משנה יומא ה דפוסים
משנה יומא, פרק ה':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב
הוציאו לו את הכף ואת המחתה, וחפן מלא חפניו ונתן לתוך הכף, הגדול לפי גדלו, והקטן לפי קטנו, וכך היתה מידתה.
נטל את המחתה בימינו ואת הכף בשמאלו.
היה מהלך בהיכל, עד שמגיע לבין שתי הפרוכות המבדילות בין הקודש ובין קודש הקדשים, וביניהן אמה.
רבי יוסי אומר, לא היתה שם אלא פרוכת אחת בלבד, שנאמר, (שמות כו) והבדילה הפרוכת לכם בין הקודש ובין קודש הקדשים.
החיצונה היתה פרופה מן הדרום, והפנימית מן הצפון.
מהלך ביניהן, עד שמגיע לצפון.
הגיע לצפון, הופך פניו לדרום, מהלך לשמאלו עם הפרוכת עד שהוא מגיע לארון.
הגיע לארון, נותן את המחתה בין שני הבדים.
צבר את הקטורת על גבי גחלים, ונתמלא כל הבית כולו עשן.
יצא ובא לו בדרך בית כניסתו, ומתפלל תפילה קצרה בבית החיצון, ולא היה מאריך בתפילתו, שלא להבעית את ישראל.
משניטל הארון, אבן היתה שם מימות נביאים ראשונים, ושתיה היתה נקראת, גבוהה מן הארץ שלוש אצבעות, ועליה היה נותן.
נטל את הדם ממי שהיה ממרס בו, נכנס למקום שנכנס, ועמד במקום שעמד, והיזה ממנו אחת למעלה ושבע למטה, ולא היה מתכוון להזות לא למעלה ולא למטה אלא כמצליף.
וכך היה מונה: אחת, אחת ואחת, אחת ושתים, אחת ושלוש, אחת וארבע, אחת וחמש, אחת ושש, אחת ושבע.
יצא והניחו על כן הזהב שבהיכל.
הביאו לו את השעיר, שחטו וקיבל במזרק את דמו.
נכנס למקום שנכנס, ועמד במקום שעמד, והיזה ממנו אחת למעלה ושבע למטה, ולא היה מתכוון להזות לא למעלה ולא למטה אלא כמצליף.
וכך היה מונה: אחת, אחת ואחת, אחת ושתים, אחת ושלוש, אחת וארבע, אחת וחמש, אחת ושש, אחת ושבע.
יצא והניחו על כן השני שהיה בהיכל.
רבי יהודה אומר: לא היה שם אלא כן אחד בלבד.
נטל דם הפר והניח דם השעיר, והיזה ממנו על הפרוכת שכנגד הארון מבחוץ, אחת למעלה ושבע למטה, ולא היה מתכוון להזות לא למעלה ולא למטה אלא כמצליף.
וכך היה מונה: אחת, אחת ואחת, אחת ושתים, אחת ושלוש, אחת וארבע, אחת וחמש, אחת ושש, אחת ושבע.
נטל דם השעיר והניח דם הפר, והיזה ממנו על הפרוכת שכנגד הארון מבחוץ, אחת למעלה ושבע למטה, ולא היה מתכוון להזות לא למעלה ולא למטה אלא כמצליף.
וכך היה מונה: אחת, אחת ואחת, אחת ושתים, אחת ושלוש, אחת וארבע, אחת וחמש, אחת ושש, אחת ושבע.
עירה דם הפר לתוך דם השעיר, ונתן את המלא בריקן.
"ויצא אל המזבח אשר לפני ה'" (ויקרא טז, יח), זה מזבח הזהב.
התחיל מחטא ויורד.
מהיכן הוא מתחיל? מקרן מזרחית צפונית, צפונית מערבית, מערבית דרומית, דרומית מזרחית.
מקום שהוא מתחיל בחטאת על מזבח החיצון, משם היה גומר על מזבח הפנימי.
רבי אליעזר אומר, במקומו היה עומד ומחטא, ועל כולן היה נותן מלמטה למעלה, חוץ מזו שהיתה לפניו, שעליה היה נותן מלמעלה למטה.
הזה על טהרו של מזבח שבע פעמים, ושיירי הדם היה שופך על יסוד מערבי של מזבח החיצון, ושל מזבח החיצון היה שופך על יסוד דרומי.
אלו ואלו מתערבין באמה ויוצאין לנחל קדרון, ונמכרין לגננין לזבל, ומועלין בהן.
כל מעשה יום הכיפורים האמור על הסדר, אם הקדים מעשה לחבירו, לא עשה כלום.
הקדים דם השעיר לדם הפר, יחזור ויזה מדם השעיר לאחר דם הפר.
ואם עד שלא גמר את המתנות שבפנים נשפך הדם, יביא דם אחר ויחזור ויזה בתחילה בפנים.
וכן בהיכל, וכן במזבח הזהב, שכולן כפרה בפני עצמן.
רבי אלעזר ורבי שמעון אומרים, ממקום שפסק, משם הוא מתחיל.
משנה יומא, פרק ה':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב