לדלג לתוכן

משנה יומא ו דפוסים

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
<< | משנה יומא ו דפוסים | >>

שני שעירי יום הכיפורים, מצוותן שיהיו שניהן שווין במראה ובקומה ובדמים ובלקיחתן כאחד.

ואף על פי שאינן שווין, כשרין.

לקח אחד היום ואחד למחר, כשרין.

מת אחד מהן, אם עד שלא הגריל מת, יקח זוג לשני.

ואם משהגריל מת, יביא זוג אחר ויגריל עליהם בתחילה, ויאמר: אם של שם מת, זה שעלה עליו הגורל לשם יתקיים תחתיו; ואם של עזאזל מת, זה שעלה עליו הגורל לעזאזל יתקיים תחתיו.

והשני ירעה עד שיסתאב, ויימכר ויפלו דמיו לנדבה, שאין חטאת צבור מתה.

רבי יהודה אומר: תמות.

ועוד אמר רבי יהודה: נשפך הדם, ימות המשתלח; מת המשתלח, יישפך הדם.

בא לו אצל שעיר המשתלח, וסומך שתי ידיו עליו ומתוודה.

וכך היה אומר: אנא השם, עוו פשעו חטאו לפניך עמך בית ישראל.

אנא בשם, כפר נא לעוונות ולפשעים ולחטאים, שעוו ושפשעו ושחטאו לפניך עמך בית ישראל, ככתוב בתורת משה עבדך לאמר (ויקרא טז): כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם מכל חטאתיכם לפני יי תטהרו.

והכהנים והעם העומדים בעזרה, כשהיו שומעים שם המפורש שהוא יוצא מפי כהן גדול, היו כורעים ומשתחוים ונופלים על פניהם, ואומרים: ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד.

מסרו למי שהיה מוליכו.

הכל כשרין להוליכו, אלא שעשו הכהנים (גדולים) קבע ולא היו מניחין את ישראל להוליכו.

אמר רבי יוסי: מעשה והוליכו ערסלא, וישראל היה.

וכבש עשו לו מפני הבבליים, שהיו מתלשים בשערו ואומרים לו: טול וצא, טול וצא.

מיקירי ירושלים היו מלווין אותו עד סוכה הראשונה.

עשר סוכות מירושלים ועד צוק, תשעים ריס, שבעה ומחצה לכל מיל.

על כל סוכה וסוכה אומרים לו: הרי מזון והרי מים.

ומלווין אותו מסוכה לסוכה, חוץ מאחרונה שבהן, שאינו מגיע עמו לצוק, אלא עומד מרחוק ורואה את מעשיו.

מה היה עושה? חולק לשון של זהורית, חציו קשר בסלע וחציו קשר בין שתי קרניו, ודחפו לאחוריו, והוא מתגלגל ויורד, ולא היה מגיע לחצי ההר, עד שנעשה איברים איברים.

בא וישב לו תחת סוכה אחרונה עד שתחשך.

ומאימתי מטמא בגדים? משיצא חוץ לחומת ירושלים.

רבי שמעון אומר: משעת דחייתו לצוק.

בא לו אצל פר ושעיר הנשרפין.

קרען והוציא את אימוריהן, נתנן במגיס והקטירן על גבי המזבח.

קלען במקלעות והוציאן לבית השריפה.

ומאימתי מטמאין בגדים? משיצאו חוץ לחומת העזרה.

רבי שמעון אומר: משיצת האור ברובן.

אמרו לו לכהן גדול: הגיע שעיר למדבר.

ומניין היו יודעין שהגיע שעיר למדבר? דרכיות היו עושין, ומניפין בסודרין, ויודעין שהגיע שעיר למדבר.

אמר רבי יהודה: והלא סימן גדול היה להם, מירושלים ועד בית חידודו שלושה מילין.

הולכין מיל, וחוזרין מיל, ושוהין כדי מיל, ויודעין שהגיע שעיר למדבר.

רבי ישמעאל אומר: והלא סימן אחר היה להם, לשון של זהורית היה קשור על פתחו של היכל, וכשהגיע שעיר למדבר היה הלשון מלבין, שנאמר (ישעיהו א): אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו.

<< | משנה יומא ו דפוסים | >>