משנה תרומות ח דפוסים
משנה תרומות, פרק ח':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב
האשה שהיתה אוכלת בתרומה, באו ואמרו לה, מת בעליך או גירשך, וכן העבד שהיה אוכל בתרומה, ובאו ואמרו לו, מת רבך, או מכרך לישראל, או נתנך במתנה, או עשאך בן חורין.
וכן כהן שהיה אוכל בתרומה, ונודע שהוא בן גרושה או בן חלוצה.
רבי אליעזר מחייב קרן וחומש, ורבי יהושע פוטר.
היה עומד ומקריב על גבי המזבח, ונודע שהוא בן גרושה או בן חלוצה, רבי אליעזר אומר, כל הקרבנות שהקריב על גבי המזבח, פסולים.
ורבי יהושע מכשיר.
נודע שהוא בעל מום, עבודתו פסולה.
וכולם שהיתה תרומה בתוך פיהם, רבי אליעזר אומר, יבלעו.
ורבי יהושע אומר, יפלוטו.
אמרו לו: נטמאת ונטמאת תרומה, רבי אליעזר אומר, יבלע.
ורבי יהושע אומר, יפלוט.
טמא היית וטמאה היתה תרומה, או נודע שהוא טבל, ומעשר ראשון שלא ניטלה תרומתו, ומעשר שני והקדש שלא נפדו, או שטעם טעם פשפש לתוך פיו, הרי זה יפלוט.
היה אוכל באשכול ונכנס מן הגינה לחצר, רבי אליעזר אומר, יגמור.
ורבי יהושע אומר, לא יגמור.
חשכה לילי שבת, רבי אליעזר אומר, יגמור.
ורבי יהושע אומר, לא יגמור.
יין של תרומה שנתגלה, ישפך.
ואין צריך לומר של חולין.
שלושה משקין אסורין משום גילוי: המים, והיין, והחלב.
ושאר כל המשקין, מותרין.
כמה ישהו ויהיו אסורין, כדי שיצא הרחש ממקום קרוב וישתה.
שיעור המים המגולין, כדי שתאבד בהן המרה.
רבי יוסי אומר: בכלים, כל שהן.
ובקרקעות, ארבעים סאה.
ניקורי תאנים וענבים וקישואין והדלועין והאבטיחים והמלפפונות, אפלו הם כיכר, אחד גדול ואחד קטן, אחד תלוש ואחד מחובר, כל שיש בו ליחה, אסור.
ונשוכת הנחש, אסורה, מפני סכנת נפשות.
המשמרת של יין, אסורה משום גילוי.
רבי נחמיה מתיר.
חבית של תרומה שנולד בה ספק טומאה, רבי אליעזר אומר, אם היתה מונחת במקום התורפה, יניחנה במקום המוצנע; ואם היתה מגולה, יכסנה.
ורבי יהושע אומר, אם היתה מונחת במקום מוצנע, יניחנה במקום תורפה; ואם היתה מכוסה, יגלנה.
רבן גמליאל אומר, אל יחדש בה דבר.
חבית שנשברה בגת העליונה, והתחתונה טמאה, מודה רבי אליעזר ורבי יהושע, שאם יכולים להציל ממנה רביעית בטהרה, יציל.
ואם לאו, רבי אליעזר אומר, תרד ותטמא, ואל יטמאנה בידיו.
וכן חבית של שמן שנשפכה, מודה רבי אליעזר ורבי יהושע, שאם יכול להציל ממנה רביעית בטהרה, יציל.
ואם לאו, רבי אליעזר אומר, תרד ותבלע, ואל יבלענה בידיו.
ועל זו ועל זו, אמר רבי יהושע, לא זו היא תרומה שאני מוזהר עליה מלטמאה, אלא מלאכלה.
ובל תטמאה כיצד? היה עובר ממקום למקום וכיכרות של תרומה בידו, אמר לו נכרי, תן לי אחת מהן ואטמאה, ואם לאו, הרי אני מטמא את כולה, רבי אליעזר אומר, יטמא את כולה, ואל יתן לו אחת מהן ויטמא.
רבי יהושע אומר, יניח לפניו אחת מהן על הסלע.
וכן נשים שאמרו להם נכרים: תנו לנו אחת מכם ונטמאה, ואם לאו, הרי אנו מטמאים את כולכן, יטמאו את כולן, ואל ימסרו להם נפש אחת מישראל.
משנה תרומות, פרק ח':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב