לדלג לתוכן

עיקר תוי"ט על אהלות יד

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

(א)

(א) (על המשנה) כל שהוא. ברור דכל הבאת טומאה כזו שאינה באוהל טפח הבריא, אינו אלא מדבריהם. הר"מ:

(ב) (על הברטנורא) הר"ש. ובערוך העתיק, כל שמעוקם מכאן כו'. ופירש גבלית. אוצר:

(ב)

(ג) (על הברטנורא) ולא שיביא את הטומאה לבית, אלא שמביא הטומאה שתחתיו אל הכלים שתחתיו. וקמ"ל דלא אמרינן דזיז בכל שהוא לכל דבר. ועתוי"ט:

(ג)

.אין פירוש למשנה זו

(ד)

(ד) (על המשנה) שלש אצבעות. כלומר פחות מטפח:

(ה) (על המשנה) תחתיו. בזיז שהוא למעלה משנים עשר טפחים. הר"א. דאל"כ היה מביא את הטומאה בכל שהוא. כ"מ:

(ה)

(ו) (על הברטנורא) דר' אליעזר לטעמיה דאמר לעיל טומאה תחת הזיז הבית טמא אע"פ שאינו אוכל בפותח טפח. הר"ש. וכלומר, והכי נמי מחמיר כאן בב' זיזין זה על גבי זה, דהא לעיל פירש דהתחתון גבוה מן הארץ טפח, וא"כ לאו בזיז שע"ג הפתח מיירי. ועתוי"ט:

(ו)

(ז) (על הברטנורא) פירוש, בין התחתון לעליון, לכך בוקעת ויורדת. ועתוי"ט פירוש לגירסא השניה:

(ז)

(ח) (על הברטנורא) ולפי מה שכתבתי שר' אליעזר לטעמיה מתניתין דהכא כר' יהושע:

(ט) (על המשנה) וכן כו'. וכן בכל החלוקות השנויות לענין הזיזין: