משנה כריתות ו רמבם
מראה
נוסח הרמב"ם
[עריכה](א) המביא אשם תלוי, ונודע לו שלא חטא -
- אם עד שלא נשחט -
- יצא וירעה בעדר - דברי רבי מאיר.
- וחכמים אומרין: ירעה עד שיסתאב,
- וימכר - ויפלו דמיו לנדבה.
- רבי אליעזר אומר: יקרב,
- שאם אינו בא על חטא זה - הרי הוא בא על חטא אחר.
- אם משנשחט נודע לו -
- הדם ישפך - והבשר יצא לבית השריפה.
- נזרק הדם - הבשר יאכל.
- רבי יוסי אומר: אפילו הדם בכוס - יזרק, והבשר יאכל.
(ב) אשם ודאי אינו כן -
- אם עד שלא נשחט - יצא וירעה בעדר.
- אם משנשחט - הרי זה יקבר.
- נזרק הדם - הבשר יצא לבית השריפה.
- שור הנסקל אינו כן -
- אם עד שלא נסקל - יצא וירעה בעדר.
- אם משנסקל - מותר בהניה.
- עגלה ערופה אינה כן -
- אם עד שלא נערפה - תצא ותרעה בעדר.
- אם משנערפה - תיקבר במקומה,
- שעל ספק באת מתחילתה - כיפרה ספקה, והלכה לה.
(ג) רבי אליעזר אומר:
- מתנדב אדם אשם תלוי - בכל יום, ובכל שעה שירצה,
- והוא היה נקרא - אשם חסידים.
- אמרו עליו על בבא בן בוטא,
- שהיה מתנדב אשם תלוי בכל יום - חוץ מאחר יום הכיפורים יום אחד.
- אמר: המעון הזה,
- אילו היו מניחים לי - הייתי מביא,
- אלא אומרין לי: המתן - עד שתיכנס לספק.
- וחכמים אומרין:
- אין מביאין אשם תלוי - אלא על דבר שזדונו כרת, ושגגתו חטאת.
(ד) חייבי חטאות ואשמות ודאין -
- שעבר עליהם יום הכיפורים - חייבין להביא לאחר יום הכיפורים.
- וחייבי אשמות תלויים - פטורים.
- מי שבא על ידו ספק עבירה ביום הכיפורים -
- אפילו עם חשיכה - פטור, שכל היום מכפר.
(ה) האשה שיש עליה חטאת העוף בספק -
- ועבר עליה יום הכיפורים - חייבת להביא לאחר יום הכיפורים,
- מפני שהיא מכשרתה לאכל בזבחים.
- ועבר עליה יום הכיפורים - חייבת להביא לאחר יום הכיפורים,
- חטאת העוף הבאה על הספק -
- אם משנמלקה נודע לה - הרי זו תקבר.
(ו) המפריש שתי סלעים לאשם -
- ולקח בהן שני אילים לאשם -
- אם היה אחד מהן יפה שתי סלעים - יקרב לאשמו,
- והשני - ירעה עד שיסתאב, וימכר, ויפלו דמיו לנדבה.
- לקח בהן שני אילים לחולין -
- אחד יפה שתי סלעים, ואחד יפה עשרה זין -
- היפה שתי סלעים - יקרב לאשמו,
- והשני - למעילתו.
- אחד יפה שתי סלעים, ואחד יפה עשרה זין -
- אחד לאשם, ואחד לחולין -
- אם היה של אשם יפה שתי סלעים - יקרב לאשמו,
- והשני - למעילתו,
- ויביא עימה - סלע וחומשה.
(ז) המפריש חטאתו ומת -
- לא יביאנה בנו אחריו,
- ולא יביאנה מחטא על חטא,
- אפילו על חלב שאכל אמש - לא יביאנה על חלב שאכל היום,
- שנאמר: "קרבנו, על חטאתו" (ויקרא ד כח) - שיהא קרבנו לשם חטאו.
(ח) מביאין מהקדש כשבה - שעירה.
- ומהקדש שעירה - כשבה.
- ומהקדש כשבה ושעירה - תורין ובני יונה.
- ומהקדש תורין ובני יונה - עשירית האיפה.
- כיצד? -
- הפריש לכשבה או לשעירה -
- העני - יביא עוף,
- העני - יביא עשירית האיפה.
- הפריש לעשירית האיפה -
- העשיר - יביא עוף,
- העשיר - יביא כשבה או שעירה.
- הפריש כשבה או שעירה ונסתאבה -
- אם רצה - יביא בדמיה עוף.
- הפריש עוף ונסתאב -
- לא יביא בדמיו עשירית האיפה - שאין לעוף פדיון.
- הפריש לכשבה או לשעירה -
(ט) רבי שמעון אומר:
- כבשים - קודמין לעיזים בכל מקום,
- יכול מפני שהן מובחרין מהן?
- תלמוד לומר "אם כבש יביא קרבנו לחטאת" (ויקרא ד לב) - מלמד ששניהם שקולין.
- תורין - קודמין לבני יונה בכל מקום,
- יכול מפני שהן מובחרין מהן?
- תלמוד לומר "ובן יונה או תור לחטאת" (ויקרא יב ו) - מלמד ששניהן שקולין.
- האב - קודם לאם בכל מקום,
- יכול שכבוד האב עודף על כבוד האם?
- תלמוד לומר "איש אימו ואביו תיראו" (ויקרא יט ג) - מלמד ששניהם שקולין.
- אבל אמרו חכמים -
- האב קודם לאם בכל מקום - מפני שהוא ואימו חייבין בכבוד אביו.
- וכן בתלמוד תורה -
- אם זכה הבן לפני הרב -
- הרב קודם את האב בכל מקום - מפני שהוא ואביו חייבין בכבוד רבו.
הדף הראשי של משנה כריתות ו
משנה כריתות, פרק ו':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב