”לפפות אוזניים“ – מגיני שמיעה העשויים מחומר בעל תכונות של בידוד אקוסטי גבוה יחסית והמכסים את אפרכסת האוזן כך שכרית האטימה נצמדת לפנים בלחץ המאפשר אטימה טובה;

”פקקי אוזניים“ – אבזרים דמויי פקקים, העשויים מחומר רך בעל תכונות של בידוד אקוסטי כך שאפשר להכניס את הפקקים לתוך האפרכסת ותעלות האוזן כדי לאטום את פתחה;

”מד־רעש מאושר“ – מד־רעש שאישר בודק מוסמך או המנהל;

”מסע בין־לאומי“ – מסע מכל מקום במדינה אחת למדינה אחרת, לרבות מסע מכל מקום בישראל למרחק העולה על מיל ימי אחד אל מחוץ למימי החופין;

”מפלס לחץ הקול“ – מידת מפלס רעש בסולם לוגריתמי,

L=20\log _{10}P/Po{\text{[db]}}

כאשר –

L – מפלס לחץ הקול בדציבל;

P – לחץ הקול הנמדד במיקרוברים למ״ר;

Po – לחץ הקול היחסי השווה ל־2×10⁻⁴ מיקרובר;

”מפלס רעש שווה ערך“ – מפלס הרעש המשתנה המחושב לפי הנוסחה –

Leq=10\mathrm {Log} \left({\tfrac {1}{100}}\sum S_{i}10L_{i}/10\right)

כאשר –

Leq – מפלס שווה הערך ב־dB(A);

Log – לפי בסיס 10;

Li – מפלס הרעש המתאים לנקודה המרכזית של הקבוצה i ב־dB(A);

Si – השכיחות היחסית שבה מפלס הרעש הוא בגבולות הקבוצה i (באחוזים);

כל הקבוצות i הן ברוחב 5dB(A) או פחות;

”NR“ – המספר השייך לקו שווה הרגשה כפי שקבע ארגון התקינה הבינלאומי (I.S.O.‎);

”רעש מזיק“ – רעש אשר מפלסו גבוה מהערכים המותרים בתקנות אלה, העלול לגרום למטרד או לנזק בריאות לימאי החשוף לו במשך הימצאו באניה;

”רעש קבוע“ – רעש אשר מפלסו משתנה בטווח של פחות מ־5dB(A) הנמדד בתגובה איטית של מד־רעש במשך דקה אחת;

”רעש משתנה“ – רעש בעל מפלס עולה ויורד מעבר למוגדר כרעש קבוע.

פרק ב׳: מדידת מפלסי רעש באניות

2.

מדידת מפלסי רעש [תיקון: תשמ״ו]

בכל אניה תיערך מדידת מפלס רעש בידי בודק רעש מוסמך ולפי הזמנת בעל האניה (להלן – מדידת מפלס רעש); מדידת מפלס רעש תיעשה בעזרת מד־רעש מאושר, בזמן ההפלגה בים ובנמל, במקומות ובשיטה כמפורט בתקנות אלה.

3.

נקודות המדידה [תיקון: תשמ״ו]

מדידת מפלס רעש תיעשה בחדר המכונות של האניה, בחדר הבקרה שבו, בתאי המגורים, בחדרי אוכל, במקומות בידור ובמקומות ציבוריים אחרים, בגשר הפיקוד, בחדר האלחוט כמפורט בתוספת ובכל מקום אחר שעליו יורה המנהל.

4.

מדידה בלב־ים

בעת מדידת מפלס הרעש יתקיימו התנאים כלהלן:

(1)

האניה תהיה טעונה במטען או במי נטל;

(2)

המכונות הראשיות יופעלו במהירות השירות המתוכננת;

(3)

מכונות העזר, מכשירי הניווט והקשר, ומערכת האיוורור ומיזוג האויר יופעלו במתכונת הרגילה;

(4)

במדורים המכילים ציוד להפעלה בשעת חירום בלבד כגון מחולל ומשאבות אש, תבוצע המדידה כאשר הציוד מופעל, אך אין צורך להפעילו בעת מדידת הרעש במדורים סמוכים;

(5)

דלתות וחלונות יהיו סגורים, אלא אם כן במצבם הרגיל הם פתוחים.

5.

מדידה בנמל

מפלסי רעש הנוצרים בתהליך הטעינה והפריקה, כגון מציוד הרמה או מכלי רכב באניות גלנוע, יימדדו באניה השוהה בנמל כשמושבתות בה כל המכונות המשמשות להנעתה בלבד, ללא השפעת רעש חיצוני שאינו קשור באניה.

6.

תהליך המדידה

(א)

בזמן המדידה יימצאו בכל מדור באניה רק האנשים הנחוצים להפעלת האניה.

(ב)

מפלסי לחץ הקול יימדדו בדציבל A (להלן – dB(A)) ואם נחוץ – גם בפסי אוקטבה בין 31.5 ו־8000 הרץ לקביעת קו שווה הרגשה (NR) כנדרש בתקנה 13(ג) ו־(ד).

(ג)

מד הרעש יכוון לתגובה איטית, וזמן המדידה יהיה 5 שניות לפחות.

(ד)

אם מד הרעש אינו מראה הפרשי מפלס העולים על 5dB(A), יש להעריך את ערכו הממוצע של מפלס הרעש בין סטיות המחט.

(ה)

אם מד הרעש מראה הפרשים העולים על 5dB(A), יש להשתמש במד־רעש המצויד במנגנון למדידת רעש משתנה (Leq) ביחידות dB(A) ואז יהיה משך המדידה 60 שניות לפחות.

(ו)

בנוסף למדידת רעש קבוע ומשתנה, תימדד, במידת הצורך, גם חשיפת הימאים לרעש בהתאם לפרק ד׳.

(ז)

מד־הרעש יכויל לפני המדידה ולאחריה.

7.

מועד עריכת המדידה [תיקון: תשמ״ו]

מדידת מפלס רעש תיערך –

(1)

באניה חדשה – סמוך לבדיקת האניה לצורך הוצאת רשיון השיט לראשונה;

(2)

באניה קיימת – תוך שנה מתחילתן של תקנות אלה.

8.

עריכת מדידה חוזרת

המנהל רשאי להורות לבעל אניה על עריכת מדידה חוזרת של מפלס רעש ומסירת תוצאותיה תוך המועד שיורה אם לדעת המנהל נתקיים אחד מאלה:

(1)

יש חשש שנוצר מקור רעש שלא היה קיים בעת המדידה הקודמת;

(2)

יש חשש שנפגמה תקינותם של אמצעים למניעה או להפחתה של רעש באניה;

(3)

באניה בוצעו שינויים במבנה העלולים לשנות את מפלסי הרעש בה או בחלק ממנה;

(4)

הוגשה תלונה על רעש מזיק בידי אנשי צוות של האניה וביצוע מדידה חוזרת דרוש לשם בירור התלונה.

9.

מסירת תוצאות המדידה למנהל

(א)

בעל האניה ימסור למנהל דין וחשבון דוגמת הטופס בנספח לתוספת, על תוצאות מדידת מפלס הרעש, כשהוא מאושר בכתב בידי בודק רעש מוסמך, תוך שלושים ימים מיום המדידה; לגבי אניה חדשה, יימסר הדין וחשבון לא יאוחר ממועד תחילת הבדיקה הכללית הראשונה לצורך הוצאת רשיון השיט.

(ב)

הדין וחשבון על תוצאות מדידת מפלסי הרעש יכלול –

(1)

מידע על מפלסי הרעש במדורים השונים של האניה ואת הקריאה בכל נקודות המדידה; הנקודות יסומנו על גבי תרשים כללי או על גבי תרשימי מגורים אשר יצורפו לדין וחשבון;

(2)

ציון קיומם של משטחים גדולים מחזירי קול בקרבת האניה;

(3)

אם בעת המדידה עוברים עוצמת הרוח על 4 בסולם בופור ומצב הים על 3 בסולם האמור, יירשם בדין וחשבון מצבם בפועל.

(ג)

עותק הדין וחשבון יימצא באניה אשר אינה עומדת בדרישות פרק ג׳ ושעל כן נדרש בה השימוש במגיני אוזניים.

10.

עריכת מדידה נוספת בידי המנהל

(א)

המנהל רשאי, לאחר שנמסר לו, לפי תקנה 9, דין וחשבון על תוצאות מדידת מפלס הרעש, לבצע בעצמו או על־ידי בודק רעש מוסמך מדידה נוספת של מפלס הרעש.

(ב)

נתגלו אי־התאמות בין מדידת מפלס הרעש שנערכה לפי תקנת משנה (א) לבין מדידות אחרות, יכריע המנהל בדבר המדידה הקובעת.

11.

פטור [תיקון: תשמ״ו, תשמ״ז, תשמ״ח]

המנהל רשאי לפטור –

(1)

אניה מסוימת או מקום מסוים באניה מסוימת מהוראות תקנות 2 ו־9, אם נמסרו לו התוצאות של מדידת רעש שנערכה באניה זהה;

(2)

אניה קיימת מתחולת תקנות אלה אם מפלס הרעש בה נמדד לפי תקנות הנמלים (מניעת רעש מזיק), התשל״ב–1972;

(3)

אניה שמפלסי הרעש בה טרם נמדדו מהוראות תקנות 13(ג) ו־14(2) עד (5).

12.

בדיקת תקינות אמצעי הגנה

תקינותם של האמצעים למניעה או להפחתה של רעש מזיק באניה, תקינותם של אמצעי המגן מפני רעש מזיק באניה והשילוט הנדרש במסגרת הוראות תקנות אלה, ייבדקו במסגרת בדיקה כללית שתיערך באניה לצורך הוצאת רשיון שיט.

פרק ג׳: מפלסי רעש מותרים

13.

מפלסי רעש מותרים

(א)

מפלסי הרעש המותרים הקבועים בפרק זה הם מפלסים מרביים ולא מפלסים רצויים.

(ב)

מפלס הרעש בכל מקום עבודה מן המנויים בתקנה 14(1) ייקבע על ידי מדידת מפלסי הרעש הקבוע, המשתנה או שווה הערך בהתאם לאופי הרעש.

(ג)

במגורי הצוות בהם עולה מפלס הרעש על הערך שנקבע בתקנה 14(3) ייקבע גם ה־NR וניתן לראות את מפלס הרעש כסביר כאשר ה־NR אינו עולה על מפלס הרעש המותר ב־dB(A) פחות 5.

(ד)

בחדרי מכונות כאמור בתקנה 14(1)(ב), כאשר מפלס הרעש עולה על 105dB(A), ייקבע ה־NR, וכאשר זה עולה על 105 יחליט המנהל על קבילות מפלס הרעש.

14.

פירוט מפלסי רעש מותרים

מפלסי רעש המותרים במדורים השונים באניה ב־dB(A) הם:

המדורים באניה

dB(A)

(1)

במקומות עבודה

(א)

חדרי מכונות מאוישים

90 (יש להשתמש במגיני שמיעה)

(ב)

חדרי מכונות מאוישים תקופתית

100 (יש להשתמש במגיני שמיעה)

(ג)

חדרי בקרה למכונה

75

(ד)

בתי מלאכה

85

(ה)

מקומות עבודה אחרים

90 (יש להשתמש במגיני שמיעה)

(2)

מדורי ניווט

(א)

גשר פיקוד וחדרי מפות

65

(ב)

עמדות האזנה כולל כנפי גשר וחלונות

70

(ג)

חדר אלחוט (כאשר ציוד הקשר פועל אך אינו משמיע אותות קוליים)

60

(ד)

חדרי מכ״ם

65

(3)

מגורי צוות

(א)

תאים ובתי חולים

60

(ב)

חדרי אוכל

65

(ג)

חדרי מרגוע

65

(ד)

שטחי מרגוע פתוחים

75

(ה)

משרדים

65

(4)

מדור שירות

(א)

מטבחים (ציוד דומם)

75

(ב)

חדרי הכנה והגשה

75

(5)

מקומות ריקים מאדם בדרך כלל

90 (יש להשתמש במגיני שמיעה)

פרק ד׳: גבולות החשיפה לרעש

15.

תחולת פרק ג׳

מפלסי הרעש המותרים הקבועים בפרק ג׳ לתקנות אלה, יבטיחו שימאים לא ייחשפו למפלס רעש שווה ערך Leq(24) העולה על 80dB(A); במקומות שבהם עולה מפלס הרעש על 85dB(A) יש להשתמש במגיני שמיעה או להגביל את החשיפה או שני האמצעים ביחד כמפורט להלן בפרק זה.

16.

גבולות החשיפה למפלסי רעש גבוהים [תיקון: תשמ״ו]

(א)

בתקנה זו, ”אזור“ – כמתואר בשרטוט שבתקנת משנה (ג).

(ב)

ימאים לא ייחשפו לרעש מעבר למפלסים ולזמנים כמפורט להלן:

(1)

חשיפה מרבית ללא הגנה (אזור ה׳) -

לא ייחשפו ימאים ליותר מ־8 שעות ללא מגיני שמיעה למפלסי רעש העולים על 85dB(A); עלה זמן החשיפה על 8 שעות, לא יעלה מפלס שווה הערך Leq(24) על 80dB(A), ובהתאם יימצא ימאי שליש לפחות מתוך היממה בסביבה בעלת מפלס רעש שאינו עולה על 75dB(A);

(2)

חשיפה מרבית עם הגנה (אזור א׳) -

לא ייחשפו ימאים, תוך שימוש במגיני שמיעה, למפלס רעש העולה על 120dB(A) או למפלס שווה ערך Leq(24) העולה על 105dB(A);

(3)

חשיפה מידי יום (אזור ד׳) -

ימאים העובדים מידי יום במדורים בעלי מפלס רעש בתוך אזור ד׳ ישתמשו בלפפות אוזניים למפלסי רעש מעל 100dB(A) ובלפפות אוזניים או בפקקי אוזניים למפלסי רעש מתחת ל־100dB(A);

(4)

חשיפה ארעית (אזור ב׳) -

באזור ב׳ מותרת אך ורק חשיפה ארעית ויש להשתמש בפקקי אוזניים ובלפפות אוזניים כאחד, ובלבד שלחשיפה שאיננה מתמשכת יותר מעשר דקות דרוש רק אחד מאמצעים אלה;

(5)

חשיפה ארעית (אזור ג׳) -

באזור ג׳ מותרת חשיפה ארעית בלבד, תוך שימוש בפקקי אוזניים או בלפפות אוזניים.

(ג)

שרטוט – אזורים של חשיפה מותרת לרעש:

(השרטוט הושמט)

פרק ה׳: מגיני שמיעה ושילוט

17.

השימוש במגיני שמיעה

כל הנכנס למדור שבו מפלס הרעש עולה על 85Bd(A) חייב להשתמש במגיני שמיעה; במדור בעל מפלס רעש מעל 100Bd(A) חובה להשתמש בלפפות אוזניים.

18.

הפחתת הרעש על ידי מגיני שמיעה

הפחתת הרעש על ידי מגיני שמיעה תעמוד לפחות בערכים המפורטים להלן:

(א)

לפקקי אוזניים

תדירות (הרץ) –	125	250	500	1000	2000	3150	4000	6300
הפחתת רעש (dB) –	0	5	10	15	22	22	22	22

(ב)

ללפפות אוזניים

תדירות (הרץ) –	125	250	500	1000	2000	3150	4000	6300
הפחתת רעש (dB) –	5	12	20	30	30	30	30	30

19.

שילוט לאזהרה

הכניסה למקום שבו מפלס הרעש עולה על 85dB(A) תסומן בשלטים נראים לעין בעברית ובאנגלית בזו הלשון: ”רעש מזיק חובה להשתמש במגיני שמיעה“; שלטים כאמור ייקבעו גם ליד ציוד נייד היוצר מפלסי רעש העולים על 85dB(A).

פרק ו׳: הוראות כלליות

20.

חובת נקיטת אמצעים להפחתת מפלס רעש

היה במקום כלשהו באניה מפלס רעש מעל למותר, לאחר שנערכו בה מדידת מפלס הרעש ומדידה חוזרת, חייב בעל האניה לנקוט, תוך המועד שקבע המנהל, אמצעים יעילים להפחתת הרעש עד למפלס המותר.

21.

דין אניה שלא נתמלאו בה הוראות התקנות

(א)

המנהל רשאי שלא לתת רשיון שיט, לבטלו או לסרב להאריך את תקפו, אם נתקיים אחד מאלה:

(1)

לא נערכה באניה מדידת רעש או מדידה חוזרת או לא נמסרו תוצאותיה של מדידה למנהל בהתאם להוראות תקנות אלה;

(2)

בעל האניה לא נקט אמצעים להפחתת מפלס הרעש עד למפלס הרעש המותר או נהג כאמור בתקנה 15;

(3)

ננקטו אמצעים כאמור בפסקה (2) ומפלס הרעש לא ירד למפלס המותר או נהגו כאמור בתקנה 15.

(ב)

המנהל לא יתן רשיון שיט, יבטל רשיון כאמור או יסרב להאריכו אם תוך תקופה של שלושה חודשים מיום שהיה מפלס רעש באניה מעל למותר או מיום שנודע למנהל על כך, לפי המוקדם, לא הופחת הרעש עד למפלס המותר.

22.

תחולה [תיקון: תשמ״ו]

(א)

הוראות תקנות אלה יחולו על אניות הרשומות במרשם הישראלי לפי חוק הספנות (כלי שיט), התש״ך–1960, או המיועדות לרישום בו, וכן על אניה אחרת שהיא בבעלותו של תאגיד ישראלי כהגדרתו בחוק האמור, או של אזרח ישראלי, או של תושב קבוע בישראל או בשליטתו של אחד מאלה למעט –

(1)

כלי שיט הנתמך באופן דינמי;

(2)

אניות דיג;

(3)

ארבה להנחת צנרת;

(4)

ארבה עם מיתקן הרמה;

(5)

יחידת קידוח ניידת בלב ים;

(6)

אנית טיול שאיננה עוסקת בסחר;

(7)

כלי שיט צבאי;

(8)

אניה שאינה מונעת בכח מיכני.

(ב)

לענין תקנה זו, ”שליטה באניה“ – לרבות הבעלות באניה או בזכות אחרת בתאגיד שעל שמו רשומה הבעלות באניה, או בחלק ממנה, או הזכות להורות במישרין או בעקיפין, לתאגיד כאמור על הדרך להפעלת זכויותיו באניה.

23.

ביטול

תקנות הנמלים (מניעת רעש מזיק באניות), התשל״ב–1972 – בטלות.

תוספת

(תקנה 3)

מדידת מפלסי רעש

1.

נקודות המדידה

אם לא נקבע אחרת, יבוצעו המדידות כאשר המיקרופון נמצא בגובה שבין 1.2 ו־1.6 מטרים מהסיפון; המרחק בין שתי נקודות מדידה יהיה לפחות 2 מטרים, ובלבד שבמדורים גדולים שאין בהם מכונות יבוצעו המדידות ברווחים שלא יעלו על 7 מטרים בכל המדור, ויכללו נקודות בעלות מפלס רעש מרבי; בספנות גדולות אין צורך למדוד ביותר משלוש נקודות; בשום מקרה לא יערכו מדידות במרחק קטן מ־0.5 מטר מתחומי המדור;

פרטי המדידה יהיו כמפורט בסעיפים 2 עד 8.

2.

מגורי צוות

תבוצע מדידה אחת באמצע המדור; המיקרופון יוזז באיטיות למרחק של מטר אחד בכיוון האופקי והאנכי וירשם המפלס הממוצע; אם נמדדו הפרשים העולים על 10dB(A) בתוך מדור, יבוצעו מדידות נוספות, בפרט ליד מקום הראש של אדם היושב או שוכב.

3.

חדרי מכונות

(א)

מדידות יבוצעו בעמדות העבודה והבקרה בחדרי מכונות ובחדרי בקרה סמוכים, ובמיוחד בעמדות טלפון ונקודות שבהן יש חשיבות לתקשורת קולית ולאותות קוליים.

(ב)

במידת האפשר לא יבוצעו מדידות במרחק של פחות ממטר אחד ממכונות או מסיפונים, מחיצות או משטחים גדולים אחרים וכן מכניסות אויר; אם אין אפשרות לכך, יבוצעו המדידות במחצית המרחק שבין המכונות והמשטח הסמוך המחזיר קול.

(ג)

מדידת רעש שמקורו במכונות תבוצע במרחק של מטר אחד ממכונות אלה ובגובה של 1.2 עד 1.6 מטרים מעל הסיפון או מעל משטח או מעבר כדלקמן:

(1)

במרחק של מטר אחד, ובמרווחים של לא יותר מ־3 מטרים סביב מנועים או טורבינות ראשיות בכל מפלס, התשלובת הראשית, למפוחי טורבו, מטהרי דלק, מחוללים חשמליים, משטחי המבערים של הדודים, מאוררי הדודים, מדחסים ומשאבות מטען (לרבות מנועיהן);

(בחדרי מכונות גדולים אין צורך לרשום כל מדידה כמפורט מעלה, והמדידה תבוצע בעמדות אופייניות ובמקומות בעלי מפלסי רעש מרביים);

(2)

בעמדות בקרה, לרבות עמדת התמרון הראשית ועמדת תימרון ולשעת חירום של המנוע הראשי;

(3)

בכל מקום אחר שפוקדים אותו במהלך בדיקות ואחזקה שוטפת שלא הוזכר בפסקאות (1) ו־(2);

(4)

לאורך דרכי גישה, במרווחים שלא יעלו על 10 מטרים;

(5)

בחדרים בתוך חלל המכונות, כגון בתי מלאכה.

4.

מקומות עבודה

מפלס הרעש ימדד בכל מקומות העבודה באניה.

5.

מדורים שאינם מאוישים דרך כלל

(א)

בנוסף למדורים המפורטים בסעיפים 2 עד 4, יבוצעו מדידות בכל המקומות בעלי מפלסי רעש גבוהים במיוחד בהם עלולים ימאים להחשף לרעש אפילו לפרקי זמן קצרים וכן ליד מכונות המופעלות מדי פעם, כגון משאבות מטען.

(ב)

אין צורך למדוד מפלסי רעש במדורים בלתי מאוישים כגון ספנות, שטחי סיפון ומקומות אחרים המרוחקים ממקורות רעש, וסקירה מוקדמת מראה שמפלסי הרעש בהם רחוקים מהגבולות שנקבעו בפרק ג׳.

6.

סיפון פתוח

יבוצעו מדידות בכל השטחים המיועדים למרגוע וכן במקומות שבהם מצביעה סקירה מוקדמת על התקרבות הרעש לגבולות הקבועים בתקנה 16(ב)(1).

7.

פתחי כניסת אויר ופליטה

כאשר מודדים מפלסי רעש בכניסות אויר ופליטה ממכונות, ובקרבת מערכות איוורור, מיזוג־אויר וקירור, יש למקם את המיקרופון מחוץ לזרם הגז, במרחק מטר אחד משפת הפתח, בזווית 30 מעלות מכיוון הזרם ורחוק ככל שניתן משטחים מחזירי קול.

8.

כנפי גשר הפיקוד

יבוצעו מדידות בשני כנפי גשר הפיקוד, אך ורק כאשר הכנף שבו נמדד הרעש נמצא בצד החסוי מפני הרוח.

כ״ב בטבת התשמ״ה (15 בינואר 1985)

חיים קורפו
שר התחבורה

אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.

תקנות הנמלים (מניעת רעש מזיק באניות)

תקנות הנמלים (מניעת רעש מזיק באניות), התשמ״ה–1985

תוכן עניינים

פרק א׳: פרשנות

פרק ב׳: מדידת מפלסי רעש באניות

פרק ג׳: מפלסי רעש מותרים

פרק ד׳: גבולות החשיפה לרעש

פרק ה׳: מגיני שמיעה ושילוט

פרק ו׳: הוראות כלליות

תוספת

(תקנה 3)

מדידת מפלסי רעש

נספח

(תקנה 9(א))

טופס דין וחשבון על מדידת מפלסי רעש