משנה כריתות ג ו
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר קדשים · מסכת כריתות · פרק ג · משנה ו | >>
הבא על חמותו, חייב עליה משום חמותו, וכלתו, ואחות אשתו, ואשת אחיו, ואשת אחי אביו, ואשת איש, ונדה.
וכן הבא על אם חמותו, ועל אם חמיו.
רבי יוחנן בן נורי אומר, הבא על חמותו, חייב עליה משום חמותו, ואם חמותו, ואם חמיו.
אמרו לו, שלשתן שם אחד הן.
הַבָּא עַל חֲמוֹתוֹ,
- חַיָּב עָלֶיהָ מִשּׁוּם חֲמוֹתוֹ,
- וְכַלָּתוֹ,
- וַאֲחוֹת אִשְׁתּוֹ,
- וְאֵשֶׁת אָחִיו,
- וְאֵשֶׁת אֲחִי אָבִיו,
- וְאֵשֶׁת אִישׁ,
- וְנִדָּה.
- וְכֵן הַבָּא עַל אֵם חֲמוֹתוֹ,
- וְעַל אֵם חָמִיו.
- רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי אוֹמֵר:
- הַבָּא עַל חֲמוֹתוֹ,
- חַיָּב עָלֶיהָ מִשּׁוּם חֲמוֹתוֹ,
- וְאֵם חֲמוֹתוֹ,
- וְאֵם חָמִיו.
- אָמְרוּ לוֹ:
- שְׁלָשְׁתָּן שֵׁם אֶחָד הֵן:
הבא על חמותו -
- חייב עליה משום חמותו, וכלתו, ואחות אשתו, ואשת אחיו, ואשת אחי אביו, ואשת איש, ונידה.
- וכן הבא על אם חמותו, ועל אם חמיו.
- רבי יוחנן בן נורי אומר:
- הבא על חמותו - חייב עליה משום חמותו, ואם חמותו, ואם חמיו.
- אמרו לו: שלשתן - שם אחד הן.
הדין הראשון, מאלו הארבעה דינים הנזכרים בהלכה זו, אפשר שיהיה כך:
- ישמעאל דרך משל בא על בשמת בתו, וילדה לו יהודית.
- וכשנשא ראובן יהודית, תהא בשמת אסורה עליו משום חמותו ומשום אחות אשתו, לפי שהן שני איסורין באין כאחת.
- ומותר לחנוך שישא בשמת, ותהא בשמת אסורה על ראובן גם כן משום כלתו, לפי שהוא איסור מוסיף כמו שזכרנו בהלכה שלפני זו.
- וכן משום אשת אחיו, ואשת אחי אביו, ואשת איש, ונדה — כל זה איסור מוסיף. לפי שאם ימות חנוך, וישאנה שמעון, ויגרשנה שמעון, וישאנה עשו, ואחר כך ישאנה מי שירצה ותהא נדה, כמו שבארנו כבר.
וכן הדין השני, מה שאמר וכן הבא על אם חמותו, דוגמתו:
- שיבוא ישמעאל על יהודית שהיא בת בתו, וילדה לו תמנע.
- הנושא תמנע, תאסר עליו בשמת משום אם חמותו משום שיהודית היא חמותו, ומשום אחות אשתו לפי שבשמת ותמנע מאב אחד, ואלו גם כן שני איסורין הבאין כאחת.
- ואינו מן הנמלט גם כן שתהא בשמת זו כלתו של זו שנשא תמנע, אחר כך אשת אחיו, אחר כך אשת אחי אביו, אחר כך אשת איש, ונדה, כמו שהקדמנו הדוגמא בה.
והדין השלישי, מה שאמר ואם חמיו, ודוגמת זה:
- שיהיה ישמעאל בא על זקנתו אם הגר המצרית וילדה לו בשמת.
- לפי שהנושא בשמת, נאסרה עליו הגר משום אם חמיו לפי שהיא אם ישמעאל אביה של בשמת, ומשום אחות אשתו לפי שבשמת והגר בנות אם אחת לפי שישמעאל הוליד אותה מזקנתו, ואלו הן שני איסורין הבאים כאחת.
- אחר כך היתה כלתו, ואשת אחיו, ואשת אחי אביו, אחר כך אשת איש, אחר כך נדה, כל זה באיסור מוסיף כמו שבארנו.
והדין הרביעי הוא מה שזכר רבי יוחנן בן נורי, כגון:
- שיש ללאה שתי בנות דינה ויוכבד, [ובן] אשר.
- ונשא כלב שלוש נשים, אחת מהן דינה, השניה מרים בת יוכבד בת לאה, והשלישית סרח בת אשר בן לאה. וזה מותר, לפי שמותר לישא אשה ואחות אמה ואשה ואחות אביה כפי תורתנו.
- ואם שגג כלב בלאה, יהיה חייב עליה על דעת רבי ויוחנן בן נורי, משום חמותו לפי שהיא אם דינה, ומשום אם חמותו לפי שהיא אם יוכבד חמותו, ומשום אם חמיו לפי שהיא אם אשר.
- ואין הלכה, רק אינו חייב בדין זה אלא חטאת אחת, לפי שאלו האיסורין אינן אלא משם אחד, רוצה לומר חיבור בין האחים והבנים של אדם זה רוצה לומר לאה, ודע זה:
משום חמותו וכלתו ואחות אשתו - האב שבא על בתו והוליד ממנה בת, נשא ראובן זאת הבת, הרי אמה אסורה עליו משום חמותו ואחות אשתו. נישאת לבנו של ראובן נוסף עליה איסור משום כלתו. מת בנו של ראובן או גירשה ונישאת לאחיו, נוסף עליה איסור אשת אחיו. מת אחיו או גירשה ונישאת לאחי אביו, נוסף עליה איסור אשת אחי אביו. נישאת לעלמא והיא אשת איש ופירסה נדה. ובא עליה ראובן בעודה אשת איש ונדה, הרי חייב עליה משום כל השמות הללו:
וכן הבא על אם חמותו - לבן בא על דינה בת לאה בתו והוליד ממנה בת ושמה סרח, הנושא סרח, נאסרה עליו לאה משום אם חמותו ומשום אחות אשתו, שהרי סרח אשתו ולאה שתיהן בנות לבן. נישאת לאה לבן בעלה של סרח ונעשית כלתו, ואח"כ לאחיו, ואח"כ, לאחי אביו, ובא עליה בעלה של סרח בעודה אשת איש ונדה, חייב עליה משום כל השמות הללו:
ואם חמיו - ראובן בא על זקנתו אשת לבן, אם לאה אמו, והוליד ממנה בת ושמה דינה, הנושא את דינה נאסרה עליו לאה אמו של ראובן משום אם חמיו ומשום אחות אשתו, שהרי דינה אשתו ולאה אם חמיו שתיהן בנות אשת לבן. נעשית כלתו ואח"כ אשת אחיו ואח"כ אשת אחי אביו ואשת איש ונדה, חייב עליה משום כל השמות הללו:
הבא על חמותו חייב עליה כו' - לאשת לבן שתי בנות לאה ורחל, ובן אחד ושמו אשר, ושם בת אשר סרח, ובא אחד מן השוק ונשא את רחל ויוכבד בת לאה וסרח בת אשר, ואח"כ בא הנושא שלש נשים הללו על אשת לבן, חייב עליה משום חמותו ואם חמותו ואם חמיו. משום חמותו, שהרי היא אם רחל אשתו. ומשום אם חמותו, שהרי היא אם לאה חמותו. ומשום אם חמיו, לפי שהיא אמו של אשר חמיו:
שלשתן שם אחד הם - בחד קרא כתיבי ובחד לאו. הלכך אין חילוק חטאות ביניהן. וכן הלכה:
משום חמותו וכלתו ואחות אשתו. אע"ג דאיסור אחות אשתו קדים לאיסור כלתו אפ"ה סמיך כלתו לחמותו. משום דדמיין דלזו אסור שהיא חמותו. ולזו אסור שהיא חמיה:
.אין פירוש למשנה זו
ר' יוחנן בן נורי אומר הבא וכו': ירושלמי ר"פ נושאין על האנוסה ור"פ הנשרפים ואמרינן התם דסומכוס דשחטה ואת בת בתה דבפ' אותו ואת בנו וריב"נ אמרו דבר אחד והכא בגמרא דחי רבא דילמא לא היא ע"כ ל"ק ריב"נ הכא אלא משום דשמות מוחלקים דמתקריא חמותו ומתקריא אם חמותו ומתקרייא אם חמיו אבל גבי אותו ואת בנו דכולהו איתו ואת בנו מיקריין ואין שמות מחולקים אימא לא. אמר רב נחמן בר יצחק דילמא ע"כ ל"ק סומכוס אלא גבי אותו ואת בנו דגופים מוחלקים אכל הכא דאין גופים מוחלקים אימא כר' אבהו א"ר יוחנן ס"ל דאמר שארה הנה זמה היא הכתוב עשאם לכולם זמה אחת:
חמותו ואם חמותו ואם חמיו: כתוב במגיד משנה ס"פ שני דהלכות איסורי ביאה אשה אחת יכולה להיות חמותו ואם חמותו ואם חמיו והוא בהיתר על דרך זה שנשא אשה ובת אחיה ובת אחותה ע"כ והוא מה שכבר פירש רעז"ל:
שלשתן שם אחד הם: דבחד קרא כתיבי ובחד לאו וכתוב בתוס' כתיבת יד ואע"ג דהבא על אחותו שהיא אחות אביו ואחות אמו חייב שלש אע"ג דשם אחד הוא התם משום דכתיב תלתא קראי אבל חמותו ואם חמותו ואם חמיו מחד קרא נפקי מג"ש הנה הנה זמה זמה ע"כ:
יכין
ונדה: כגון לבן בא על לאה בתו וילדה בת. נשא יעקב אותה בת, הרי לאה חמה אסורה על יעקב (א) משום חמותו. (ב) ומשום אחות אשתו. (ג) נשאת לאה לבן יעקב, הרי נאסרה שוב על יעקב משום כלתו. (ד) מת בן יעקב או גרשה, ונשאה אח של יעקב, הרי נאסרה שוב על יעקב משום אשת אחיו. (ה) מת גם זה או גרשה, ונשאה אחי אביו של יעקב, הרי חזרה ונאסרה משום אשת אחי אביו. (ו) והרי היא א"א. (ז) ופרסה נדה. נמצא כשבא יעקב עליה אז בשוגג חייב ז' חטאות. [כך פירשתי לדעת הר"ב ז"ל אמנם לא ידענא ל"ל להר"ב לתאר זה באופן איסור הרי הכל משכח"ל באופן המותר. כגון לאה ורחל אחיות, וללאה בת ושמה דינה, נשא יעקב את דינה, וראובן בן יעקב נשא את לאה, הרי לאה אסורה על יעקב משום כלתו ומשום חמותו, מתה דינה אשת יעקב, ונשא תחתיה את רחל אחות לאה הרי שוב נאסרה לאה על יעקב משום אחות אשתו**), שוב מת ראובן בן יעקב, ונשאת לאה לעשו אחי יעקב. שוב מת גם עשו, ונשאת לאה שוב לישמעאל אחי אבי יעקב, והיא עכשיו א"א ונדה, והרי כאן כל הז' חיובי כרת בכל נשואי ההיתר].
וכן הבא על אם חמותו: כגון לבן בא על בת לאה בתו והולידה רחל, ונשא יעקב את רחל, נמצאת לאה אסורה על יעקב (א) משום אם חמותו (ב) ומשום אחות אשתו, דהרי לאה ורחל שתיהן בנות לבן. וב' איסורים אלו באין כאחת, כשנשא יעקב את רחל. (ג) נשאת לאה לבן יעקב, הרי נאסרה נמי ליעקב משום כלתו, דהו"ל איסור מוסיף אאסורים הקודמין, מדנאסרה השתא גם לשאר בני יעקב שהיתה מותרת להם תחלה. (ד) מת בן יעקב או גרשה, ונשאת לאח יעקב, הרי נאסרה תו על יעקב משום אשת אחיו, והו"ל תו איסור מוסיף מדנאסרה ע"י נשואין זו לשאר אחיו. (ה) מת גם זה או גרשה, ונשאה אח אבי יעקב. הרי נאסרה תו על יעקב משום אשת אחי אביו, דהו"ל ג"כ איסור מוסיף, מדנאסרה בנשואין זו גם על שאר אחי אביו של יעקב. (ו) והרי היא אשת איש, דהו"ל איסור מוסיף, מדנאסרה אכ"ע. (ז) ופרסה נדה, דהו"ל מוסיף, מדנאסרה עי"ז גם אבעלה. נמצא כשבא יעקב אז על לאה בשוגג, חייב עליה שבע חטאות:
ועל אם חמיו: לבן בן לאה בא על זקנתו חוה אם לאה, והולידה בת ושמה רחל. נשא יעקב את רחל, הרי לבן אביה הוא חמיו, ונאסרה לאה על יעקב (א) משום אם חמיו. (ב) ומשום אחות אשתו, דהרי לאה ורחל שתיהן בנות חוה. (ג) נשאת לאה לבן יעקב, נעשת ליעקב כלתו. (ד) מת בן יעקב ונשאה אח יעקב. הו"ל אשת אחיו. (ה) מת גם זה, ונשאה אח אבי יעקב, הו"ל אשת אחי אביו ליעקב. (ו) והרי היא א"א. (ז) ופרסה נדה, נמצא כשבא עליה יעקב בשוגג חייב ז' חטאות:
ואם חמיו: חוה היה לה ב' בנות רחל ולאה, ובן א' ושמו לבן. ובא יעקב ונשא רחל, ואת בת לאה, ואת בת לבן, הרי חוה אסורה על יעקב. (א) משום חמותו. (ב) ומשום אם חמותו, מדנשא גם בת לאה. (ג) ומשום אם חמיו, מדנשא גם בת לבן בן חוה:
אמרו לו שלשתן שם אחד הן: דמחד קרא נפקא כולהו, ולהכי אין חילוק חטאות ביניהן:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת