משנה סוטה ג ניקוד
(א)
הָיָה נוֹטֵל אֶת מִנְחָתָהּ מִתּוֹךְ כְּפִיפָה מִצְרִית,
- וְנוֹתְנָהּ לְתוֹךְ כְּלִי שָׁרֵת,
- וְנוֹתְנָהּ עַל יָדָהּ;
- וְכֹהֵן מַנִּיחַ יָדוֹ מִתַּחְתֶּיהָ וּמְנִיפָהּ:
הֵנִיף וְהִגִּישׁ, קָמַץ וְהִקְטִיר,
- וְהַשְּׁאָר נֶאֱכָל לַכֹּהֲנִים.
- הָיָה מַשְׁקָהּ וְאַחַר כָּךְ מַקְרִיב אֶת מִנְחָתָהּ.
- רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר:
- מַקְרִיב אֶת מִנְחָתָהּ וְאַחַר כָּךְ הָיָה מַשְׁקָהּ,
- שֶׁנֶּאֱמַר: וְאַחַר יַשְׁקֶה אֶת הָאִשָּׁה אֶת הַמָּיִם (במדבר ה, כו);
- אִם הִשְׁקָהּ וְאַחַר כָּךְ הִקְרִיב אֶת מִנְחָתָהּ, כְּשֵׁרָה:
- מַקְרִיב אֶת מִנְחָתָהּ וְאַחַר כָּךְ הָיָה מַשְׁקָהּ,
עַד שֶׁלֹּא נִמְחֲקָה הַמְּגִלָּה אָמְרָה: אֵינִי שׁוֹתָה,
- מְגִלָּתָהּ נִגְנֶזֶת,
- וּמִנְחָתָהּ מִתְפַּזֶּרֶת עַל הַדֶּשֶׁן.
- וְאֵין מְגִלָּתָהּ כְּשֵׁרָה לְהַשְׁקוֹת בָּהּ סוֹטָה אַחֶרֶת.
- נִמְחֲקָה הַמְּגִלָּה וְאָמְרָה: טְמֵאָה אֲנִי,
- הַמַּיִם נִשְׁפָּכִין וּמִנְחָתָהּ מִתְפַּזֶּרֶת עַל הַדֶּשֶׁן.
- נִמְחֲקָה הַמְּגִלָּה וְאָמְרָה: אֵינִי שׁוֹתָה,
- מְעַרְעֲרִים אוֹתָהּ וּמַשְׁקִין אוֹתָהּ בְּעַל כָּרְחָהּ:
אֵינָהּ מַסְפֶּקֶת לִשְׁתּוֹת,
- עַד שֶׁפָּנֶיהָ מוֹרִיקוֹת וְעֵינֶיהָ בּוֹלְטוֹת וְהִיא מִתְמַלֵּאת גִּידִין,
- וְהֵם אוֹמְרִים: הוֹצִיאוּהָ, הוֹצִיאוּהָ,
- שֶׁלֹּא תְּטַמֵּא אֶת הָעֲזָרָה.
- אִם יֵשׁ לָהּ זְכוּת, הָיְתָה תּוֹלָה לָהּ.
- יֵשׁ זְכוּת תּוֹלָה שָׁנָה אַחַת,
- יֵשׁ זְכוּת תּוֹלָה שְׁתֵּי שָׁנִים,
- יֵשׁ זְכוּת תּוֹלָה שָׁלֹשׁ שָׁנִים.
- מִכָּאן אוֹמֵר בֶּן עַזַּאי:
- חַיָּב אָדָם לְלַמֵּד אֶת בִּתּוֹ תּוֹרָה;
- שֶׁאִם תִּשְׁתֶּה, תֵּדַע שֶׁהַזְּכוּת תּוֹלָה לָהּ.
- רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר:
- כָּל הַמְּלַמֵּד אֶת בִּתּוֹ תּוֹרָה,
- כְּאִלּוּ מְלַמְּדָהּ תִּפְלוּת.
- רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר:
- רוֹצָה אִשָּׁה בְּקַב וְתִפְלוּת מִתִּשְׁעָה קַבִּין וּפְרִישׁוּת.
- הוּא הָיָה אוֹמֵר:
- חָסִיד שׁוֹטֶה,
- וְרָשָׁע עָרוּם,
- וְאִשָּׁה פְּרוּשָׁה,
- וּמַכּוֹת פְּרוּשִׁין,
- הֲרֵי אֵלּוּ מְכַלֵּי עוֹלָם:
רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר:
- אֵין זְכוּת תּוֹלָה בַּמַּיִם הַמָּרִים [נ"א: הַמְאָרְרִים].
- וְאִם אַתָּה אוֹמֵר: הַזְּכוּת תּוֹלָה בַּמַּיִם הַמְאָרְרִים,
- מַדְהֶה אַתָּה אֶת הַמַּיִם בִּפְנֵי כָּל הַנָּשִׁים הַשּׁוֹתוֹת,
- וּמוֹצִיא אַתָּה שֵׁם רָע עַל הַטְּהוֹרוֹת שֶׁשָּׁתוּ,
- שֶׁאוֹמְרִים: טְמֵאוֹת הֵן,
- אֶלָּא שֶׁתָּלְתָה לָהֶן זְכוּת.
- רַבִּי אוֹמֵר:
- הַזְּכוּת תּוֹלָה בַּמַּיִם הַמְאָרְרִים,
- וְאֵינָהּ יוֹלֶדֶת וְאֵינָהּ מַשְׁבַּחַת,
- אֶלָּא מִתְנַוְּנָה וְהוֹלֶכֶת;
- לְסוֹף הִיא מֵתָה בְּאוֹתָהּ מִיתָה:
נִטְמֵאת מִנְחָתָהּ עַד שֶׁלֹּא קָדְשָׁה בַּכְּלִי,
- הֲרֵי הִיא כְּכָל הַמְּנָחוֹת, וְתִפָּדֶה;
- וְאִם מִשֶּׁקָּדְשָׁה בַּכְּלִי,
- הֲרֵי הִיא כְּכָל הַמְּנָחוֹת, וְתִשָּׂרֵף.
- וְאֵלּוּ שֶׁמִּנְחוֹתֵיהֶן נִשְׂרָפוֹת:
- הָאוֹמֶרֶת: טְמֵאָה אֲנִי לְךָ,
- וְשֶׁבָּאוּ לָהּ עֵדִים שֶׁהִיא טְמֵאָה,
- וְהָאוֹמֶרֶת: אֵינִי שׁוֹתָה,
- וְשֶׁבַּעְלָהּ אֵינוֹ רוֹצֶה לְהַשְׁקוֹתָהּ,
- וְשֶׁבַּעְלָהּ בָּא עָלֶיהָ בַּדֶּרֶךְ.
- וְכָל הַנְּשׂוּאוֹת לְכֹהֲנִים, מִנְחוֹתֵיהֶן נִשְׂרָפוֹת:
בַּת יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּשֵּׂאת לַכֹּהֵן, מִנְחָתָהּ נִשְׂרֶפֶת;
- וְכֹהֶנֶת שֶׁנִּשֵּׂאת לְיִשְׂרָאֵל, מִנְחָתָהּ נֶאֱכֶלֶת.
- מַה בֵּין כֹּהֵן לְכֹהֶנֶת?
- מִנְחַת כֹּהֶנֶת נֶאֱכֶלֶת,
- מִנְחַת כֹּהֵן אֵינָהּ נֶאֱכֶלֶת.
- כֹּהֶנֶת מִתְחַלֶּלֶת,
- וְכֹהֵן אֵין מִתְחַלֵּל.
- כֹּהֶנֶת מִטַּמְּאָה לְמֵתִים,
- וְאֵין כֹּהֵן מִטַּמֵּא לְמֵתִים.
- כֹּהֵן אוֹכֵל בְּקָדְשֵׁי קָדָשִׁים,
- וְאֵין כֹּהֶנֶת אוֹכֶלֶת בְּקָדְשֵׁי קָדָשִׁים:
- מִנְחַת כֹּהֶנֶת נֶאֱכֶלֶת,
מַה בֵּין אִישׁ לְאִשָּׁה?
- הָאִישׁ פּוֹרֵעַ וּפּוֹרֵם,
- וְאֵין הָאִשָּׁה פּוֹרַעַת וּפוֹרֶמֶת.
- הָאִישׁ מַדִּיר אֶת בְּנוֹ בְּנָזִיר,
- וְאֵין הָאִשָּׁה מַדֶּרֶת אֶת בְּנָהּ בְּנָזִיר.
- הָאִישׁ מְגַלֵּחַ עַל נְזִירוּת אָבִיו,
- וְאֵין הָאִשָּׁה מְגַלַּחַת עַל נְזִירוּת אָבִיהָ.
- הָאִישׁ מוֹכֵר אֶת בִּתּוֹ,
- וְאֵין הָאִשָּׁה מוֹכֶרֶת אֶת בִּתָּהּ.
- הָאִישׁ מְקַדֵּשׁ אֶת בִּתּוֹ,
- וְאֵין הָאִשָּׁה מְקַדֶּשֶׁת אֶת בִּתָּהּ.
- הָאִישׁ נִסְקָל עָרֹם,
- וְאֵין הָאִשָּׁה נִסְקֶלֶת עֲרֻמָּה.
- הָאִישׁ נִתְלֶה,
- וְאֵין הָאִשָּׁה נִתְלֵית.
- הָאִישׁ נִמְכָּר בִּגְנֵבָתוֹ,
- וְאֵין הָאִשָּׁה נִמְכֶּרֶת בִּגְנֵבָתָהּ:
משנה סוטה, פרק ג':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב