משנה כריתות ו ט
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר קדשים · מסכת כריתות · פרק ו · משנה ט | >>
רבי שמעון אומר, כבשים קודמין לעזים בכל מקום.
יכול מפני שהן מובחרין מהן, תלמוד לומר (ויקרא ד) "ואם כבש יביא קרבנו לחטאת", מלמד ששניהם שקולין.
תורין קודמין לבני יונה בכל מקום.
יכול מפני שהן מובחרים מהן, תלמוד לומר (שם יב) "ובן יונה או תור לחטאת", מלמד ששניהן שקולין.
האב קודם לאם בכל מקום.
יכול שכבוד האב עודף על כבוד האם, תלמוד לומר (שם יט) "איש אמו ואביו תיראו", מלמד, ששניהם שקולים.
אבל אמרו חכמים, האב קודם לאם בכל מקום, מפני שהוא ואמו חייבין בכבוד אביו.
וכן בתלמוד תורה - אם זכה הבן לפני הרב, קודם את האב בכל מקום, מפני שהוא ואביו חייבין בכבוד רבו.
רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר:
- כְּבָשִׂים קוֹדְמִין לָעִזִּים בְּכָל מָקוֹם.
- יָכוֹל מִפְּנֵי שֶׁהֵן מֻבְחָרִין מֵהֶן?
- תַּלְמוּר לוֹמַר (ויקרא ד, לב):
- "וְאִם כֶּבֶשׂ יָבִיא קָרְבָּנוֹ לְחַטָּאת";
- מְלַמֵּד שֶׁשְּׁנֵיהֶם שְׁקוּלִין.
- תּוֹרִין קוֹדְמִין לִבְנֵי יוֹנָה בְּכָל מָקוֹם.
- יָכוֹל מִפְּנֵי שֶׁהֵן מֻבְחָרִים מֵהֶן?
- תַּלְמוּד לוֹמַר (ויקרא יב, ו):
- "וּבֶן יוֹנָה אוֹ תֹר לְחַטָּאת";
- מְלַמֵּד שֶׁשְּׁנֵיהֶן שְׁקוּלִין.
- הָאָב קוֹדֵם לָאֵם בְּכָל מָקוֹם.
- יָכוֹל שֶׁכְּבוֹד הָאָב עוֹדֵף עַל כְּבוֹד הָאֵם?
- תַּלְמוּד לוֹמַר (ויקרא יט, ג):
- "אִישׁ אִמּוֹ וְאָבִיו תִּירָאוּ",
- מְלַמֵּד שֶׁשְּׁנֵיהֶם שְׁקוּלִים;
- אֲבָל אָמְרוּ חֲכָמִים:
- הָאָב קוֹדֵם לָאֵם בְּכָל מָקוֹם,
- מִפְּנֵי שֶׁהוּא וְאִמּוֹ חַיָּבִין בִּכְבוֹד אָבִיו.
- וְכֵן בְּתַלְמוּד תּוֹרָה,
- אִם זָכָה הַבֵּן לִפְנֵי הָרַב,
- קוֹדֵם אֶת הָאָב בְּכָל מָקוֹם,
- מִפְּנֵי שֶׁהוּא וְאָבִיו חַיָּיבִין בִּכְבוֹד רַבּוֹ:
רבי שמעון אומר:
- כבשים - קודמין לעיזים בכל מקום,
- יכול מפני שהן מובחרין מהן?
- תלמוד לומר "אם כבש יביא קרבנו לחטאת" (ויקרא ד לב) - מלמד ששניהם שקולין.
- תורין - קודמין לבני יונה בכל מקום,
- יכול מפני שהן מובחרין מהן?
- תלמוד לומר "ובן יונה או תור לחטאת" (ויקרא יב ו) - מלמד ששניהן שקולין.
- האב - קודם לאם בכל מקום,
- יכול שכבוד האב עודף על כבוד האם?
- תלמוד לומר "איש אימו ואביו תיראו" (ויקרא יט ג) - מלמד ששניהם שקולין.
- אבל אמרו חכמים -
- האב קודם לאם בכל מקום - מפני שהוא ואימו חייבין בכבוד אביו.
- וכן בתלמוד תורה -
- אם זכה הבן לפני הרב -
- הרב קודם את האב בכל מקום - מפני שהוא ואביו חייבין בכבוד רבו.
כבר נתבאר בסוף פרק שני ממציעא, שאם היה אביו תלמיד חכם, אביו קודם לרבו ואפילו היה רבו מובהק, רוצה לומר שרוב חכמתו ממנו, והוא כוונתו במה שאמר כאן אם זכה הבן לפני הרב רוצה לומר שקיבל ממנו רוב חכמתו.
ומה שאמר בכל מקום - רוצה לומר להשיב אבידה, ולפדות, ולהחיות, ולפרוק מעליו, כמו שנזכר במציעא, והדומים לו מכל הדברים שיש בהם לבסוף נזק או תועלת, רבו קודם.
והעניין כולו מבואר:
כבשים קודמים, לעזים - בכל דוכתא הקדים הכתוב כבשים לעזים, דכתיב (שמות יב) מן הכבשים ומן העזים תקחו, וכן (במדבר טו) או לשה בכבשים או בעזים. יכול, האומר הרי עלי עולה ויש לו כבש ועז יביא כבש דוקא. תלמוד לומר ואם כבש יביא קרבנו. ולעיל מיניה כתיב והביא את קרבנו שעירת עזים, כאן הקדים עז לכבש, ללמד ששניהם שקולים ואי זה מהן שירצה יביא:
תורים קודמין לבני יונה - דברוב מקומות כתיב ברישא תורים והדר בני יונה:
אם זכה הבן, לפני הרב - שרוב חכמתו למד ממנו:
קודם את האב - בכל מקום, כגון להשיב אבידה ולפדות מבית השבי ולהחיות ולפרוק עמו. ואם אביו תלמיד חכם אע"פ שאינו שקול כנגד רבו, אביו קודם לרבו, ואפילו רבו מובהק:
[*תורין לשון משנה. רש"י משנה ה' פ"ק דחולין]:
קודם את האב בכ"מ. כתב הר"ב כגון להשיב אבידה כו' ולפרוק עמו. עיין מ"ש בזה בספ"ב דב"מ:
סליקא לה מסכת כריתות
רש"א כבשים וכו': ס"פ מקום שנהגו. ובת"כ ספ"י פ' ויקרא בדבורא דחטאות ובראש פרשת קדושים:
תורין קודמין וכו': ת"ל ובן יונה או תור לחטאת בפרשת יולדת כתיב. ונתן טעם בספר הפרפראות למה פה הקדים הבן יונה וכתב וז"ל בכל מקום מקדים תורין לבני יונה חוץ מכאן לפי שאינו מביא אלא אחד ומניח בן זוגו לכך אם ימצא יונה לא יקח תור לפי שהתור בן זוגו מתאבל עליו ואינו מזדווג לאחר ע"כ:
האב קודם לאם בכל מקום: הני מלות בכל מקום בס"א לא גרסינן להו. ובס"א קודם מלות וכן בת"ת גרסינן תוספתא כאילו אין זה מן המשנה אלא היא תוספתא הר"ר יהוסף ז"ל:
האב קודם וכו': בטור יורה דעה סימן רמ"ב. ועיין במ"ש ס"פ שני דב"מ:
סליק פירקא. וסליקא לה מסכת כריתות.
יכין
רבי שמעון אומר כבשים קודמין לעזים בכל מקום: בכל מקום בתורה נזכר כבשים קודם לעזים:
יכול מפני שהן מובחרין מהן: ויהיה הידור מצוה שיביא כשבה:
ואם כבש יביא קרבנו לחטאת: [כויקרא ד' פכ"ז ופל"ב] (ויקרא, ד), דכאן הקדים שעירה לכשבה:
תורין קודמין לבני יונה בכל מקום: בכל מקום בתורה הקדים תורים לבני יונה:
האב קודם לאם בכל מקום: בכל מקום בתורה הקדים אב לאם:
מלמד ששניהם שקולים: מדאורייתא:
האב קודם לאם בכל מקום: מדרבנן ן (שו"ע יו"ד, רמ):
מפני שהוא ואמו חייבין בכבוד אביו: דגם האם חייבת בכבוד בעלה מדמפרנסה. אבל בנתגרשה, אף דבעל חייב במצות טפי מאשה, אפ"ה שניהן שוין [ועי' הוריות פ"ג מ"ז ]:
אם זכה הבן לפני הרב: שלמד רוב חכמתו ממנו:
מפני שהוא ואביו חייבין בכבוד רבו: להשיב אבידתו, ולפדותו משבי, ולהחיותו, ולפרוק משאו, בכל הני רב קודם לאב. ואם אביו ג"כ ת"ח אף שאינו רבו, אביו קודם בכל דבר שהוא צער הגוף. אבל בדבר שבממון, כהשבת אבידה, דוקא כשאביו שקול כרבו אביו קודם [ועי' ב"מ ספ"ב]. וכל זה ברב שלמדו בחנם. אבל במלמדו בשכר, אז אותו ששילם עבורו שכר הלימוד, אף שאינו אביו, הוא קודם לרבו בכל דבר (שו"ע יו"ד רמב, לד):
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת