובכפוף למינוי כאמור תופעל על ידי הממונה על המחוז שבו נמצא הנמל או המעגן.

36.

ציות להוראות פקידים מוסמכים

(א)

מי שממונה על כלי שיט או נמנה עם צוות כלי שיט יציית בכל עת להוראותיו של מנהל הנמל או של כל פקיד מוסמך אחר בדבר –

(1)

האופן והזמן שבהם יסיע את כלי השיט לרָציף, או יקרבו אליו, יעגינו לידו או ירחיקו ממנו;

(2)

הרציף שאליו יוליך את כלי השיט לשם העלאת נוסעים או הורדתם או טעינת טובין או פריקתם;

(3)

מהות הטובין שיטעין או יפרוק ברציף;

(4)

אופן העלאתם של נוסעים על כלי שיט או הורדתם ממנו, או אופן טעינתם של טובין על כלי שיט או פריקתם ממנו.

(ב)

”רציף“, בסעיף זה – לרבות כלי שיט, מזח וכל מקום אחר בתחומי הנמל.

37.

סמכות להרחיק מהנמל

(א)

מנהל נמל רשאי בכל עת להרחיק מהנמל אדם –

(1)

האשם בהתנהגות פרועה שם;

(2)

המסרב למלא הוראה חוקית שנתן אדם שהוסמך לכך כדין ושמטרתה קיום הסדר הטוב בנמל ובפעולות הנעשות בו;

(3)

החייב להשיג רשיון לעסוק במקצועו בנמל והוא מבקר בנמל בלי שהשיג רשיון כאמור.

(ב)

סירב האדם לעזוב את הנמל, רשאי כל פקיד נמל, פקיד מכס או שוטר להרחיקו בכוח.

פרק ו׳: אגרות נמל ותעריפי שירותים

38.

תקנות בדבר אגרות נמל

השר רשאי להתקין תקנות –

(1)

המטילות את האגרות שלהלן, כולן או מקצתן, לכל הנמלים או למקצתם:

(א)

אגרות מאור;

(ב)

אגרות מצוף;

(ג)

אגרות עגינה;

(ד)

אגרות גרירה;

(ה)

אגרות רתיקה;

(ו)

אגרות ניתוב;

(ז)

אגרות מִמְשֶה;

(ח)

אגרות בעד החסנת טובין או הנחתם במָסוֹך מעבר או בשטח סיוור;

(2)

המטילות את האגרות שלהלן לרציף שבנמל או למקום כניסה לפי סעיף 6(א)(2) לפקודת המכס:

(א)

אגרות מִנְגָש;

(ב)

אגרות רציף, על טובין או סוג של טובין העוברים את הרציף או נכנסים דרך מקום הכניסה;

(ג)

אגרות נוסעים;

(3)

הקובעות את שיעורי האגרות, את פקיד הנמל שיש לשלם לו את האגרות, ואת המועד והמקום לתשלומן;

(4)

הקובעות מי יחוב בתשלום אגרות רציף על טובין ומורות בדבר עיכובם ומכירתם של טובין שבעדם לא שולמו האגרות במועדן;

(5)

בדבר פטור כלי שיט או סוגי כלי שיט, או טובין או סוגי טובין, מתשלום אגרות לפי סעיף זה, פטור חלקי או שלם, ולהתנות את הפטור בתנאים;

(6)

בדבר תשלומן וגבייתן של האגרות לפי סעיף זה ולהקלת גבייתן.

ראו תקנות הנמלים, תשל״א–1971, צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (שירותי נמל), התש״ע–2010 וצו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (מחירי שירותי עגינה ודמי שירותים לנוסע לכלי שיט קטנים במעגנת ”שביט“), התשס״ט–2009.

39.

מדידת כלי שיט

היה לדעת מנהל הנמל צורך למדוד כלי שיט כדי לברר את התפוסה לשם הערכת אגרות נמל, תבוצע המדידה בדרך שנקבעה לאחר שבעל כלי השיט ישלם אגרת מדידה כפי שנקבע.

40.

תשלום היטלים – תנאי להפלגה או להוצאת טובין

מנהל נמל לא ירשה לכלי שיט, לעזוב את הנמל אלא אם שוכנע ששולמו אגרות הנמל, מכס, דמי הסגר ושאר תשלומים בעד כלי השיט או טובין שעליו, או שיש ערובה לתשלומם, והוא רשאי שלא להרשות שיוצאו משטח הנמל טובין שיש עליהם תשלום כאמור לפני ששוכנע ששולם או יש ערובה לתשלומו.

41.

עיכוב כלי שיט ע״י פקיד המכס

הודיע פקיד מוסמך לפקיד המכס שמתפקידו ליתן לכלי שיט תעודת מפדה, כי בעד כלי השיט או טובין שעליו לא שולמו אגרות נמל או תשלומים אחרים בסכום שפורש בהודעה, לא יתן פקיד המכס לכלי השיט תעודת מפדה אלא אם שוכנע שהסכום שולם או יש ערובה לתשלומו.

42.

ספינות דיג זרות

(א)

על פי בקשת הקברניט של ספינת דיג זרה הנוהגת לפקוד נמל, רשאי הממונה על הנמלים ליתן תעודה המרשה לספינה להשתמש בנמלים; בעד תעודה כאמור ישלם קברניט הספינה את האגרה שנקבעה לרישום כלי שיט ישראלי על פי חוק הספנות (כלי שיט), תש״ך–1960.

(ב)

כל זמן שיש בידי הקברניט תעודה כאמור, תהיה הספינה שעליה ניתנה פטורה מאגרות נמל בכל נמל.

(ג)

הצגת התעודה היא תנאי יחיד ומספיק לפטור לפי סעיף זה.

[תיקון: תשל״ג]

פרק ז׳: עריקה ואי־הצטרפות (בוטל)

43.

[תיקון: תשל״ג]

(בוטל).

44.

[תיקון: תשל״ג]

(בוטל).

45.

[תיקון: תשל״ג]

(בוטל).

46.

[תיקון: תשל״ג]

(בוטל).

47.

[תיקון: תשל״ג]

(בוטל).

48.

[תיקון: תשל״ג]

(בוטל).

49.

[תיקון: תשל״ג]

(בוטל).

פרק ח׳: עבירות

50.

עבירות נמלים [תיקון: תשמ״ז]

אלה דינם מאסר שלושה חדשים או קנס, ובעבירה שניה או בעבירה שלאחריה – מאסר ששה חדשים או קנס כאמור בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין, התשל״ז–1977:

(1)

הדורש, או המטיל במישרין או בעקיפין, תשלום בעד שירות בסכום העולה על תעריף בר־תוקף אותה שעה;

(2)

הממונה על כלי שיט רשוי לפי פקודה זו שהסיע בו נוסעים או טובין במספר, בכמות או במשקל העולים על המותר;

(3)

המשיט כלי שיט תוך הפרת הוראות סעיף 9 או תקנה לפי סעיף 10(2);

(4)

החייב להשיג רשיון לעסוק במקצועו בנמל והוא מבקר בנמל בלי שהשיג רשיון כאמור;

(5)

המסרב למלא הוראה חוקית שנתן אדם שהוסמך לכך כדין ושמטרתה קיום הסדר הטוב בנמל והנהלתו;

(6)

המפריע לפקיד נמל או לעובד של הממונה על הנמלים בביצוע תפקידם;

(7)

(נמחקה).

51.

המפליג ללא רשות [תיקון: תשמ״ז]

קברניטו של כלי שיט שהוציא את כלי השיט מנמל בלי שהשיג תחילה ממנהל הנמל רשות בכתב לעשות כן, דינו – קנס, נוסף לכל תשלום כאמור בסעיף 40; הוציא קברניטו של כלי השיט את כלי השיט מהנמל כדי להשתמט מכל תשלום כאמור בסעיף 40 ולא נתן ערובה לתשלום, דינו – מאסר שנה אחת או קנס, בנוסף לכל תשלום כאמור.

52.

המשתמט מתשלום אגרות [תיקון: תשמ״ז]

המסלק בלי הרשאת פקיד מוסמך טובין שלא שולמו בעדם אגרות נמל או תשלומים אחרים כדין ולא ניתנה ערובה לתשלומם, או משתמט מלשלם אגרות או תשלומים כאמור, דינו – מאסר שנה אחת או קנס, בנוסף לאגרות ולתשלומים כאמור.

53.

עבירות נתב [תיקון: תשמ״ז]

המשמש נתב בלי רשיון והמסרב למלא או נמנע מלמלא הוראה שנקבעה בדבר נתבים, דינו – מאסר שנה אחת או קנס.

54.

הטלת עונשים [תיקון: תשל״ג, תשמ״ז]

המפר הוראה מהוראות פקודה זו שלא נקבע בה עונש או המפר הוראה מהוראות התקנות שהותקנו מכוחה, דינו – מאסר ששה חדשים או קנס כאמור בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין, התשל״ז–1977, ובעבירה שניה או בעבירה שלאחריה – מאסר שנה או כפל הקנס האמור.

55.

שוחד והעדפה [תיקון: תשמ״ז]

(א)

כל הרשאי כדין להטעין או לפרוק טובין בנמל או להסדיר טעינה או פריקה כאמור, או המועסק בנמל או בענין הכרוך בנמל, שעשה אחד המעשים שלהלן, דינו – מאסר שנה אחת; ואלה המעשים:

(1)

קיבל סכום כסף או כל דבר בדרך של פרס או שוחד בעד העדפה שלא כשורה במילוי תפקידו או בעד עשיית דבר הנוגע לתפקידו או בעד אי־עשייתו;

(2)

העדיף שלא כשורה או גילה משוא פנים בטעינת טובין או פריקתם או בהסדרת טעינה או פריקה כאמור.

(ב)

מי שנתן או הציע פרס או שוחד לאדם כאמור בסעיף קטן (א), דינו כדין המקבל.

(ג)

הוראות סעיף זה אינן באות לגרוע מכל עונש שנקבע בחוק אחר, ובלבד שלא ייענש אדם פעמיים על עבירה אחת.

56.

חסר [תיקון: תשס״ד]

טובין שיובאו לנמל, או יוצאו או עומדים להיות מיוצאים ממנו, ונמצא כי משקלם, כמותם או תיאורם נמסר בחסר, או שלא בדיוק, במסמך שהוגש לפקיד נמל לשם קביעת אגרות הנמל המגיעות בעד הטובין, יהיה בעל הטובין חייב לשלם למנהל הנמל את הסכום שיקבע מנהל הנמל ושלא יעלה על כפל האגרות הנכונות בעד מלוא המשקל או הכמות של משלוח הטובין האמור, והסכום ניתן להיפרע כאילו הוא חוב המגיע למדינה.

57.

כופר [תיקון: תשמ״ז]

(א)

עבר אדם עבירה לפי פקודה זו או התקנות שלפיה, או נחשד בה, רשאי הממונה על הנמלים, באישור היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו ובהסכמתו של אותו אדם, לקחת מידו כופר כסף שלא יעלה על כפל הקנס הגבוה ביותר שמותר להטילו בשל אותה עבירה; משעשה כן, יופסק כל הליך משפטי לענין העבירה.

(ב)

הוגש כתב אישום על אדם, אין לקבל כופר כסף בשל העבירה כל עוד לא הודיע היועץ המשפטי לממשלה על עיכוב הליכי המשפט.

(ג)

הוראות סעיף זה לא יחולו על עבירות קנס ועבירות כאמור בסעיף 55.

58.

סמכות לבטל רשיון

הורשע אדם בעבירה לפי פקודה זו רשאי בית המשפט לבטל כל רשיון שניתן לו לפיה, ומשעשה בית המשפט כן רשאי הממונה על הנמלים לבטל כל רשיון שניתן לכלי השיט שלגביו נעברה העבירה.

59.

סמכות להתלות רשיון

(א)

המסרב או נמנע למלא הוראה חוקית שנתן אדם שהוסמך לכך כדין ושמטרתה קיום הסדר הטוב בנמל ובנעשה בו, ולא הוכיח שהיתה סיבה סבירה למחדלו, רשאי הממונה על הנמלים להתלות, לתקופה שלא תעלה בשום פעם על עשרה ימים, כל רשיון שניתן לכלי שיט של אותו אדם או לכלי שיט שהאדם נמנה עם צוותו.

(ב)

התלָיה לפי סעיף זה לא תפגע בכל תביעה שתוגש לאחר מכן נגד האדם; הוגשה נגדו לאחר מכן תביעה המבוססת על אותן עובדות שבגללן הותלה רשיונו, והוא זוכה, לא תשמש ההתליה עילה לתובענה נגד המדינה ולא ישא הממונה על הנמלים באחריות אזרחית או פלילית בשל ההתליה; זוכה האדם לפני גמר תקופת ההתליה, תיגמר ההתליה מיד עם הזיכוי.

[תיקון: תשפ״ד]

פרק ח׳1: איסור השטה תחת השפעה של אלכוהול או סמים מסוכנים

(תחילתו של פרק זה ביום 1.4.2025):

59א.

הגדרות – פרק ח׳1 [תיקון: תשפ״ד]

בפרק זה –

”אופנוע ים“ – כלי שיט המונע על ידי מנוע שאיבת מים (סילון), המסוגל להשיט עד שלושה אנשים, אשר הפעלתו נעשית ברכיבה או בעמידה וניהוגו – באמצעות מוט רוחבי;

”ועדת הכלכלה“ – ועדת הכלכלה של הכנסת;

”חוק המעצרים“ – חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ״ו–1996;

”חוק הספנות“ – חוק הספנות (ימאים), התשל״ג–1973;

”חוק העונשין“ – חוק העונשין, התשל״ז–1977;

”ממלא תפקיד בכלי שיט“ – משיט כלי השיט בפועל, נתב הנמצא בכלי השיט במסגרת תפקידו וכל מי שממלא תפקיד בכלי השיט וחייב להיות בו בעת השטתו כתנאי לכשירותו לשיט ולהשטתו לפי כל דין, ולרבות נוסע באופנוע ים בעת השטתו;

”משקה משכר“ – כמשמעותו בסעיף 59ד(יב);

”סם מסוכן“ – כהגדרתו בסעיף 64ב בפקודת התעבורה;

”קצין משטרה“ – קצין משטרה בדרגת מפקח ומעלה;

”רישיון שיט“ – תעודה שניתנה לכלי שיט המעידה על כושר השיט שלו, בהתאם להוראות לפי סעיף 60;

”רשות הרישוי“ – הממונה הארצי על כלי שיט קטנים ברשות הספנות והנמלים במשרד התחבורה והבטיחות בדרכים;

”שיכור“ – אחד מאלה:

(1)

מי ששותה משקה משכר;

(2)

מי שמשתמש בסם מסוכן;

(3)

מי שבגופו מצוי סם מסוכן או תוצרי חילוף חומרים של סם מסוכן;

(4)

מי שבגופו מצוי אלכוהול בריכוז העולה על 250 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אוויר נשוף, או לפי דגימת דם – בריכוז העולה על 50 מיליגרם אלכוהול ב־100 מיליליטר דם, או ריכוז אחר שקבע השר בתקנות, וחזקה שריכוז זה היה בגופו בשלוש השעות שקדמו לנטילת דגימות הנשיפה, השתן או הדם, כל עוד לא הוכח היפוכו של דבר;

(5)

מי שנתון תחת השפעה של סם מסוכן או משקה משכר, ובלבד שבבדיקת מעבדה לא נמצא שריכוז האלכוהול בדמו נמוך מהסף שנקבע לפי פסקה (4);

”תאונה ימית“ – אחד מאלה:

(1)

אירוע שנגרם בו לכלי שיט אובדן גמור;

(2)

אירוע שבו יש חשד שכלי השיט גרם נזק חמור לסביבה הימית; לעניין זה, ”נזק חמור“ – זיהום שלא ניתן היה לנקותו או לתחום אותו בצורה שתמנע את התפשטותו בתוך 12 שעות מהרגע שהתגלה;

(3)

אירוע שאינו תאונה ימית חמורה, שהשר קבע בהתאם להוראות לפי סעיף 60;

”תאונה ימית חמורה“ – אחד מאלה:

(1)

אירוע בכלי שיט שאדם נהרג או נפגע בו פגיעה חמורה;

(2)

אירוע שאדם נהרג, נעלם או נפגע בו פגיעה חמורה עקב פעולה או אי־פעולה של כלי שיט;

”תעודת הסמכה“ – תעודת הסמכה לביצוע מקצוע ימי או תפקיד בכלי שיט שניתנה לפי חוק הספנות;

”תעודת משיט“ – תעודה שניתנה בהתאם להוראות לפי חוק הספנות לאדם המשיט כלי שיט שאורכו עד 36 מטרים או לאדם האחראי על מכונותיו של כלי שיט כאמור.

59ב.

איסור שימוש באלכוהול ובסמים מסוכנים [תיקון: תשפ״ד]

ממלא תפקיד בכלי שיט לא ימלא את תפקידו כשהוא שיכור.

59ג.

בדיקת אלכוהול וסמים בידי שוטר [תיקון: תשפ״ד]

(א)

שוטר רשאי לדרוש מאדם העומד למלא תפקיד בכלי שיט, הממלא תפקיד בכלי שיט או שסיים זה עתה למלא תפקיד בכלי שיט, לתת לו דגימה של אוויר הנשוף מפיו, לשם בדיקה אם מצוי בגופו אלכוהול ובאיזה ריכוז, באמצעות מכשיר שאושר לשם כך לפי סעיף 64ב(א1) לפקודת התעבורה (בפרק זה – דגימת נשיפה); שוטר רשאי לדרוש מתן דגימה לפי סעיף קטן זה אף בהעדר חשד כי נעברה עבירה לפי פקודה זו.

(ב)

שוטר רשאי לדרוש מאדם העומד למלא תפקיד בכלי שיט, הממלא תפקיד בכלי שיט, או שסיים זה עתה למלא תפקיד בכלי שיט, לתת לו דגימת רוק מפיו לשם בדיקה אם מצוי בגופו סם מסוכן או תוצרי חילוף חומרים של סם מסוכן, באמצעות ערכה שאושרה לשם כך לפי סעיף 64ב(א3) לפקודת התעבורה (בפרק זה – דגימת רוק); שוטר רשאי לדרוש מתן דגימה לפי סעיף קטן זה אף בהעדר חשד כי נעברה עבירה לפי פקודה זו.

(ג)

בתוצאת דגימת רוק המעידה כי בגופו של הנבדק מצוי סם מסוכן, או בסירוב לתת דגימת רוק, יש כדי לבסס חשד סביר כאמור בסעיף קטן (ו).

(ד)

אין בתוצאת דגימת רוק כדי לגרוע מסמכותו של שוטר לדרוש מאדם הממלא תפקיד בכלי שיט לתת לו דגימת שתן או דגימת דם כשיש לו חשד סביר כאמור בסעיף קטן (ו) שאינו נובע מתוצאת דגימת רוק כאמור.

(ה)

לא יורשע אדם בעבירה לפי סעיף 59ו על סמך תוצאת דגימת רוק בלבד.

(ו)

שוטר רשאי לדרוש מאדם הממלא תפקיד בכלי שיט שהיה מעורב בתאונה ימית או בתאונה ימית חמורה, או מאדם שמילא תפקיד בכלי שיט כאמור בזמן התאונה הימית או התאונה הימית החמורה, או שיש לו חשד סביר כי מי מהם עבר על הוראות סעיף 59ב, לתת לו דגימת שתן או דגימת דם לשם בדיקה אם מצוי בגופו אלכוהול ובאיזה ריכוז, או אם מצוי בגופו סם מסוכן או תוצרי חילוף חומרים של סם מסוכן; שוטר רשאי להורות על נטילה של דגימת דם כאמור בסעיף קטן זה גם מאדם הממלא תפקיד בכלי שיט כשהוא מחוסר הכרה, ולא יחולו לעניין זה הוראות סעיף 59ד(א), (ו) ו־(ח).

(ז)

נפטר אדם עקב תאונה ימית או תאונה ימית חמורה, והיה לשוטר חשד סביר כי אותו אדם היה בין הגורמים לתאונה, רשאי רופא שהסמיך שר הבריאות, שאליו הובא הנפטר, ליטול ממנו דגימת דם או נוזל גוף אחר, לשם בדיקה אם מצוי בגופו אלכוהול ובאיזה ריכוז, או אם מצוי בגופו סם מסוכן או תוצרי חילוף חומרים של סם מסוכן, והכול אם ביקש זאת השוטר.

(ח)

לשם נטילת דגימה לפי סעיף זה, מוסמך שוטר לעכב את האדם העומד למלא תפקיד בכלי שיט, הממלא תפקיד בכלי השיט או שסיים זה עתה למלא תפקיד בכלי שיט, שממנו נדרשת הדגימה, לפרק זמן כאמור בסעיף 73(ב) לחוק המעצרים; ואולם, בכפוף להוראות סעיף 73(א) לחוק האמור, אם נטילת הדגימה הייתה ממי שאינו חשוד, לא יעלה משך העיכוב על חצי שעה.

59ד.

הוראות לעניין נטילת דגימות [תיקון: תשפ״ד]

(א)

שוטר שדורש מאדם העומד למלא תפקיד בכלי שיט, הממלא תפקיד בכלי שיט או שסיים זה עתה למלא תפקיד בכלי שיט, לתת לו דגימת נשיפה, דגימת רוק, דגימת שתן או דגימת דם (בסעיף זה – דגימה) בהתאם לסמכויותיו לפי סעיף 59ג, יודיע לו את מטרת נטילת הדגימה, יבקש את הסכמתו ויסביר לו את המשמעות המשפטית של סירוב לתת דגימה כאמור בסעיף 59ה.

(ב)

נטילה של דגימה תיעשה באופן ובמקום שיבטיחו שמירה מרבית על כבוד האדם, על פרטיותו ועל בריאותו, ובמידה המועטה האפשרית של פגיעה, אי־נוחות וכאב.

(ג)

נטילה של דגימת נשיפה או דגימת רוק או מתן דגימת שתן ייעשו בכלי השיט או סמוך למקום שבו הנבדק שט בכלי השיט; שוטר רשאי להורות על מקום אחר לנטילת הדגימה.

(ד)

שוטר המוסמך ליטול דגימה לפי פרק זה, רשאי להיכנס לכלי השיט לשם נטילתה.

(ה)

נטילה של דגימת דם תיעשה בידי בעל מקצוע רפואי המוסמך כדין ליטול דגימת דם; נטילת הדגימה תיעשה במקום שבו נוהגים ליטול דגימה כאמור, לרבות בתחנת משטרה בתנאי מרפאה; בסעיף זה –

”בעל מקצוע רפואי“ – כהגדרתו בחוק חיפוש בגוף;

”חוק חיפוש בגוף“ – חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי), התשנ״ו–1996.

(ו)

בעל מקצוע רפואי יברר עם האדם שממנו נדרשה דגימת דם, קודם נטילתה, את מצב בריאותו ככל שהדבר נוגע לנטילת הדגימה; התעורר חשש סביר כי נטילת הדגימה עלולה לפגוע בבריאותו של אותו אדם פגיעה שאינה נובעת ממהות הנטילה, לא ייטול ממנו בעל המקצוע הרפואי דגימת דם כאמור; ואולם, בעל מקצוע רפואי שאינו רופא, רשאי לדרוש כי רופא יבדוק את האדם, ולא ייטול ממנו דגימת דם אלא אם כן הרופא שבדק אותו אישר כי אין מניעה בריאותית ליטול את הדגימה.

(ז)

הנוטל דגימה, ירשום בתום הנטילה דין וחשבון על מהלך הנטילה ויחתום עליו; דין וחשבון כאמור יכלול את אלה:

(1)

שמו ופרטי זהותו של האדם שממנו ניטלה הדגימה;

(2)

נסיבות נטילת הדגימה וחומר החיטוי ששימש בתהליך נטילתה, אם נעשה שימוש בחומר כאמור, וכן תוצאות בדיקת הדגימה, אם נתקבלו במעמד הנטילה;

(3)

התאריך, השעה והמקום שבהם ניטלה הדגימה;

(4)

שמו וכשירותו או דרגתו, לפי העניין, של נוטל הדגימה;

(5)

שמו ופרטי זהותו של מי שנכח בעת נטילת הדגימה, אם נכח.

(ח)

העתק הדין וחשבון כאמור בסעיף קטן (ז) יימסר מייד לאדם שממנו ניטלה הדגימה.

(ט)

הוראות חוק חיפוש בגוף לא יחולו על נטילה של דגימה לפי סעיף זה.

(י)

בית משפט הדן בעבירה לפי סעיף 59ו רשאי לקבל כראיה תעודה שניתנה לפי סעיף קטן (יא)(2).

(יא)

הוראות שנקבעו לפי סעיף 64ב(ג) לפקודת התעבורה בעניינים המפורטים להלן, יחולו לעניין פרק זה בשינויים המחויבים, אולם השר, בהתייעצות עם שר הבריאות ובאישור ועדת הכלכלה, רשאי לקבוע הוראות שונות באותם עניינים:

(1)

שיטות לבדיקת האלכוהול או הסם המסוכן בהתאם להוראות פרק זה;

(2)

אופן נטילת הדגימות לפי פרק זה, סדר נטילתן ואופן בדיקתן, מקומות הבדיקות ותעודות שיינתנו על תוצאות בדיקה;

(3)

אופן הפעלת מכשירים וערכות לפי סעיף 59ג(א) ו־(ב).

(יב)

השר, בהתייעצות עם שר הבריאות ובאישור ועדת הכלכלה, רשאי לקבוע כי משקה משכר הוא משקה שריכוז האלכוהול בו גבוה מריכוז שקבע; לא נקבע ריכוז כאמור, יראו את הריכוז שנקבע לפי ההגדרה ”משקה משכר“ בסעיף 64ב(א) לפקודת התעבורה כריכוז שנקבע לפי סעיף קטן זה; לעניין זה, רישום ריכוז האלכוהול על גבי מכל משקה יהיה ראיה לכאורה לריכוז האלכוהול במשקה.

59ה.

סירוב לתת דגימה [תיקון: תשפ״ד]

(א)

סירב אדם הממלא תפקיד בכלי שיט לתת דגימה לפי סעיף 59ג, למעט דגימת רוק, לפי דרישת שוטר כאמור בסעיף 59ג או 59ד, יראו אותו כמי שעבר עבירה לפי סעיף 59ו.

(ב)

הוראות סעיף זה לא יחולו על אדם הממלא תפקיד בכלי שיט שלא ניטלה ממנו דגימת דם בשל חשש לפגיעה בבריאותו בנסיבות האמורות בסעיף 59ד(ו).

59ו.

מילוי תפקיד בכלי שיט תחת השפעת אלכוהול או סמים מסוכנים – עונשין [תיקון: תשפ״ד]

הממלא תפקיד בכלי שיט כשהוא שיכור בניגוד להוראות סעיף 59ב, דינו – מאסר שלוש שנים או קנס כאמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין או שני העונשים כאחד.

59ז.

פסילת מינימום [תיקון: תשפ״ד]

הורשע אדם בעבירה לפי סעיף 59ו, ובלבד שהוגש נגדו כתב אישום באותה עבירה, דינו – נוסף על כל עונש אחר שניתן בידי בית המשפט – פסילה מלקבל או מלהחזיק תעודת משיט או תעודת הסמכה לתקופה שלא תפחת משנתיים, ואם כבר הורשע בעבירה כאמור בשנה שקדמה לאותה עבירה- פסילה לתקופה שלא תפחת מארבע שנים; ואולם בית המשפט, בנסיבות מיוחדות שיפרט בפסק הדין, רשאי להורות על פסילה לתקופה קצרה יותר.

59ח.

פסילה על־תנאי [תיקון: תשפ״ד]

(א)

בית המשפט רשאי, באין הוראה אחרת בפקודה זו, לפסול נאשם בעבירה לפי סעיף 59ו פסילה על־תנאי מלקבל או מלהחזיק תעודת משיט או תעודת הסמכה, ורשאי בית המשפט לקבוע שמקצתה של תקופת הפסילה תהיה על־תנאי.

(ב)

מי שנפסל על־תנאי והורשע בשל עבירה נוספת לפי סעיף 59ו, יצווה בית המשפט על הפעלת הפסילה על־תנאי בעניינו, ורשאי בית המשפט להורות בצו שהפעלת הפסילה על־תנאי תהיה בכפוף לתוצאות הערעור על ההרשעה בשל העבירה הנוספת; הצו יינתן מאת בית המשפט שהרשיע את הנאשם בשל העבירה הנוספת, והוא יכול להינתן מאת כל בית משפט המוסמך לדון באותה עבירה.

(ג)

בית משפט שהרשיע נאשם בעבירה נוספת כאמור בסעיף קטן (ב), במקום לצוות על הפעלת הפסילה על־תנאי, רשאי, מטעמים שיירשמו, לצוות על הארכת תקופת הפסילה על־תנאי או על חידושה לתקופה נוספת שלא תעלה על שנתיים, אם שוכנע שבנסיבות העניין לא יהיה צודק להפעיל את הפסילה על־תנאי.

(ד)

בית המשפט לא יאריך את תקופת התנאי כאמור בסעיף קטן (ג) אלא לגבי ההרשעה הראשונה של הנאשם בשל עבירה נוספת.

(ה)

האריך בית המשפט את תקופת התנאי לתקופה נוספת לפני תום תקופת התנאי הראשונה, תחל תקופת התנאי הנוספת בתום תקופת התנאי הראשונה; חידש בית המשפט את תקופת התנאי לאחר שתמה תקופת התנאי הראשונה, תחל תקופת התנאי המחודשת מיום מתן פסק הדין, והכול כשבית המשפט לא הורה אחרת.

59ט.

פסילה לעניין מילוי כל תפקיד בכלי שיט [תיקון: תשפ״ד]

הטיל בית המשפט פסילה או פסילה על־תנאי מלקבל או מלהחזיק תעודת משיט או תעודת הסמכה כאמור בסעיף 59ז או 59ח, לפי העניין, יטיל את הפסילה כאמור לגבי מילוי כל תפקיד בכלי שיט מכל סוג שהוא; ואולם, בית המשפט רשאי, בנסיבות מיוחדות שיפורטו בפסק הדין, להורות כי הפסילה לא תחול לגבי מילוי תפקיד מסוים או לגבי סוג מסוים של כלי שיט.

59י.

פסילה וחישוב תקופתה [תיקון: תשפ״ד]

(א)

פסילה שהטיל בית המשפט מלקבל או מלהחזיק תעודת משיט או תעודת הסמכה לפי סעיף 59ז או 59ח, תחל ביום מתן גזר הדין אם לא הורה בית המשפט הוראה אחרת ובכפוף להוראות סעיף 59ח(ה).

(ב)

הוטלה פסילה על מי שנדון לפסילה במשפט קודם אשר תקופתה טרם הסתיימה, תהיה תקופת הפסילה שהוטלה כאמור מצטברת לקודמתה, ותקופתה תחל בתום הפסילה הקודמת; ואולם בית המשפט, מטעמים מיוחדים שיירשמו, רשאי לקבוע כי תקופת הפסילה שהוטלה לא תהיה מצטברת לקודמתה.

(ג)

בחישוב תקופת הפסילה לא תבוא במניין תקופה שבה נשא בעל תעודת המשיט או תעודת ההסמכה עונש מאסר על העבירה שבשלה נפסל כאמור.

59יא.

פסילה עד גמר הדיון [תיקון: תשפ״ד]

שוכנע היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו, או קצין משטרה, שיש יסוד מספיק להאשים בעל תעודת משיט או תעודת הסמכה בעבירה לפי סעיף 59ו, והגיש לבית המשפט המוסמך לדון באותה עבירה בקשה לפסול את בעל התעודה מלהחזיק בה – רשאי בית המשפט לפסול אותו מלהחזיק בתעודה עד למתן פסק דין בעניינו או עד שתבוטל הפסילה לפי פרק זה.

59יב.

דחיית הפסילה [תיקון: תשפ״ד]

(א)

בית משפט שפסל נאשם מלהחזיק בתעודת משיט או בתעודת הסמכה לפי הוראות פרק זה רשאי, מנימוקים שיפורטו בפסק הדין, לדחות את מועד תחילת הפסילה למועד שיקבע.

(ב)

בעל דין רשאי לערער על החלטת בית המשפט בעניין דחיית ביצועה של פסילה כאמור בסעיף קטן (א) בתוך שבעה ימים מיום שנמסרה לו, ובית משפט הדן בערעור רשאי לאשר את ההחלטה או לבטלה ולתת במקומה החלטה אחרת.

59יג.

פסילה בעבירה שגרמה לתאונה ימית חמורה [תיקון: תשפ״ד]

(א)

הוגש כתב אישום נגד בעל תעודת משיט או תעודת הסמכה בעבירה לפי סעיף 59ו שגרמה לתאונה ימית חמורה, יורה בית המשפט על פסילתו מלהחזיק בתעודת משיט או תעודת הסמכה, לפי העניין, עד למתן פסק דין בעניינו.

(ב)

בטרם יורה בית המשפט על פסילה כאמור בסעיף קטן (א), ייתן בית המשפט לנאשם הזדמנות נאותה לטעון את טענותיו, ורשאי הוא שלא להורות על פסילה כאמור אם שוכנע, מנימוקים שיפרט, כי אין במילוי תפקיד בכלי שיט על ידי הנאשם משום סכנה לציבור.

(ג)

הורה בית המשפט על פסילה כאמור בסעיף קטן (א), רשאי הוא לדחות את מועד תחילת הפסילה למועד שיקבע.

59יד.

פסילה בידי קצין משטרה [תיקון: תשפ״ד]

(א)

היה לשוטר יסוד סביר להניח כי אדם עבר לנגד עיניו עבירה לפי סעיף 59ו, או כי בשל עבירה שעבר אדם כאמור אירעה תאונה ימית חמורה, רשאי השוטר לדרוש מהאדם להילוות אליו אל קצין משטרה, או לזמנו להופיע לפני קצין משטרה בתוך שלושה ימים, במועד שיקבע, לשם החלטה בדבר פסילה.

(ב)

היה לקצין משטרה יסוד להניח כי יוגש כתב אישום נגד האדם שביצע את העבירה לפי סעיף קטן (א), רשאי הוא, לאחר שנתן לאדם הזדמנות לטעון את טענותיו, לפסול את האדם מלהחזיק בתעודת משיט או בתעודת הסמכה לתקופה של 30 ימים; ואולם –

(1)

בעבירה שגרמה לתאונה ימית חמורה – יפסול את האדם מלהחזיק בתעודת משיט או בתעודת הסמכה לתקופה של 90 ימים;

(2)

בעבירה שגרמה לתאונה ימית שבה נפגע אדם או ניזוק רכוש – רשאי הוא לפסול את האדם מלהחזיק בתעודת משיט או בתעודת הסמכה לתקופה של 60 ימים.

(ג)

פסילה שהטיל קצין משטרה על אדם מלהחזיק בתעודת משיט או בתעודת הסמכה, תחל ממתן ההחלטה.

(ד)

קצין משטרה יבטל את פסילת תעודת המשיט או תעודת ההסמכה למי שנפסל לפי סעיף זה, אם שוכנע כי לא יוגש כתב אישום נגד בעל התעודה.

(ה)

על אף האמור בסעיף קטן (א), היה לשוטר יסוד סביר להניח כי אדם עבר לנגד עיניו עבירה לפי סעיף 59ו או כי בשל עבירה כאמור אירעה תאונה ימית חמורה, ויש סכנה מיידית לבטיחות הציבור בהמשך פעילותו של אותו אדם כממלא תפקיד בכלי שיט, ובשל כך יש צורך לפסול אותו לאלתר מלהחזיק בתעודת משיט או בתעודת הסמכה, רשאי הוא לעשות כן לאלתר, לתקופה שלא תעלה על שלושה ימים, בלי שתינתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו, ואף אם אותו אדם לא הובא או לא הופיע לפני קצין משטרה לפי סעיף קטן (א); בתום התקופה האמורה, יחולו לעניין זה הוראות סעיפים קטנים (ב) עד (ד).

59טו.

ביטול פסילה לפי סעיף 59יד או הארכתה [תיקון: תשפ״ד]

בית המשפט המוסמך לדון בעבירה שבשלה נפסלה תעודת המשיט או תעודת ההסמכה לפי סעיף 59יד, רשאי, לאחר ששמע את היועץ המשפטי לממשלה או את בא כוחו או שוטר, או את מי שנפסל, לבטל את הפסילה, בתנאים או ללא תנאים, אם שוכנע שביטול הפסילה לא יפגע בביטחון הציבור, ורשאי הוא להאריך את הפסילה עד למתן פסק דין בעניינו.

59טז.

עיון חוזר וערר [תיקון: תשפ״ד]

החלטת בית המשפט לפי פרק זה ניתנת לעיון חוזר ולערר בדרך הקבועה בחוק המעצרים לעניין צו שניתן בבקשה לשחרור בערובה כאילו הייתה צו כאמור; שופט המעיין בבקשה כאמור רשאי לקיים את ההחלטה הקודמת, לשנותה או לבטלה, או לתת במקומה החלטה אחרת אשר בית המשפט האמור היה מוסמך לתיתה, או להחזיר את העניין אל בית המשפט האמור למתן החלטה אחרת על ידיו.

59יז.

בטלות הפסילה [תיקון: תשפ״ד]

(א)

עברו שלושה חודשים מיום שנפסלה תעודת משיטאו תעודת הסמכה לפי סעיף 59יא או 59יד, ולא הוגש לבית המשפט כתב אישום נגד בעל התעודה על המעשה או על המחדל שבשלהם נפסלה – תבוטל הפסילה, אלא אם כן הורה בית המשפט, מטעמים מיוחדים ומנימוקים שיירשמו, להאריך את מועד הפסילה לתקופה שיקבע.

(ב)

עברו שישה חודשים מיום שנפסלה תעודת משיט או תעודת הסמכה לפי סעיף 59יא או 59יד, ולא ניתן פסק דין לגבי המעשה או המחדל שבשלהם נפסלה – תבוטל הפסילה, אם לא הורה בית המשפט אחרת.

59יח.

מילוי תפקיד בכלי שיט בזמן פסילה או בניגוד לתנאים [תיקון: תשפ״ד]

מי שהודע לו שנפסל מלקבל או מלהחזיק תעודת משיט או תעודת הסמכה כאמור בפרק זה, וכל עוד הפסילה בתוקפה הוא ממלא תפקיד בכלי שיט בלי תעודת משיט או תעודת הסמכה, או מי שממלא תפקיד בכלי שיט בניגוד לתנאים שנוספו בתעודתו כל עוד הם בתוקפם, דינו – מאסר שלוש שנים או קנס כאמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין או שני העונשים כאחד.

59יט.

איסור מינהלי על שימוש בכלי שיט [תיקון: תשפ״ד]

(א)

מצא שוטר כי מילא אדם תפקיד בכלי שיט כשהוא שיכור בניגוד להוראות סעיף 59ב, והאדם היה מעורב בתאונה ימית חמורה או שהיה לשוטר יסוד סביר להניח כי יוגש כתב אישום כנגד אותו אדם בשל עבירה כאמור בסעיף 59ו, רשאי הוא למסור לו הודעה האוסרת את השימוש בכלי השיט (בפרק זה – הודעת איסור שימוש) לתקופה של 30 ימים, ואם במהלך שלוש השנים האחרונות נמסרה הודעת איסור שימוש באותו כלי שיט לפי סעיף זה, או שניתן לגביו צו איסור שימוש לפי סעיף 59כא – לתקופה של 60 ימים, וליטול את רישיון השיט.

(ב)

בהודעת איסור שימוש יצוינו הנמל או המגרש שבו יועמד כלי השיט במהלך תקופת איסור השימוש, אשר ייבחר בהתחשב בהצעתו של ממלא התפקיד בכלי השיט, מהנמלים והמגרשים שיועדו לכך, וכן יצוין המועד האחרון להעמדת כלי השיט כאמור; השר לביטחון לאומי, בהסכמת השר ובאישור ועדת הכלכלה, יקבע הוראות לעניין זה, לרבות לעניין אופן קביעתם של נמלים ומגרשים שיועדו להעמדת כלי שיט במהלך תקופת איסור שימוש והרשות המוסמכת לקובעם, מספרם, מיקומם וגודלם של נמלים ומגרשים כאמור ואופן השמירה והפיקוח על כלי שיט שיועמדו בהם, וכן לעניין שיעור ההוצאות בשל שינוע כלי שיט לנמלים ומגרשים שנקבעו לפי סעיף קטן זה ובשל העמדתם בהם.

(ג)

לא ישתמש אדם בכלי שיט שלגביו ניתנה הודעת איסור שימוש אלא לצורך הפלגה לשם ביצוע הפעולות האמורות בסעיף קטן (ב), במקומות ובמועדים שצוינו בהודעה, ולא יעבירו מהמקום שנקבע להעמדת כלי השיט אלא לאחר קבלת אישור בכתב מקצין משטרה או לאחר תום התקופה שנקבעה בצו איסור השימוש או אם בוטלה הודעת איסור השימוש לפי פרק זה.

(ד)

(1)

המשטרה תודיע לרשות הרישוי על מתן הודעתאיסור שימוש; העתק מהודעת איסור השימוש יישלח לבעל כלי השיט, אם לא נמסר לו במעמד מסירת הודעת איסור השימוש.

(2)

ניתנה הודעת איסור שימוש ולא ניטל רישיון השיט, ימסור בעל כלי השיט את רישיון השיט לרשות הרישוי בתוך שלושה ימים לאחר שהובא לידיעתו דבר מתן הודעת איסור השימוש; השר רשאי לקבוע מועד שונה למסירת הרישיון כאמור.

(ה)

קצין משטרה יבטל את הודעת איסור השימוש ויודיע על כך בלא דיחוי לרשות הרישוי, אם התקיים אחד מאלה:

(1)

בעל כלי השיט הוכיח כי כלי השיט נלקח ממנו בלי ידיעתו ובלי הסכמתו;

(2)

הוא שוכנע כי מי שהשיט את כלי השיט פעל בניגוד להוראותיו של בעל כלי השיט, ובעל כלי השיט עשה כל שביכולתו כדי למנוע את העבירה;

(3)

הוא שוכנע כי לא יוגש כתב אישום בשל העבירה כאמור בסעיף קטן (א).

(ו)

הוגש כתב אישום בשל עבירה לפי סעיף 59ו, אשר בעקבות ביצועה נמסרה הודעת איסור שימוש בכלי השיט שבו בוצעה העבירה, ונמחק כתב האישום, בטלה הודעת איסור השימוש, והתובע יודיע על כך בלא דיחוי לרשות הרישוי ולבעל כלי השיט.

59כ.

פנייה לבית המשפט [תיקון: תשפ״ד]

(א)

בעל כלי השיט שלגביו ניתנה הודעת איסור שימוש לפי סעיף 59יט וכן מי שמילא תפקיד בכלי השיט ואשר קיבל את ההודעה, רשאים לבקש מבית המשפט המוסמך לבטל את הודעת איסור השימוש; בית המשפט יחליט בבקשה לאחר ששמע את היועץ המשפטי לממשלה או את בא כוחו או שוטר.

(ב)

בית המשפט יבטל את הודעת איסור השימוש אם נוכח כי התקיים אחד מאלה:

(1)

כלי השיט נלקח מבעליו בלי ידיעתו ובלי הסכמתו;

(2)

מי שהשיט את כלי השיט פעל בניגוד להוראותיו של בעל כלי השיט, ובעל כלי השיט עשה כל שביכולתו כדי למנוע את העבירה כאמור בסעיף 59ו.

(ג)

בית המשפט רשאי לבטל את הודעת איסור השימוש, או לקבוע תקופה קצרה יותר לאיסור השימוש, בתנאים או ללא תנאים, אם התקיימו נסיבות אחרות מאלה האמורות בסעיף קטן (ב), המצדיקות זאת, ולעניין זה רשאי בית המשפט להביא בחשבון, בין השאר, את הזיקה בין בעל כלי השיט לבין מי שהשיט את כלי השיט.

59כא.

איסור שיפוטי על שימוש בכלי שיט [תיקון: תשפ״ד]

(א)

הורשע אדם בעבירה לפי סעיף 59ו, רשאי בית המשפט, נוסף על כל עונש אחר, להורות בצו על איסור שימוש בכלי השיט שבו נעברה העבירה (בפרק זה – צו איסור שימוש) לתקופה של עד 120 ימים; בצו איסור השימוש יקבע בית המשפט את הנמל או המגרש שבו יועמד כלי השיט במהלך תקופת איסור השימוש, מהנמלים או המגרשים שיועדו לכך לפי סעיף 59יט(ב).

(ב)

בית המשפט לא ייתן צו איסור שימוש בכלי שיט לפנישניתנה לבעל כלי השיט הזדמנות להשמיע את טענותיו לעניין איסור השימוש.

(ג)

בית המשפט לא ייתן צו איסור שימוש אם הוכיח בעלי אחד מאלה:

(1)

כלי השיט נלקח ממנו בלי ידיעתו ובלי הסכמתו;

(2)

מי שהשיט את כלי השיט פעל בניגוד להוראותיו, והוא עשה כל שביכולתו כדי למנוע ביצוע עבירה כאמור בסעיף קטן (א).

(ד)

בית המשפט, בבואו להחליט בדבר תקופת איסור השימוש, רשאי להביא בחשבון, בין השאר, את הזיקה שבין בעל כלי השיט ובין מי שהשיט את כלי השיט.

(ה)

(1)

ניתן צו איסור שימוש בכלי השיט, ימציא בעל כלי השיט את רישיון השיט לרשות הרישוי, בתוך שלושה ימים; השר רשאי לקבוע מועד שונה להמצאת רישיון השיט כאמור.

(2)

איסור השימוש יחל במועד מתן הצו, אם לא קבע בית המשפט מועד אחר, אולם בחישוב התקופה הנקובה בצו איסור השימוש לא תבוא במניין התקופה שחלפה עד מסירת רישיון השיט כאמור בפסקה (1).

(ו)

ביקש בעל כלי השיט לשנות את מקום העמדתו של כלי השיט במהלך תקופת איסור השימוש, לא יעשה כן אלא לאחר קבלת אישור בכתב מקצין משטרה.

(ז)

לא ניתנה לבעל כלי השיט הזדמנות להשמיע את טענותיו כאמור בסעיף קטן (ב), רשאי הוא לפנות לבית המשפט, בבקשה לעיון חוזר בהחלטתו.

59כב.

הוצאות בשל שינוע כלי שיט לנמל או למגרש ובשל העמדתו בו [תיקון: תשפ״ד]

הוצאות בשל שינוע כלי השיט לנמל או למגרש שבו יועמד בתקופת איסור השימוש לפי סעיפים 59יט ו־59כא ובשל העמדתו בנמל או במגרש כאמור, בשיעור שנקבע לפי סעיף 59יט(ב), ישולמו על ידי בעל כלי השיט, וניתן לעכב את כלי השיט עד שישולמו; בית המשפט המוסמך רשאי, לפי בקשה שתוגש לו, להורות כל הוראה שתיראה לו בעניינים האמורים בסעיף זה, ובלבד שנתן הזדמנות למי שעלול להיפגע מהחלטתו להשמיע את טענותיו.

59כג.

ערעור [תיקון: תשפ״ד]

על החלטת בית המשפט לפי סעיפים 59כ עד 59כב ניתן לערער לבית המשפט המחוזי שידון בערעור בדן יחיד.

59כד.

איסור שימוש בכלי שיט – ביצוע ופיקוח [תיקון: תשפ״ד]

(א)

השר לביטחון לאומי, בהתייעצות עם השר, רשאי לקבוע דרכים לביצוע הודעת איסור שימוש או צו איסור שימוש.

(ב)

לשם פיקוח על ביצוע הודעת איסור שימוש או צו איסור שימוש, רשאי שוטר להיכנס בכל עת סבירה למקום שבו אמור כלי השיט להימצא או שיש לו יסוד סביר להניח שכלי השיט נמצא בו, למעט למקום המשמש למגורים.

59כה.

החזרת רישיון השיט [תיקון: תשפ״ד]

רישיון השיט שניטל מבעל כלי השיט לפי פרק זה, יוחזר לבעל כלי השיט בתום תקופת איסור השימוש, או לאחר ביטול איסור השימוש, או אם זוכה הנאשם מהעבירה לפי סעיף 59ו שבשלה ניתנו הודעת איסור השימוש או צו איסור השימוש.

פרק ט׳: תקנות

60.

תקנות [תיקון: תשל״ג]

השר רשאי להתקין תקנות לכל אחד מענינים אלה:

(1)

(א)

קביעת הנמלים שכלי שיט יירשמו בהם, סימון כלי שיט ומדידתם בשעת רישומם, ואגרות הרישום והמדידה;

(ב)

הסדרת מתן רשיונות לפי פקודה זו מאת מנהל הנמל, העברת רשיונות וחידושם והתנאים והאגרות לכל אלה, והסדרת ביטול רשיונות כאמור;

(ג)

קביעת הכשירות הדרושה לנתבים, הסדרת התנהגותם והביצוע הנכון של תפקידיהם וקביעת האגרות או גמול אחר שיקבלו;

(ד)

פיקוח על כלי שיט הנכנסים לתחומי נמל או המצויים בו;

(ה)

הסדרת הזמן והאופן לכניסת כלי שיט לנמל, שהייתו בו ויציאתו ממנו, ועמדתו, מיקומו והרחקתו שעה שהוא בנמל;

(ו)

הסדרת העמדה שבה יטעון או יפרוק כלי שיט את מטענו או יעלה או יוריד את נוסעיו או יטעון או יפרוק נטל בנמל;

(ז)

הסדרת התנאים שבהם יתקיימו בנמל טעינת טובין, פריקתם, החסנתם ומסירתם והעלאת נוסעים והורדתם;

(ח)

הסדרת כניסתם של בני אדם, בעלי חיים ורכב לנמל והרחקתם ממנו;

(ט)

שמירת הסדר בנמל;

(י)

הגנתם, שמירתם ובטיחותם של כלי שיט, סחורות, בעלי חיים ובני אדם בנמל;

(יא)

איסור על זיהום מי נמל, נתיב מים, נהר הראוי לשיט או כל מקום ביבשה שממנו עלולה הזוהמה להיסחף לנמל, לנתיב מים או לנהר הראוי לשיט, ואין נפקא מינה לענין פסקת־משנה זו אם הזוהמה מקורה בחמרי פסולת או בכל חומר אחר מוצק או נוזל; תקנות לפי פסקת־משנה זו יותקנו רק לאחר התייעצות בשר הבריאות;

(יב)

קביעת אגרה בעד הצבת שומר על כלי שיט לפי הוראת הממונה על הנמלים או מנהל הנמל;

(יג)

קביעת ימי העבודה ושעות העבודה לנמל, והאגרות בעד שירותי פקידי נמל כאשר מותרת עבודה בשעות נוספות;

(יד)

הוראות בדבר מתן תעודות מאת הממונה על הנמלים או כל רשות אחרת שנקבעה בפקודה זו או בתקנות לפיה וקביעת האגרות בעד תעודה כאמור;

(טו)

קביעת האגרות בעד סידורים ושירותים אחרים שסיפק אותם הממונה על הנמלים או כל רשות אחרת שנקבעה בפקודה זו או בתקנות לפיה;

(טז)

קביעת הטופס לדרישה לפי סעיף 27, אופן מסירתה והאדם שאליו תימסר, והחובות שיוכל הממונה על הנמלים להטיל על האדם כדי להבטיח שימלא אחרי הדרישה, לרבות מתן ערבות או ערבון;

(יז)

מתן ערבות או ערבון למילוי הוראות פקודה זו או תקנות לפיה, תנאיהם, סכומם, צורתם, תקופתם ודרכי הפקדתם, וכן גבייתם וחילוטם אם לא נתקיים תנאי מתנאיהם;

(יח)

הבטיחות של השיט ושל חיי בני אדם במימי חופין, באגמים, בנהרות ובשאר מקומות הראויים לשיט, בין שהם טבעיים ובין שהם מלאכותיים – על ידי הטלת הסדר או פיקוח על השיט, לרבות איסורו, הגבלתו או התנייתו, הכל במידה שהבטיחות מחייבת זאת; ואולם כלי שיט שעיקר עיסוקם דיג, איסור כניסתם לאזור מסויים טעון התייעצות בשר החקלאות;

(2)

(א)

הוראות בדבר בדיקת כלי שיט מפעם לפעם כדי לוודא את כושר השיט שלהם;

(ב)

הגדרתו וקביעתו של כל כלי שיט ככלי שיט כשר לשיט או לא־כשר לשיט;

(ג)

איסור על הפלגתו או על השטתו של כלי שיט לא־כשר לשיט הנמצא בישראל, ולגבי כלי שיט הרשום בישראל – אף כשהוא נמצא בחוץ לארץ, ומניעת הפלגה או השטה שנאסרה כאמור;

(ד)

(בוטלה);

(ה)

(בוטלה);

(ו)

ניהול יומן רשמי בכלי שיט הרשומים בישראל והחזקתו, הרישומים שייעשו בו והבקורת עליו;

(ז)

אישור העתקים מוסמכים מרישומים כאמור בפסקת־משנה (ו); העתק שאושר כאמור יתקבל כראיה בכל הליך משפטי;

(ח)

ביצוע הוראותיהן של אמנות בין־לאומיות לעניני ספנות שישראל היא צד להן;

(ט)

הטלתה והסדרתה של חובת ביטוח כלי שיט מנועי מפני סיכוני צד שלישי;

(3)

כל דבר שיש חובה או רשות לקבעו לפי פקודה זו;

(4)

כל הדרוש לביצוע יעיל של מטרות פקודה זו והוראותיה.

פורסמו תקנות הנמלים, 1943.

פורסמו תקנות הנמלים (שימוש בעגורני חוף), תשכ״ד–1964.

פורסמו תקנות הנמלים (רישוי נתבים), תשכ״ה–1964.

פורסמו תקנות הנמלים, תשל״א–1971.

פורסמו תקנות הנמלים (בטיחות השיט), התשמ״ג–1982.

פורסמו תקנות הספנות (כלי שיט) (מדידת תפוסתם של כלי שיט), התשמ״ג–1983.

פורסמו תקנות הנמלים (החלת תקנות בנמל חדרה), התשמ״ד–1984.

פורסמו תקנות הנמלים (מניעת רעש מזיק באניות), התשמ״ה–1985.

פורסמו תקנות מניעת זיהום מי הים בשמן (ביצוע האמנה), התשמ״ז–1987.

פורסמו תקנות הנמלים (בטיחות השיט) (הוראת שעה), התשע״ג–2013.

פורסמו תקנות הנמלים (מעגנות), התשע״א–2010.

פורסמו תקנות הנמלים (חומרים נוזליים מזיקים בצובר), התשע״ו–2016.

פורסמו תקנות הנמלים (ניהול התעבורה הימית), התשע״ח–2017.

פורסמו תקנות הנמלים (השלכת אשפה מכלי שיט), התשפ״ב–2022.

פורסמו תקנות הנמלים (מניעת זיהום אוויר מכלי שיט), התשפ״ב–2022.

61.

תקנות למניעת צפיפות

(א)

כדי למנוע צפיפות בנמל רשאי השר להתקין תקנות בדבר הפסקת טעינה על כלי שיט או פריקה מהם ובדבר הסדרת טעינה, פריקה, שטעון, קבלה, החסנה, הנחה ומסירה של טובין ופיקוח על פעולות אלה.

(ב)

הפסד שנגרם לקברניט כלי שיט או לבעלו או לבעל טובין עקב הפסקה או הסדרה לפי סעיף זה, לא ישמש עילת תביעה נגד המדינה או הממונה על הנמלים או כל פקיד נמל.

(ג)

מנהל הנמל יודיע בכתב לקברניטי כלי השיט או לצדדים מעונינים אחרים, לפי דרישתם, את הנמוקים להפסקת טעינה או פריקה של מטענים לכלי שיט או ממנו או לאיסור הנחת טובין על הרציפים בנמל או על רציף פלוני בו.

62.

תקנות להעסקת סבלים

הממונה על הנמלים רשאי להתקין תקנות המסדירות העסקתם של סבלים העובדים בשטח נמל ולקבוע את השכר בעד שירותיהם.

63.

תחילה

תחילתו של נוסח חדש זה היא ביום י״א באלול תשל״א (1 בספטמבר 1971).

התוספת

(סעיף 1)

אילת	אשקלון	טבריה	עכו
אשדוד	חיפה	יפו	תל־אביב

נקבע בועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת ביום י״ט בתמוז תשל״א (12 ביולי 1971).

יעקב ש׳ שפירא
שר המשפטים

מונחים הרווחים בפקודת הנמלים

אַרבָּה

barge

מִמשֶה

slipway

מִנגָש

berth

מָסוֹך

shed

מִפדֶה (ממכס)

clearance

נַתָּב

pilot

נִתּוּב [ניתוב]

piloting

נַוָט [נווט]

navigator

נִווּט [ניווט]

navigation

סַוָר [סוור]

stevedore

פָּסִיד

perishable

אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.