תקנות הנמלים (רישוי נתבים)
תקנות הנמלים (רישוי נתבים) מתוך
תקנות הנמלים (רישוי נתבים), תשכ״ה–1964
תקנות בדבר רישוי נתבים
ק״ת תשכ״ה, 18, 366; תש״ל, 1217; תשל״א, 350; תשל״ב, 1370; תשמ״ד, 921; תשע״ח, 222.
בתוקף סמכויותי לפי סעיף 20(ב) לחוק רשות הנמלים, תשכ״א–1961, סעיף 60 לפקודת הנמלים [נוסח חדש], תשל״א–1971 (להלן - הפקודה), וסעיפים 14(א) ו־2(ד) לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש״ח–1948, אני מתקין תקנות אלה:
לפי תקנה 291 לתקנות הנמלים, תשל״א–1971 (כפי שתוקנה בתקנה 41 לתקנות הנמלים (תיקון), התשע״ח–2017) ולפי תקנות הנמלים (החלת תקנות בנמל חדרה), התשמ״ד–1984, תקנות אלו לא יחולו על נמלי חיפה, אשדוד, אילת, אשקלון וחדרה. התקנות ימשיכו לחול על נמלי טבריה, יפו, עכו ותל־אביב.
הגדרות [תיקון: תש״ל, תשל״ב]
בתקנות אלה –
”רשיון“ – רשיון לשמש כנתב, שהוצא מכוח סעיף 12 לפקודה;
”נתב“ – מי שניתן לו רשיון;
”ועדת רישוי נתבים“, ”הועדה“ – ועדה ליד מנהל אגף הספנות והנמלים במשרד התחבורה (להלן – המנהל), המורכבת מהמנהל או נציגו ושני חברים נוספים שאחד מהם נציג רשות הנמלים והשני נציג המעסיק שיעסיק את המועמד לקבלת רשיון נתב;
”המעסיק“ – כל אחד מאלה:
(1)
נציג רשות הנמלים – בנמל המפורט בתוספת לחוק רשות הנמלים, תשכ״א–1961;
(2)
הממונה על הנמלים על פי פקודת הנמלים – בכל נמל אחר;
(3)
אדם הזכאי לקיים שירותי ניתוב בנמל על פי דין;
(4)
אדם המורשה לקיים שירותי ניתוב בנמל על פי הסכם;
”גוררת“ – כמשמעותה בתקנות הנמלים (ימאים), תשל״ב–1971.
סוגי רשיונות
(א)
רשיון יהיה זמני או קבוע.
(ב)
תקפו של רשיון זמני הוא לשנתיים מיום הוצאתו.
בקשה למתן רשיון [תיקון: תשכ״ה, תש״ל, תשל״ב]
(א)
בקשה למתן רשיון תוגש לשר התחבורה (להלן – השר) באמצעות הועדה, על גבי טופס שייקבע על ידיה.
(ב)
לבקשה למתן רשיון זמני יצורפו על ידי המבקש:
(1)
תעודת הסמכה מוכרת כרב חובל, כמשמעותה בתקנות הנמלים (ימאים), תשל״ב–1971;
(2)
אישור מאת המעסיק כי המבקש עבר במשך חדשיים התמחות בניתוב בנמל כמשמעותו בפקודה או אישור מאת המנהל שהמבקש עבר התמחות בניתוב בנמל מחוץ לישראל בתנאים שאישרה ועדת רישוי נתבים;
(3)
אישור על ידי המעסיק על נכונותו להעסיק את המבקש לתקופת נסיון או לתקופה אחרת בתפקיד של נתב;
(4)
תעודה רפואית מאת רופא רשות הנמלים או רופא או מוסד רפואי שהוכרו לצורך זה על ידי ועדת רישוי נתבים, המעידה על כושר גופני מתאים של המבקש למילוי תפקיד נתב;
(5)
מסמכים המעידים כי שירת כקברניט כלי שיט שתפוסתו ברוטו יותר מ־500 טון במשך שלוש שנים רצופות לפחות, או מסמכים המעידים כי שירת כקברניט בכלי שיט כאמור במשך שמונה עשר חדשים רצופים לפחות וכי שירת נוסף על כך במשך שלוש שנים רצופות לפחות כקברניט בגוררת.
(ג)
לבקשה למתן רשיון קבוע יצורפו על ידי המבקש:
(1)
רשיון זמני בר־תוקף של המבקש;
(2)
אישור על ידי המעסיק כי המבקש עבד באחד מנמלי המעסיק כנתב 18 חדשים רצופים לפחות לפני הגשת הבקשה;
(3)
תעודה רפואית כאמור בתקנת משנה (ב)(4).
(ד)
על אף האמור בתקנת משנה (ג) רשאי השר לפטור מבקש רשיון קבוע, שניתן לו בעבר רשיון קבוע, מהוראות תקנת משנה (ג)(1) ו־(2).
(ה)
על אף האמור בתקנת משנה (ב)(5), רשאי מנהל אגף הספנות והנמלים, לפי שיקול דעתו, להמליץ בפני השר על מתן רשיון בתנאים או ללא תנאים למבקש שהגיש מסמכים המעידים כי שירת כקברניט בכלי שיט שתפוסתו ברוטו יותר מ־500 טון במשך שנתיים רצופות לפחות, או הגיש מסמכים המעידים כי שירת כקברניט בכלי שיט כאמור שנה אחת לפחות ונוסף על כך שירת במשך שנתיים רצופות לפחות כקברניט בגוררת.
(ו)
המלצת מנהל אגף הספנות והנמלים על מתן רשיון לפי תקנת משנה (ה), דינה כהמלצת הועדה לפי תקנה 4(3).
סמכויות הועדה
אלה סמכויות הועדה:
(1)
לבדוק כל בקשה שהוגשה לפי תקנה 3, ואת המסמכים המצורפים לה; מצאה הועדה בהם חוסר או פגם, תודיע על כך למבקש ותקבע לו זמן לתיקונם;
(2)
לבחון, באופן שייראה לה, את רמת הידיעות ואת כשרו המקצועי של המבקש;
(3)
להעביר את הבקשה על מסמכיה לשר, בצירוף המלצות הועדה.
מתן רשיון
השר רשאי לתת את הרשיון המבוקש, או לסרב לתיתו, וכן לקבוע בו תנאים.
חקירות על ידי הועדה
הועדה רשאית:
(1)
להחליט על עריכת חקירה בדבר התנהגותו המקצועית של נתב וכן בדבר התנהגות שלדעתה אינה הולמת את מקצועו ואת מעמדו; החליטה הועדה כאמור, רשאית היא לערוך חקירה או למנות לכך ועדה מיוחדת הן מבין חבריה והן שלא מבין חבריה, כפי שתקבע בכל מקרה;
(2)
לדרוש מהנתב מפעם לפעם שייבדק על ידי רופא או על ידי ועדה רפואית, כפי שהיא תורה, על מנת לקבוע אם כשרו הגופני של הנתב עדיין מתאים למילוי תפקידיו כנתב;
(3)
להעביר את תוצאות החקירה שנערכה על ידיה, או את קביעת הרופא או הועדה הרפואית, בצירוף המלצותיה, לשר.
התליית רשיון או ביטולו
(א)
רשאי השר, לאחר שהועברו אליו המלצות הועדה, לבטל רשיון של נתב או להתלותו לתקופה מסויימת בכל אחד מהמקרים האלה:
(1)
הנתב הורשע בעבירה שנעברה על ידיו בקשר עם תפקידיו כנתב או בעבירה שיש עמה קלון;
(2)
השר שוכנע, כי הנתב התנהג מבחינה מקצועית שלא כשורה או עשה מעשה שאינו הולם את מקצועו או מעמדו;
(3)
השר שוכנע, כי מצב בריאותו של הנתב התערער עד כדי כך שאין באפשרותו לבצע את תפקידיו כנתב.
(ב)
הרשיון יפקע בכל אחד מהמקרים האלה:
(1)
נשללה מהנתב תעודת הסמכתו כרב־חובל;
(2)
הנתב עסק חמש שנים רצופות כנתב בישראל.
[תיקון: תש״ל]
(בוטלה).
רשיונות שהוצאו לפני פרסום התקנות [תיקון: תשכ״ה]
רשיון או היתר שירות שניתן לנתב לפי תקנות הנמלים (ימאים), תש״ך–1960, ושהיו בתקפם ערב תחילתן של תקנות אלה דינם כדין רשיון קבוע שניתן לפי תקנות אלה.
ביטול
הנוסח שולב בתקנות הנמלים (ימאים), תש״ך–1960.
השם
לתקנות ייקרא ”תקנות הנמלים (רישוי נתבים), תשכ״ה–1964“.
ט״ז באלול תשכ״ד (24 באוגוסט 1964)
- ישראל בר־יהודה
שר התחבורה
אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.