משנה תרומות ח רמבם

נוסח הרמב"ם

(א) האשה, שהייתה אוכלת בתרומה,

באו ואמרו לה,

מת בעליך, או גירשיך -

וכן העבד, שהיה אוכל בתרומה,

באו ואמרו לו,

מת רבך, או שמכרך לישראל,

או נתנך מתנה, או עשאך בן חורין -

וכן כוהן, שהיה אוכל בתרומה,

ונודע,

שהוא בן גרושה, או בן חלוצה -

רבי אליעזר - מחייב קרן וחומש.

ורבי יהושע - פוטר.

היה עומד, ומקריב על גבי המזבח,

ונודע,

שהוא בן גרושה, או בן חלוצה -

רבי אליעזר אומר:

כל הקרבנות, שהקריב על גבי המזבח - פסולין.

ורבי יהושע - מכשיר.

נודע,

שהוא בעל מום -

עבודתו - פסולה.

(ב) וכולן,

שהיתה תרומה, לתוך פיהם -

רבי אליעזר אומר: יבלעו.

ורבי יהושע אומר: יפלוטו.

אמרו לו:

נטמאת, ונטמאת התרומה -

רבי אליעזר אומר: יבלע.

ורבי יהושע אומר: יפלוט.

טמא היית, וטמאה היתה התרומה,

או נודע - שהוא טבל,

או מעשר ראשון - שלא ניטלה תרומתו,

או מעשר שני, והקדש - שלא נפדו,

או שטעם, טעם פשפש לתוך פיו -

הרי זה יפלוט.

(ג) היה אוכל באשכול,

ונכנס מן הגינה, לחצר -

רבי אליעזר אומר: יגמור.

רבי יהושע אומר: לא יגמור.

חשיכה, לילי שבת -

רבי אליעזר אומר: יגמור.

רבי יהושע אומר: לא יגמור.

(ד) יין של תרומה, שנתגלה - יישפך.

ואין צורך לומר - של חולין.

שלשה משקין, אסורין משום גילוי -

המים, והיין, והחלב.

ושאר כל המשקין - מותרין.

כמה ישהו, ויהו אסורין? -

כדי שיצא הרחש, ממקום קרוב - וישתה.

(ה) שעור המים המגולים -

כדי שתאבד בהם - המרה.

רבי יוסי אומר:

בכלים - כל שהן.

ובקרקעות - ארבעים סאה.

(ו) ניקורי תאנים, וענבים,

והקישואין, והדלועין,

והאבטיחים, והמלפפונות,

אפילו הן ככד,

אחד גדול, ואחד קטן,

אחד תלוש, ואחד מחובר,

כל שיש בו ליחה - אסור.

ונשוכת נחש - אסורה, מפני סכנת נפשות.

(ז) משמרת של יין -

אסורה משום גילוי.

ורבי נחמיה - מתיר.

(ח) חבית של תרומה, שנולד לה ספק טומאה -

רבי אליעזר אומר:

אם היתה מונחת במקום התורפה -

יניחנה במקום המוצנע.

ואם הייתה מגולה - יכסנה.

רבי יהושע אומר:

אם הייתה מונחת במקום המוצנע -

יניחנה במקום התורפה.

ואם הייתה מכוסה - יגלנה.

רבן גמליאל אומר:

אל יחדש דבר.

(ט) חבית שנשברה בגת העליונה,

והתחתונה טמאה -

מודה רבי אליעזר ורבי יהושע,

שאם יכול להציל ממנה רביעית, בטהרה - יציל.

ואם לאו? -

רבי אליעזר אומר:

תרד, ותיטמא - ואל יטמאנה בידיו.

(י) וכן חבית של שמן שנשפכה -

מודה רבי אליעזר ורבי יהושע,

שאם יכול להציל ממנה רביעית, בטהרה - יציל.

ואם לאו? -

רבי אליעזר אומר:

תרד, ותיבלע - ואל יבלענה בידיו.

(יא) ועל זו, ועל זו -

אמר רבי יהושע:

לא זו היא תרומה - שאני מוזהר עליה מלטמאה,

אלא - מלאוכלה, ובל תטמאה.

היה עובר ממקום למקום,

וכיכרות של תרומה בידו,

ואמר לו הנוכרי:

"תן לי את אחת מהן - ואטמאה,

ואם לאו - הריני מטמא את כולן" -

רבי אליעזר אומר:

יטמא את כולן - ואל ייתן לו, את אחת מהן.

רבי יהושע אומר:

יניח לפניו אחת - על הסלע.

(יב) וכן נשים,

שאמרו להן גוים:

"תנו לנו אחת מכם - ונטמאה,

ואם לאו - הרי אנו מטמאין את כולכן" -

יטמאו את כולן - ואל ימסרו להם, נפש אחת מישראל.

הדף הראשי של משנה תרומות ח

משנה תרומות, פרק ח':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב