משנה נדרים ז ה

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר נשים · מסכת נדרים · פרק ז · משנה ה | >>

[עריכה]

הנודר מן המיטה, מותר בדרגש, דברי רבי מאיר. וחכמים אומרים: דרגש בכלל מיטה.

הנודר מן הדרגש, מותר במיטה.

הנודר מן העיר, מותר ליכנס לתחומה ^ט של עיר, ואסור ליכנס לעיבורה.

אבל הנודר מן הבית, אסור מן האגף ולפנים.

משנה מנוקדת

[עריכה]

הַנּוֹדֵר מִן הַמִּטָּה, מֻתָּר בַּדַּרְגָּשׁ,

דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר.

וַחֲכָמִים אוֹמְרִים,

דַּרְגָּשׁ בִּכְלַל מִטָּה.

הַנּוֹדֵר מִן הַדַּרְגָּשׁ, מֻתָּר בַּמִּטָּה.

הַנּוֹדֵר מִן הָעִיר, מֻתָּר לִכָּנֵס לִתְחוּמָהּ שֶׁל עִיר, וְאָסוּר לִכָּנֵס לְעִבּוּרָהּ.

אֲבָל הַנּוֹדֵר מִן הַבַּיִת, אָסוּר מִן הָאֲגָף וְלִפְנִים:

נוסח הרמב"ם

[עריכה]

הנודר מן המיטה -

מותר - בדרגש,

דברי רבי מאיר.

וחכמים אומרין:

דרגש - בכלל המיטה.

הנודר מן הדרגש -

מותר - במיטה.

הנודר מן העיר -

מותר - ליכנס בתחומה,

ואסור - ליכנס לעיבורה.

אבל, הנודר מן הבית -

אסור - מן האגף ולפנים.

פירוש הרמב"ם

[עריכה]

דרגש - מיטה קטנה, נותנין אותה לפני המיטה הגדולה שנקראת "מיטה", כמו הסולם שעולין בו אל המיטה הגדולה.

וכבר ביארנו בפרק חמישי ממסכת עירובין, שהבתים ודומיהן ממקומות הדירה היוצאות חוץ מן המדינה, אם היו קרובים מן המדינה שבעים אמה או פחות מהם, הרי הם מתחברות אל המדינה, ונמדוד אותם כולם בריבוע, ואז מודדין חוץ מן המרובע אלפים אמה לכל רוח, והוא תחום שבת הנקרא "תחום העיר". ואלו המקומות הנוספים שנתווספו אל המדינה כשנרבע מסוף הבתים היוצאים ממנה נקרא "עיבור העיר", והוא כמו המדינה ודינו כדין המדינה, וכבר ביארנו זו וציירנו בו צורה במקומו.

ואגף - הוא נעילת הדלת, מגזרת "יגיפו הדלתות"(נחמיה ז, ג).

ואין הלכה כרבי מאיר, בכל מה שאמר:

פירוש רבי עובדיה מברטנורא

[עריכה]

דרגש - מטה קטנה שנותנין אותה לפני מטה גדולה וממנה עולין למטה הגדולה:

לתחומה ששל עיר - אלפים אמה לכל רוח סביבותיה. עיבורה של עיר. הבתים היוצאים ממנה בתוך שבעים אמה ושיריים. כאשה מעוברת שכריסה בולט לחוץ:

האגף - [מקום] נעילת הדלת. ^י ודוגמתו, יגיפו הדלתות בספר (עזרא) [נחמיה ז' ג'] ואין הלכה כר"מ בכולה מתניתין:

פירוש תוספות יום טוב

[עריכה]

הנודר מן הדרגש כו'. דברי הכל. רש"י. [ושם דרגש לשון ארמית כמ"ש [הר"ב] במשנה ה' פרק ט' דמקואות]:

מותר לכנס לתחומה של עיר ואסור לכנס לעבורה. דאמר קרא [יהושע ה'] ויהי בהיות יהושע ביריחו אילימא ביריחו ממש והא כתיב [שם י'] ויריחו סוגרת ומסוגרת אלא ש"מ בעיבורה אימר אפילו בתחומין הא כתיב [במדבר ל"ח] ומדותם מחוץ לעיר אלפי' באמה אלמא תחום העיר מיקרי חוץ לעיר. גמרא:

לעבורה. פירש הר"ב הבתים וכו' בתוך ע' אמה ושירים כמפורש בריש פ"ה דעירובין:

מן האגף ולפנים. מן סגירת הדלת ולפנים אבל מן האגף ולחוץ על עובי המפתן אינו אסור. רש"י. והיינו דתנן אבל כלומר אע"ג דעל עובי המפתן דומה לעבורו של בית:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

[עריכה]

(ט) (על המשנה) לתחומה כו'. בגמרא יליף להו מקראי:

(י) (על הברטנורא) אבל מן האגף ולחוץ על עובי המפתן אינו אסור. רש"י. והיינו דתנן אבל, כלומר אע"ג דעובי המפתן דומה לעבורו של בית:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

[עריכה]

דרגש: מפרש בגמ' ערסא דצלא פי' מטה של עור אבל אינה חשובה כל כך ולהכי תניא דאבל אינו כופה אלא זוקפה על שני כרעיה ודיו הואיל ואינה חשובה והלכך אמרי' במתני' דמותר בדרגש שאינה מטה חשובה והא ערסא דצלא יש לו קרביטון פי' לולאות וקושרין הרצועות בארוכות ושוכבין עליו ופליג רשב"ג בברייתא על דרגש דאבל דצריך להתיר קרביטיו והוא נופל מאליו ואין לך כפיה גדולה מזו:

הנודר מן העיר וכו': הרא"ש פ' כיצד מעברין דף ק"כ:

ואסור ליכנוס לעבורה: דעבורה דמתא כמתא דמיא ואין מודדין תחום שבת אלא מן הע' אמה ושירים והלאה ויליף לה ר' יוחנן מקרא דכתיב ויהי בהיות יהושע ביריחו האי ביריחו אי אפשר לומר ביריחו ממש דהא כתיב ויריחו סוגרת ומסוגרת בתחומה נמי אי אפשר לומר דהא קרא קרי לתחום העיר חוץ לעיר דכתיב ומדותם מחוץ לעיר אלא ודאי ש"מ בעבורה של עיר:

מן האגף ולפנים: מפרש בגמרא דאע"ג דלגבי נגעים אסקופת הבית החיצונה פי' הנשארת חוצה כשהדלת ננעלת הוי כלפנים שאני התם דכתיב מן הבית יתירא לאשמועי' עד שיצא מן הבית כולו אבל גבי נדרים מותר מן האגף ולחוץ ע"כ. וכתב ה"ר יהוסף ז"ל יש ס"א מותר מן האגף ולפנים ע"כ: