משנה מעשר שני ג ח
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר זרעים · מסכת מעשר שני · פרק ג · משנה ח | >>
הלשכות, בנויות בקודש ופתוחות לחול, תוכן חול וגגותיהן קודש.
בנויות בחול ופתוחות לקודש, תוכן קודש וגגותיהן חול.
בנויות בקודש ובחול ופתוחות לקודש ולחול:
- מכנגד הקודש ולקודש, קודש.
- מכנגד החול ולחול, חול.
הַלְּשָׁכוֹת, בְּנוּיוֹת בַּקֹּדֶשׁ וּפְתוּחוֹת לַחֹל,
- תּוֹכָן חֹל וְגַגּוֹתֵיהֶן קֹדֶשׁ.
- בְּנוּיוֹת בַּחֹל וּפְתוּחוֹת לַקֹּדֶשׁ,
- תּוֹכָן קֹדֶשׁ וְגַגּוֹתֵיהֶן חֹל.
- בְּנוּיוֹת בַּקֹּדֶשׁ וּבַחֹל וּפְתוּחוֹת לַקֹּדֶשׁ וְלַחֹל,
- מִכְּנֶגֶד הַקֹּדֶשׁ וְלַקֹּדֶשׁ, קֹדֶשׁ;
- מִכְּנֶגֶד הַחֹל וְלַחֹל, חֹל:
הלשכות -
- בנויות בקודש, ופתוחות לחול -
- תוכן - חול,
- וגגותיהן - קודש.
- בנויות בחול, ופתוחות לקודש -
- תוכן - קודש,
- וגגותיהן - חול.
- בנויות בקודש ובחול,
- ופתוחות לקודש ולחול -
- תוכן, וגגותיהן -
- מכנגד הקודש, ולקודש - קודש.
- ומכנגד החול, ולחול - חול.
הלשכות - שם לדיורי העזרה.
ואמר גגותיהן קודש - בתנאי שיהיו גגותיהן כגג אחד, שווה עם קרקע העזרה, וזה אפשר כי העזרה בנויה בהר, ועוד יתבאר זה במסכת מידות.
ותועלת היותם קודש - כדי שיהיה מותר לאכול בהם קדשי קדשים, ולשחוט בהם קדשים קלים, ומי שנכנס טמא שם חייב קרבן, כמו שיתבאר בשבועות. ואילו היו חול היה דינם ודין ירושלים שווה, ולא היו הם חייבות בדין מאלו הדינין:
בגויות בקודש. בתוך העזרה וגגותיהם קדש בפ' כיצד צולין (דף פו.) פריך לרב דאמר גגין ועליות לא נתקדשו ומשני רב חסדא בשגגותיהן שוין לקרקע עזרה:
תוכן קודש. כולה מתני' לענין אכילת קדשי קדשים ושחיטת קדשים קלים ולהתחייב עליהן משום טומאה כדתניא בתוספתא. דתניא בתוספתא (פ"ב) לשכה בנויה בקודש ופתוחה לחול תוכה חול וגגה קודש אין אוכלין בה קדשי קדשים ואין שוחטין בה קדשים קלים ואין חייבין עליהן משום טומאה בנויה בחול ופתוחה לקדש אע"פ שאין מקיימין כן תוכה קדש וגגה חול ואוכלין בה קדשי קדשים ושוחטין בה קדשים קלים וחייבין עליה משום טומאה בנויה בקדש ופתוחה לקדש ולחול כולה קדש בנויה בחול ופתוחה לקדש ולחול כולה חול בנויה בקדש ובחול ופתוחה לקודש ולחול כגון לשכת בית המוקד תוכן וגגותיהן מכנגד הקדש ולקדש קודש מכנגד החול ולחול חול בפ' איזהו מקומן (דף נו.) מסיק בנויות בחול ופתוחות לקדש דאין שוחטין ואין חייבין והאי דאוכלים לפי שהתורה רבתה אכילות הרבה מדכתיב (ויקרא ו) בחצר אהל מועד יאכלוה:
הלשכות בנויות בקודש - בעזרה:
ופתוחות לחול - להר הבית:
וגגותיהן קודש - והוא שהיו גגותיהן שוות לקרקע העזרה, כגון שהיתה הלשכה בשפוע ההר. שאם אין גגותיהן שוות לקרקע העזרה קיימא לן דעליות וגגות לא נתקדשו:
תוכן קודש - לשחיטת קדשים קלים, ולאכילת קדשי קדשים, ולהתחייב עליהן משום טומאה י:
הלשכות בנויות בקודש ופתוחות לחול. כה"ג דתנן במשנה ו פרק ב דמדות דבנויות בעזרת ישראל ופתוחות לעזרת נשים. [*והכא שפירש הר"ב ופתוחות לחול להר הבית והוא לשון רש"י דפרק כיצד צולין דף פו. א"כ בעזרה שכתבו הר"ב כאן ורש"י שם הוא בעזרת נשים שהוא בין הר הבית ועזרת אנשים]:
(י) (על הברטנורא) המנויות בתחילת סדר טהרות (מס' כלים פ"א):
בנויות בקדש ובחול ופתוחות לקדש ולחול: מפ' בתוספתא כגון לשכת בית המוקד דתנן במסכת תמיד ובמסכת מדות דארבע לשכות היו בה ושתי לשכות היו בקדש ושתים בחול וראשי פספסין היו שם להבדיל בין קדש לחול והיתה פתוחה לעזרה ופתוחה נמי לחול. מכנגד הקדש ולקדש קדש משמע דאתוכן וגגותיהן קאי אבל בירושלמי לא קאמר הכי אלא דתוכן קדש דבתר דפתחן דקדש שדינן להו ובגגותיהן תנן מכנגד הקדש ולקדש קדש ומתני' נמי דייקא דתנן ברישא דמתני' דגג בתר מקום הבנין שדינן ליה ה"ר שלמה שירילי"ו ז"ל. ותוכן קדש דקתני מתני' מפ' בירושלמי אליבא דר' עקיבא דהיינו דוקא לאכילת קדשי קדשים אבל אין שוחטין שם קדשים קלים והנכנס לשם בטומאה פטור וכן כתב הרמב"ם ז"ל שם פ' ששי והוא הפך ממה שפירש כאן במשנה. וכתב ה"ר שמשון ז"ל בפ' איזהו מקומן מסיק בבנויות בחול ופתוחות לקדש דאין שוחטין ואין חייבין והאי דאוכלין לפי שהתורה רבתה אכילות הרבה דכתיב בחצר אהל מועד יאכלוה ע"כ:
יכין
הלשכות: חדרים:
בנויות בקודש: בחומת העזרה:
ופתוחות לחול: להר הבית:
תוכן חול וגגותיהן קודש: לשחיטת ק"ק ולאכילת ק"ק ולהתחייב בנכנס שם בטומאה. והוא ששוה הגג לקרקע העזרה כגון שהיה הלשכ' בנוי בשפוע ההר דאל"כ קיי"ל גגות ועליות לא נתקדשו:
תוכן קודש וגגותיהן חול: אף שהגג שוה לקרקע העזרה:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת