תקנות הספנות (כלי שיט) (מדידת תפוסתם של כלי שיט)

תקנות הספנות (כלי שיט) (מדידת תפוסתם של כלי שיט) מתוך

תקנות הספנות (כלי שיט) (מדידת תפוסתם של כלי שיט), התשמ״ג–1983

---

ק״ת תשמ״ג, 1046; תשמ״ח, 88; תשמ״ט, 258; תשנ״ב, 1385; תשס״ב, 949; תשס״ז, 333.

עדכון סכומים: ק״ת תש״ן, 392, 888; תשנ״א, 392, 1036; תשנ״ב, 665, 1283; תשנ״ג, 305, 967; תשנ״ד, 333, 1222; תשנ״ה, 524, 1616; תשנ״ו, 416, 1420; תשנ״ז, 334, 908; תשנ״ח, 271, 1006; תשנ״ט, 325; תש״ס, 259, 708; תשס״א, 938; תשס״ב, 314, 958; תשס״ג, 437; תשס״ו, 352; תשס״ז, 415; תשס״ח, 243; תשס״ט, 305; תש״ע, 305; תשע״א, 411; תשע״ב, 543; תשע״ג, 575; תשע״ד, 528; תשע״ה, 624; תשע״ו, 544; תשע״ז, 534; תשע״ח, 794; תשע״ט, 1822; תש״ף, 438; תשפ״א, 1470; תשפ״ב, 1888.

---

בתוקף סמכותי לפי סעיף 111 לחוק הספנות (כלי שיט), התש״ך–1960, ובתוקף סמכותי לפי סעיף 60(1)(א) לפקודת הנמלים [נוסח חדש], התשל״א–1971, ובתוקף שאר הסמכויות הנתונות לי על פי דין ובאישור ועדת הכספים של הכנסת לפי סעיף 1(ב) לחוק־יסוד: משק המדינה, אני מתקין תקנות אלה:

---

1.

הגדרות [תיקון: תשנ״ב]

בתקנות אלה –

”אמנת 1947“ – האמנה בדבר שיטה אחידה למדידת תפוסתן של אניות אשר נחתמה באוסלו ביום 10 ביוני 1947 ואשר ישראל הצטרפה אליה ביום 20 ביולי 1958 ותקפה לגבי ישראל מיום 29 באוקטובר 1958;

”אמנת 1969“ – האמנה הבין־לאומית בדבר מדידת תפוסתן של אניות שנחתמה בלונדון ביום 25 ביוני 1969 ואשר ישראל הצטרפה אליה ביום 13 בפברואר 1975 ותקפה לגבי ישראל מיום 18 ביולי 1982;

”בעל“ – הבעל, החוכר, המפעיל או הקברניט של כלי שיט, או סוכנו של כל אחד מהם;

”מדידה“ – מדידת כלי שיט בידי מודד ולרבות חישוב וקביעת התפוסה;

”מודד“ – מי שמנהל האגף מינה להיות מודד כלי שיט, במינוי כללי או לענין מסויים;

”מנהל האגף“ – מנהל אגף הספנות והנמלים במשרד התחבורה, לרבות מי שהוא הסמיכו בסמכויותיו לענין תקנות אלה, כולן או מקצתן;

”כלי שיט“ – כמשמעותו בחוק הספנות (כלי שיט), התש״ך–1960;

”כלי שיט קטן“ – כלי שיט ישראלי שאורכו אינו עולה על 24 מטרים;

”המנהל“ – סגן מנהל האגף לענינים טכניים, לרבות מי שהוא הסמיכו בסמכויותיו לענין תקנות אלה, כולן או מקצתן;

”מנהל נמל“ – כמשמעותו בפקודת הנמלים [נוסח חדש], התשל״א–1971;

”תעודת תפוסה“ – תעודה שניתנה לפי תקנות אלה ושדוגמתה בתוספת לאמנת 1969.

2.

מדידה ומתן תעודה [תיקון: תשנ״ב]

(א)

מדידת תפוסתו של כלי שיט שאינו כלי שיט קטן ומתן תעודת תפוסה עליו יבוצעו בישראל בהתאם להוראות אמנת 1969.

(ב)

מדידת תפוסתו של כלי שיט קטן תבוצע בישראל בהתאם לאמנת 1947.

3.

חובת מדידה של כלי שיט מיועד לרישום [תיקון: תשנ״ב]

כלי שיט המיועד לרישום במרשם הישראלי יימדד לשם קביעת תפוסתו, למעט אחד מאלה –

(1)

כלי שיט קטן שאורכו עד 7 מטרים;

(2)

כלי שיט קטן שאורכו מ־7 מטרים ועד 24 מטרים שאינו מפליג במסעות בינלאומיים.

4.

איסור השטה והפלגה ללא תעודה

לא יושט כלי שיט ישראלי או כלי שיט המיועד לרישום במרשם הישראלי אלא אם הוא נמדד ומצויד בתעודת תפוסה בהתאם לתקנות אלה.

5.

חובת מדידה של כלי שיט ישראלי

כלי שיט ישראלי יימדד לשם קביעת תפוסתו –

(1)

כשחל שינוי בתפוסתו כתוצאה משינויים במבנה;

(2)

לפי הוראות מודד כלי שיט;

(3)

לפי בקשת בעלו;

(4)

לפי דרישת מנהל נמל.

6.

מדידה מלאה ומדידה חלקית

מדידת תפוסתו של כלי שיט לפי תקנות אלה תקיף את כלי השיט כולו או תוגבל לחלק מסויים של כלי השיט (להלן – מדידה חלקית) ואם יורה על כך מודד כלי שיט בהוראה בכתב שבה יפורט החלק הטעון בדיקה.

7.

מדידת תפוסה ומתן תעודת תפוסה

המדידה של כלי שיט ישראלי וכן של כלי שיט המיועד לרישום במרשם הישראלי ומתן תעודת תפוסה עליו ייעשו –

(1)

בישראל – בידי מודד כלי שיט;

(2)

בחוץ לארץ – על ידי הרשויות המוסמכות של מדינת החוץ או בידי אדם, מוסד או תאגיד שהכיר בהם מנהל האגף בהתאם לתקנה 8.

8.

מדידה שלא בידי מודד כלי שיט

מנהל האגף רשאי, דרך כלל או לענין מסויים, להכיר בכתב באדם, במוסד או בתאגיד במדינת־חוץ, כמוסמכים לבצע מדידות תפוסה של כלי שיט ישראליים ושל כלי שיט המיועדים לרישום במרשם הישראלי.

9.

מדידה ומתן תעודה לכלי שיט הרשום במדינת חוץ

כלי שיט הרשום במדינת חוץ יימדד בישראל לשם קביעת תפוסתו ותינתן עליו תעודת תפוסה בישראל בידי מודד לפי תקנות אלה ולבקשת הרשויות המוסמכות של המדינה שבה הוא רשום, ובלבד שהיא צד לאמנת 1969.

10.

מדידה על פי דרישת מנהל נמל

לפי דרישת מנהל נמל יימדד כלי שיט הרשום במדינת חוץ בידי מודד לשם קביעת תפוסתו לצורך חישוב האגרות המשתלמות בעד השירותים הניתנים בנמל.

11.

ביטול תעודה בידי מודד

מודד רשאי לבטל תעודת תפוסה של כלי שיט ישראלי בהודעה בכתב לבעלו אם היה לו יסוד להאמין שמיום מתן התעודה חל שינוי בתפוסת כלי השיט.

12.

החזרת תעודה שבוטלה ומדידה מחדש

בוטלה תעודת תפוסה כאמור בתקנה 11 יחזיר בעל כלי השיט מיד את התעודה למודד וכלי השיט יימדד מחדש ותינתן עליו תעודת תפוסה, כפי שיורה המודד.

13.

ערר

(א)

בעל כלי שיט רשאי לערור לפני מנהל האגף על החלטת מודד שניתנה לפי תקנה 12, תוך 15 ימים מיום קבלת ההודעה על ההחלטה.

(ב)

מנהל האגף רשאי לאשר את ההחלטה, לבטלה או לשנותה.

14.

הודעה על שינוי ומדידה מחדש

(א)

בוצע שינוי בכלי שיט, יודיע בעליו על כך מיד למודד וכלי השיט יימדד מחדש לשם קביעת תפוסתו.

(ב)

בעל כלי השיט יחזיר למודד את תעודת התפוסה שברשותו והמודד ימסור לו תעודת תפוסה אחרת לפי המדידה החדשה.

15.

תקפה של תעודה

תקפה של תעודת תפוסה של כלי שיט ישראלי לא יפקע כל עוד לא בוטלה בידי מודד, בהודעה בכתב, או לא הוחלפה בתעודת תפוסה אחרת אשר ניתנה לפי תקנות אלה.

16.

סמכות לבדוק כלי שיט הרשום במדינת חוץ

(א)

המנהל וכן מודד רשאים לעלות על כלי שיט הנמצא בישראל והרשום במדינת חוץ כדי לבדוק –

(1)

אם הוא מצוייד בתעודת תפוסה לפי אמנת 1969, אם המדינה שבה הוא רשום הינה צד לאמנת 1969;

(2)

אם המדינה שבה הוא רשום אינה צד לאמנת 1969 – אם הוא מצוייד בתעודה אחרת שהכיר בה המנהל;

(3)

אם תפוסת כלי השיט מתאימה לאמור בתעודה.

(ב)

נמצא כי כלי השיט כאמור לא צוייד בתעודת תפוסה או בתעודה אחרת, לפי הענין, או שפרטי התעודה לגבי התפוסה שלו אינם נכונים, יודיע על כך המנהל או המודד לנציג הקונסולרי של המדינה שבה רשום כלי השיט.

(ג)

הבדיקה לפי תקנת משנה (א) לא תגרום לעיכובו של כלי השיט.

17.

אגרות והצמדה [תיקון: תשס״ב, תשס״ז]

(א)

בעד מדידה ובעד תעודה ישלם בעלו או קברניטו של כלי שיט את האגרות שנקבעו לכך בתוספת.

(ב)

סכומי האגרות ישתנו ב־1 בינואר של כל שנה (להלן – יום השינוי), לפי שיעור השינוי של מדד המחירים לצרכן שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (להלן – המדד) בחודש נובמבר שקדם ליום השינוי, לעומת המדד שפרסמה בחודש נובמבר שקדם ליום השינוי הקודם; סכומים שהשתנו כאמור, יעוגלו לשקל החדש השלם הקרוב.

(ג)

(בוטלה);

(ד)

(בוטלה).

18.

פטור

מנהל האגף רשאי לפטור כלי שיט קטן או סוג מסויים של כלי שיט קטנים מהוראות תקנות אלה, כולן או מקצתן.

19.

עונשין

העובר על תקנה מתקנות אלה, דינו – מאסר שלושה חדשים.

20.

ביטול

הפרק השלישי והתוספת השלישית לתקנות הספנות (כלי שיט) (בניה ומדידה של כלי שיט ומשכנתאות עליהם), התשכ״א–1961 – יימחקו.

21.

תחילה

תחילתן של תקנות אלה, למעט תקנה 17, 30 ימים מיום פרסומן.

22.

הוראות מעבר

כל תעודה, מסמך, רישום, מינוי או פעולה אחרת שנעשו על פי דין, לפני תחילתן של תקנות אלה, ייראו כל עוד לא בוטלו, כאילו נעשו לפי תקנות אלה.

[תיקון: תשמ״ח, תשמ״ט, [הודעות]]

תוספת

(תקנה 17)

1.

בעד מדידת כלי שיט לצורכי קביעת תפוסתו, חישוב התפוסה, סימונה וכל שירותי מדידה אחרים תשולם האגרה כדלקמן:

כשתפוסת כלי השיט בטונות ברוטו: האגרה בשקלים חדשים

עד 99 40 (מתואם לשנת 1989; החל משנת 2024, 211 ש״ח)

מ־100 עד 499 140 (מתואם לשנת 1989; החל משנת 2024, 729 ש״ח)

מ־500 ומעלה 850 (מתואם לשנת 1989; החל משנת 2024, 4,449 ש״ח)

2.

בעד מדידת כלי שיט מחדש לאחר שחלו שינויים במבנהו, חישוב תפוסתו וסימונה תשולם מחצית האגרה שלפי סעיף 1.

3.

בעד מתן תעודת תפוסה שלפי האמנה, תשולם אגרה של 20 שקלים חדשים (מתואם לשנת 1989; החל משנת 2024, 110 ש״ח).

4.

אגרה שנקבעה בסעיפים 1 או 2 בעד מספר שירותים תשולם גם אם ניתן אחד השירותים האמורים.

---

ט״ז בשבט התשמ״ג (30 בינואר 1983)

• חיים קורפו
  שר התחבורה

  אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.