משנה כריתות ו דפוסים
משנה כריתות, פרק ו':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב
משנה א[עריכה]
המביא אשם תלוי, ונודע לו שלא חטא, אם עד שלא נשחט, יצא וירעה בעדר, דברי רבי מאיר.
וחכמים אומרים, ירעה עד שיסתאב וימכר ויפלו דמיו לנדבה.
רבי אליעזר אומר, יקרב, שאם אינו בא על חטא זה, הרי הוא בא על חטא אחר.
אם משנשחט נודע לו, הדם ישפך, והבשר יצא לבית השרפה.
נזרק הדם, הבשר יאכל.
רבי יוסי אומר, אפילו הדם בכוס, יזרק, והבשר יאכל.
משנה ב[עריכה]
אשם ודאי, אינו כן.
אם עד שלא נשחט, יצא וירעה בעדר.
משנשחט, הרי זה יקבר.
נזרק הדם, הבשר יצא לבית השרפה.
שור הנסקל, אינו כן, אם עד שלא נסקל, יצא וירעה בעדר.
משנסקל, מותר בהנאה.
עגלה ערופה, אינה כן.
אם עד שלא נערפה, תצא ותרעה בעדר.
משנערפה, תקבר במקומה, שעל ספק באה מתחלתה, כפרה ספיקה והלכה לה.
משנה ג[עריכה]
רבי אליעזר אומר, מתנדב אדם אשם תלוי בכל יום ובכל שעה שירצה, והיא נקראת אשם חסידים.
אמרו עליו על בבא בן בוטי, שהיה מתנדב אשם תלוי בכל יום, חוץ מאחר יום הכפורים יום אחד.
אמר, המעון הזה, אלו היו מניחים לי, הייתי מביא, אלא אומרים לי המתן עד שתכנס לספק.
וחכמים אומרים, אין מביאים אשם תלוי אלא על דבר שזדונו כרת ושגגתו חטאת.
משנה ד[עריכה]
חייבי חטאות ואשמות ודאין שעבר עליהן יום הכפורים, חייבין להביא לאחר יום הכפורים.
חייבי אשמות תלויין, פטורים.
מי שבא על ידו ספק עבירה ביום הכפורים אפילו עם חשכה, פטור, שכל היום מכפר.
משנה ה[עריכה]
האשה שיש עליה חטאת העוף ספק, שעבר עליה יום הכפורים, חייבת להביא לאחר יום הכפורים, מפני שמכשרתה לאכול בזבחים.
חטאת העוף הבאה על ספק, אם משנמלקה נודע לה, הרי זו תקבר.
משנה ו[עריכה]
המפריש שתי סלעים לאשם ולקח בהן שני אילים לאשם, אם היה אחד מהן יפה שתי סלעים, יקרב לאשמו, והשני ירעה עד שיסתאב וימכר ויפלו דמיו לנדבה.
לקח בהן שני אילים לחולין, אחד יפה שתי סלעים ואחד יפה עשרה זוז, היפה שתי סלעים יקרב לאשמו, והשני למעילתו.
אחד לאשם ואחד לחולין, אם היה של אשם יפה שתי סלעים, יקרב לאשמו, והשני למעילתו, ויביא עמה סלע וחומשה.
משנה ז[עריכה]
המפריש חטאתו ומת, לא יביאנה בנו אחריו, ולא יביאנה מחטא על חטא, אפילו על חלב שאכל אמש לא יביאנה על חלב שאכל היום, שנאמר (ויקרא ד) "קרבנו על חטאתו", שיהא קרבנו לשם חטאו.
משנה ח[עריכה]
מביאין מהקדש כשבה, שעירה.
מהקדש שעירה, כשבה.
מהקדש כשבה ושעירה, תורין ובני יונה.
מהקדש תורין ובני יונה, עשירית האיפה.
כיצד, הפריש לכשבה או לשעירה, העני, יביא עוף.
העני, יביא עשירית האיפה.
הפריש לעשירית האיפה, העשיר, יביא עוף.
העשיר, יביא כשבה ושעירה.
[ הפריש כשבה או שעירה ונסתאבו, אם רצה יביא בדמיהן עוף.
הפריש עוף ונסתאב, לא יביא בדמיו עשירית האיפה, שאין לעוף פדיון ].
משנה ט[עריכה]
רבי שמעון אומר, כבשים קודמין לעזים בכל מקום.
יכול מפני שהן מובחרין מהן, תלמוד לומר (ויקרא ד) "ואם כבש יביא קרבנו לחטאת", מלמד ששניהם שקולין.
תורין קודמין לבני יונה בכל מקום.
יכול מפני שהן מובחרים מהן, תלמוד לומר (שם יב) "ובן יונה או תור לחטאת", מלמד ששניהן שקולין.
האב קודם לאם בכל מקום.
יכול שכבוד האב עודף על כבוד האם, תלמוד לומר (שם יט) "איש אמו ואביו תיראו", מלמד, ששניהם שקולים.
אבל אמרו חכמים, האב קודם לאם בכל מקום, מפני שהוא ואמו חייבין בכבוד אביו.
וכן בתלמוד תורה - אם זכה הבן לפני הרב, קודם את האב בכל מקום, מפני שהוא ואביו חייבין בכבוד רבו.
משנה כריתות, פרק ו':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב