ספר מכלול (רד"ק)/לפי דפים/קנז ב
זולתה כמו אלה שזכרנו. ויש שיאמר גם כן עם היו"ד וזולתה, כמו אַכְזָרִי שיאמר גם כן אַכְזָר. וכן שֵׁנִי מזו הגזרה, והיה ראוי שְׁנִיִּי כמו שְׁלִישִׁי, רְבִיעִי, חֲמִשִׁי. וכן שִׁשִּׁי היה ראוי שִׁשִּׁיִּי, ולהקל נפל יו"ד למ"ד-הפֹעל. ובקבוץ מן שֵׁנִי – שְׁנִיִּים, ומן שִׁשִּׁי – שִׁשִּׁיִּים עם יו"ד השרש ויו"ד היחס, ואם היה על התשלום עם יו"ד הרבים: שְׁנִיִּיִּים, שִׁשִּׁיִּיִּים – בשלש יו"דין.
פַּעְלַי – "נַחְרַי הַבְּאֵרֹתִי" (ש"ב כג לז), "פַּעֲרַי הָאַרְבִּי" (ש"ב כג לה), "מַהְרַי הַנְּטֹפָתִי" (ש"ב כג כח), "אַלְלַי לִי" (מיכה ז א). וכתב אדוני אבי ז"ל, "מוֹכִיחַ אָדָם אַחֲרַי חֵן יִמְצָא" (משלי כח כג) תאר בזה המשקל, והוא תאר לאדם הנסוג אחור, והיו"ד נוספת על שם-התאר כיו"ד "וַחֲשׂוּפַי שֵׁת" (ישעיהו כ ד) אם הוא יחיד. וכבר כתבנו (לעיל יא ע"א) שהוא רבים, משפטו וַחֲשׂוּפִים. ומזה המשקל עוד שַׁדַּי, בתשלומו שַׁדְדַּי.
פִּעְלָה – אִמְרָה, שִׂמְלָה, שִׁפְחָה, מִשְׁחָה, שִׁכְבָה, אִבְחָה, כִּבְשָׂה, כִּשְׂבָּה, כִּלְיָה מן "כִּלְיוֹת חִטָּה" (דברים לב יד), שִׁבְיָה, בִּרְיָה מן "הָבִיאִי הַבִּרְיָה הַחֶדֶר" (ש"ב יג י), קִרְיָה, פִּשְׁתָּה, שִׂמְחָה, וכן חִטָּה הראוי חִנְטָה. ונמשך פ"א-הפֹעל בטעם במלת "לְשִֽׁמְמָה וּשְׁמָמָה" (יחזקאל לה ז). וכן אַהֲבָה, אַחֲוָה, פַּחְדָה, שַׁאֲרָה, נַעֲרָה, רַחְצָה, אַמְצָה, עַלְוָה, עַוְלָה, "וְעַנְוָה צֶדֶק" (תהלים מה ה) בפתח מפני אות גרונית, וכן בלא אות גרונית בפתח: שַׂלְמָה, שַׂמְלָה, שַׁלְוָה, "וְכַבְשָׂה אַחַת" (ויקרא יד י). ובסמוך תשוב הה"א לתי"ו ולמ"ד-הפֹעל בפתח: "שִׁפְחַת שָׂרַי" (בראשית טז ח), "וְאַהֲבַת עוֹלָם" (ירמיהו לא ב), "כָּל אִמְרַת אֱלוֹהַּ צְרוּפָה" (משלי ל ה), "אִבְחַת חָרֶב" (יחזקאל כא כ). וכן בסגול הפ"א עם אות גרונית: חֶלְקָה, חֶלְיָה, עֶדְנָה, עֶרְיָה, עֶרְוָה, חֶרְפָּה. וממשקל זה: "מִי יִתֵּן תָּבוֹא שֶׁאֱלָתִי" (איוב ו ח), "וַיִּתֵּן לָהֶם שֶׁאֱלָתָם" (תהלים קו טו). ובסמוך: "חֶלְקַת הַשָּׂדֶה" (בראשית לג יט), "חֶרְפַּת עוֹלָם" (ירמיהו כג מ), "עֶרְוַת אָבִיךָ" (ויקרא יח ז).
ובקבוץ: כְּבָשׂוֹת, שְׂמָלוֹת, שְׁפָחוֹת, כְּלָיוֹת, "וְרוּחַ סְעָרוֹת" (יחזקאל יג יא), קְעָרוֹת, "וּנְעָלוֹת בָּלוֹת" (יהושע ט ה), אפשר שהנפרד ממנו נַעֲלָה בפלס נַעֲרָה, או יהיה הנפרד נַעַל, ויקובץ בלשון זכרים ובלשון נקבות. ובסמוך: "כִּבְשֹׂת הַצֹּאן" (בראשית כא כח), "כִּלְיוֹת חִטָּה" (דברים לב יד), "נַעֲרוֹת אֶסְתֵּר" (אסתר ד ד). ומזה המשקל: "וְהֵטִבֹתִי מֵרִאשֹׁתֵיכֶם" (יחזקאל לו יא).