משנה סוטה ג ה
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר נשים · מסכת סוטה · פרק ג · משנה ה | >>
רבי שמעון אומר, אין זכות תולה במים המרים.
ואם אתה אומר: הזכות תולה במים המאררים, מדהה אתה את המים בפני כל הנשים השותות, ומוציא אתה שם רע על הטהורות ששתו, שאומרים: טמאות הן אלא שתלתה להן זכות.
רבי אומר: הזכות תולה במים המאררים, ואינה יולדת ואינה משבחת, אלא מתנונה כא והולכת, לסוף היא מתה באותה מיתה.
רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר:
- אֵין זְכוּת תּוֹלָה בַּמַּיִם הַמָּרִים [נ"א: הַמְאָרְרִים].
- וְאִם אַתָּה אוֹמֵר: הַזְּכוּת תּוֹלָה בַּמַּיִם הַמְאָרְרִים,
- מַדְהֶה אַתָּה אֶת הַמַּיִם בִּפְנֵי כָּל הַנָּשִׁים הַשּׁוֹתוֹת,
- וּמוֹצִיא אַתָּה שֵׁם רָע עַל הַטְּהוֹרוֹת שֶׁשָּׁתוּ,
- שֶׁאוֹמְרִים: טְמֵאוֹת הֵן,
- אֶלָּא שֶׁתָּלְתָה לָהֶן זְכוּת.
- רַבִּי אוֹמֵר:
- הַזְּכוּת תּוֹלָה בַּמַּיִם הַמְאָרְרִים,
- וְאֵינָהּ יוֹלֶדֶת וְאֵינָהּ מַשְׁבַּחַת,
- אֶלָּא מִתְנַוְּנָה וְהוֹלֶכֶת;
- לְסוֹף הִיא מֵתָה בְּאוֹתָהּ מִיתָה:
רבי שמעון אומר:
- אין הזכות תולה במים המאררים.
- אם אומר אתה - שהזכות תולה במים המאררים,
- מדהה אתה את המים - בפני כל הנשים השותות,
- ומוציא אתה שם רע - על הנשים הטהורות ששתו,
- ויאמרו: טמאות היו - אלא שתלת להן זכות.
- רבי אומר:
- הזכות תולה במים המאררים -
- אינה יולדת, ואינה משבחת,
- אלא מתנוונה והולכת,
- וסופה, שהיא מתה - באותה מיתה.
- הזכות תולה במים המאררים -
( ראה משנה ד )
מדהה אתה את המים - מחסר ומחשיך. הגוון החסר נקרא דיהה בלשון משנה:
מתנוונה והו, לכת - נחלית והולכת:
במים המאררים. כן הוא בכל הנוסחאות מלבד בגמרא פרק קמא דף ו' מייתי לה במים המרים ובספרי במים המרים המאררים:
מדהה. כתב הר"ב הגוון החסר נקרא דיהא בלשון המשנה. וזה הרבה במסכת נגעים. הרמב"ם:
ומוציא אתה שם רע על הטהורות כו'. בפ"ק דף ו' אדתנן התם ואלו אסורות מלאכול בתרומה וכו' ושבאו עדים שנטמאה ואמר רב ששת ואפילו אחר שתייה שאין המים בודקין הואיל ואיכא דידע בה דכתיב (במדבר ה) ועד אין בה כמ"ש שם הר"ב. ומותיב לה דאי איתא שאין המים בודקין נמצא אתה מוציא שם רע כו' שאומרים טמאות הן אלא שיש להן עדים ומשני לר"ש קאמרת לר"ש מדזכות לא תליא עדים נמי לא תליא. וקרא דעד אין בה איכא למדחי דהא דרשינן ליה לסוטה ודאית דעד אחד אמר נטמאת וכו' כמ"ש לעיל. ותו מייתי ברייתא דיליף ליה טהורה ולא שיש לה עדים ומשני יש לה עדים במדינת הים לא שכיח. פירש"י לא מסקי אינשי אדעתייהו למחשדינהו לטהורות בהכי וכתבו התוספות וה"ה בא עליה בעלה בדרך [שאין המים בודקים אותה כדכתיב. ונקה האיש כדלעיל] נמי לא שכיח:
רבי אומר הזכות תולה לה כו' אלא מתנוונה. פליגי רב ששת ורב יוסף. רב יוסף ס"ל דלת"ק מתנוונה נמי לא. ורב ששת סובר דת"ק נמי סבירא ליה דתולה אבל מתנוונה כו'. ופירש רש"י ולא פליגי רבנן עליה דרבי אלא בסוף שהיא מתה באותה מיתה לחוד. ע"כ. והרמב"ם בחבורו פרק ג' העתיק דברי רבי אפשר שסובר דתנא קמא ורבי לא פליגי כלל. ורבי לא אתי אלא לפרושי דברי ת"ק ולתרוצי לקושיתו של ר"ש. א"נ לא להלכה כתב כן שכבר כתב בפירושו שכשיש מחלוקת בין החכמים בסברת אמונה. אין תכליתו מעשה מן המעשים. שאין אומרים שום הלכה כפלוני ע"כ. אלא משום דמסתבר טעמיה דרבי ראה להעתיק דבריו:
(כא) (על המשנה) מתנוונה. פליני בה רב יוסף ס"ל דלתנא קמא מתנוונה נמי לא ורב ששת סובר דת"ק נמי ס"ל דתולה אבל מתנונה וכו'. ופ. רש"י ו, לא פליגי עליה דרבי. אלא בסוף שהיא מתה באותה מיתה לחוד. ועתוי"ט:
ר"ש אומר: וכו'. פ"ק דסוטה דף ו' ועיין במ"ש לעיל בפ"ק סי' ג': ובספרי הגרסא ואם אומר אתה שהזכות תולה ימים המרים המאררים. ומ"מ קשה קצת מ"ש דבריש מילתיה נקט במים המרים בלבד ובסיפא נקט תרוייהו וכ"ש לרוב הנוסחאות דקשה אמאי שינה דברישא נקט המרים ובסיפא נקט המאררים אכן שם בפ"ק בתרוייהו קתני המרים:
רבי אומר הזכות תולה: ביד הל' סוטה פ"ג סי' כ':
מתנוונה: פי' הרמב"ם ז"ל שתחלה בחולי השחפח ונעשית כחושה ע"כ ובפ' הרואה (ברכות דף ס"ג ע"ב) פי' רש"י ז"ל נימוק והולך לו מתנוונה והולך לו ונמשך למיתה ע"כ. וכתבו תוס' ז"ל שם בפ"ק דמכלתין דף ו' דבעלה מותר בה מיד ולא אמרי' ימתין עד שלש שנים שמא זכות תלתה לה דאם היה אסור בה היכי הוה מצי למיקרי בה ונקתה ונזרעה זרע וכן הראני רבי בירוש' ונקה האיש מעון אינו חושש שמא תלה לה זכות ואתיא כמ"ד הזכות תולה ואינה ניכרת ע"כ:
יכין
רבי שמעון אומר אין זכות תולה במים המרים ואם אתה אומר הזכות תולה במים המאררים מדהה: גוון הכהה נקרא דהוי. ולי"נ מהר"א רא"ש הנ"ל, ר"ל שיסמכו לזנות, כי לכולם יש זכות מעט מתורה:
רבי אומר הזכות תולה במים המאררים ואינה יולדת ואינה משבחת אלא מתנוונה והולכת: נעשית חולנית:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת
ראשונים על הפרק: רש"י |
תוספות |
תוספות שאנץ |
הריטב"א |
שיטה מקובצת
אחרונים על הפרק: צל"ח | פני יהושע | מהרש"א | מהרש"ל | רש"ש