עיקר תוי"ט על דמאי ו

משנה דמאי, פרק ו':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב

(א)

(א) (על הברטנורא) אינו רוצה לומר אבל לתרום צריך דא"כ אין בין מקבל לחוכר אלא הושאל שם מעשר לכל המתנות:

(ב) (על המשנה) לפניהם. והחלוקה יהיה בפני בעל השדה שיודע שמה שנתן לו הוא טבל. הר"מ:

(ג) (על הברטנורא) דאדעתא דהכי יורדים החוכרים ומעיקרא בשל רשות המחכיר גדלים אין זה פורע ומהאי טעמא נמי לא הוי כמוכר טבל לעם הארץ:

(ב)

.אין פירוש למשנה זו

(ג)

(ד) (על הברטנורא) ורבנן סתמו בהתנה שהמעשרות שלהם דהוה ליה כאומר לו תלוש מקרקע ותקנה לך. ובהכי קני:

(ד)

(ה) (על המשנה) הקרתני. מודה בכהן טמא שהוא שותף עם הטהור דאפילו הכי חולק עמו דהרי יובל למוכרו לטהור. אבל הכא אין רשאי למכור חוץ לירושלים:

(ה)

(ו) (על הברטנורא) וכל שכן איפכא וסתמא תנן:

(ז) (על הברטנורא) משמע דהוא הדין אם קיבל למסקן ומהרמב"ם משמע דדוקא לשמן תנן:

(ו)

.אין פירוש למשנה זו

(ז)

(ח) (על הברטנורא) ואף דלקמן בפ"ה מ"ד קי"ל דבדרבנן היינו לר' אושעי' דס"ל הכי אבל הר'מ מפרש דמיירי שחלקו הענבים והפריש מחלקו מעשרותיו ואח"כ נתערבו הענבים ודרכו ביחד א"כ אין זה ענין לדין ברירה:

(ח)

(ט) (על הברטנורא) ולפירוש הר"מ אין צריכין לחלק בזה. אלא דלעיל מיירי שנתערב אחרי שכבר חלקו. והכא מיירי שעדיין לא ח. לקו ולא הפריש המעשר כלום:

(ט)

(י) (על המשנה) טול אתה. ופירוש הר"ב ה"נ בקמותיה ובענבים המחוברים דוקא:

(יא) (על המשנה) טול כו'. היבש ואיפכא פשיטא שלא יאמר שכל שהוכשר לטומאה הוא בחזקת טמא ביד עם הארץ ועיין בתוספות יום טוב:

(י)

.אין פירוש למשנה זו

(יא)

(יב) (על המשנה) מעושרין הן נאמן. ולא אמרינן דכיון שיש לו שדה הוי מיגו גרוע לומר דמשל חוץ לארץ הן:

(יב)

(יג) (על הברטנורא) שנמצא מוציא מתחת ידו דבר שאינו מתוקן: