משנה יבמות י ניקוד

<< הפרק הקודם • לדף הראשי • פרק י, יבמות • הפרק הבא >>

פרק י

משניות: א ב ג ד ה ו ז ח ט

עריכה

(א)

הָאִשָּׁה שֶׁהָלַךְ בַּעֲלָהּ לִמְדִינַת הַיָּם,

וּבָאוּ וְאָמְרוּ לָהּ: "מֵת בַּעֲלִיךְ",

וְנִיסֵת, וְאַחַר כָּךְ בָּא בַּעֲלָהּ,

תֵּצֵא מִזֶּה וּמִזֶּה,

וּצְרִיכָה גֵּט מִזֶּה וּמִזֶּה,

וְאֵין לָהּ כְּתֻבָּה וְלֹא פֵּרוֹת וְלֹא מְזוֹנוֹת וְלֹא בְּלָאוֹת,

לֹא עַל זֶה, וְלֹא עַל זֶה.

אִם נָטְלָה מִזֶּה וּמִזֶּה, תַּחֲזִיר.

וְהַוָּלָד מַמְזֵר מִזֶּה וּמִזֶה.

וְלֹא זֶה וָזֶה מִטַּמְּאִין לָהּ,

וְלֹא זֶה וָזֶה זַכָּאִין,

לֹא בִּמְצִיאָתָהּ,

וְלֹא בְּמַעֲשֵׂה יָדֶיהָ,

וְלֹא בַּהֲפָרַת נְדָרֶיהָ.

הָיְתָה בַּת יִשְׂרָאֵל,

נִפְסְלָה מִן הַכְּהֻנָּה,

וּבַת לֵוִי מִן הַמַּעֲשֵׂר,

וּבַת כֹּהֵן מִן הַתְּרוּמָה.

וְאֵין יוֹרְשִׁים שֶׁל זֶה וְיוֹרְשִׁים שֶׁל זֶה יוֹרְשִׁים אֶת כְּתֻבָּתָהּ.

וְאִם מֵתוּ, אָחִיו שֶׁל זֶה וְאָחִיו שֶׁל זֶה חוֹלְצִין וְלֹא מְיַבְּמִין.

רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר:

כְּתֻבָּתָהּ עַל נִכְסֵי בַּעֲלָהּ הָרִאשׁוֹן.

רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר:

הָרִאשׁוֹן זַכַּאי בִּמְצִיאָתָהּ,

וּבְמַעֲשֵׂה יָדֶיהָ,

וּבַהֲפָרַת נְדָרֶיהָ.

וְרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר:

בִּיאָתָהּ אוֹ חֲלִיצָתָהּ מֵאָחִיו שֶׁל רִאשׁוֹן פּוֹטֶרֶת צָרָתָהּ,

וְאֵין הַוָּלָד מִמֶּנּוּ מַמְזֵר;

וְאִם נִיסֵת שֶׁלֹּא בִּרְשׁוּת, מֻתֶּרֶת לַחֲזֹר לוֹ:

(ב)

נִיסֵת עַל פִּי בֵּית דִּין,

תֵּצֵא,

וּפְטוּרָה מִן הַקָּרְבָּן.

לֹא נִיסֵת עַל פִּי בֵּית דִּין,

תֵּצֵא,

וְחַיֶּבֶת בַּקָּרְבָּן.

יָפֶה כֹּחַ בֵּית דִּין, שֶׁפּוֹטְרָהּ מִן הַקָּרְבָּן.

הוֹרוּהָ בֵּית דִּין לִנָּשֵׂא, וְהָלְכָה וְקִלְקְלָה,

חַיֶּבֶת בַּקָּרְבָּן,

שֶׁלֹּא הִתִּירוּהָ אֶלָּא לִנָּשֵׂא:

(ג)

הָאִשָּׁה שֶׁהָלַךְ בַּעֲלָהּ וּבְנָהּ לִמְדִינַת הַיָּם,

וּבָאוּ וְאָמְרוּ לָהּ: מֵת בַּעֲלִיךְ וְאַחַר כָּךְ מֵת בְּנֵךְ,

וְנִשֵּׂאת,

וְאַחַר כָּךְ אָמְרוּ לָהּ: חִלּוּף הָיוּ הַדְּבָרִים,

תֵּצֵא, וְהַוָּלָד רִאשׁוֹן וְאַחֲרוֹן מַמְזֵר.

אָמְרוּ לָהּ:

מֵת בְּנֵךְ וְאַחַר כָּךְ מֵת בַּעֲלִיךְ,

וְנִתְיַבְּמָה,

וְאַחַר כָּךְ אָמְרוּ לָהּ: חִלּוּף הָיוּ הַדְּבָרִים,

תֵּצֵא, וְהַוָּלָד רִאשׁוֹן וְאַחֲרוֹן מַמְזֵר.

אָמְרוּ לָהּ: מֵת בַּעֲלִיךְ,

וְנִיסֵת,

וְאַחַר כָּךְ אָמְרוּ לָהּ: קַיָּם הָיָה וָמֵת,

תֵּצֵא,

וְהַוָּלָד רִאשׁוֹן מַמְזֵר, וְהָאַחֲרוֹן אֵינוֹ מַמְזֵר.

אָמְרוּ לָהּ: מֵת בַּעֲלִיךְ,

וְנִתְקַדְּשָׁה,

וְאַחַר כָּךְ בָּא בַּעֲלָהּ,

מֻתֶּרֶת לַחֲזֹר לוֹ.

אַף עַל פִּי שֶׁנָּתַן לָהּ אַחֲרוֹן גֵּט,

לֹא פְּסָלָהּ מִן הַכְּהֻנָּה.

אֶת זוֹ דָּרַשׁ רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן מַתְיָא:

וְאִשָּׁה גְּרוּשָׁה מֵאִישָׁהּ (ויקרא כא, ז),

וְלֹא מֵאִישׁ שֶׁאֵינוֹ אִישָׁהּ:

(ד)

מִי שֶׁהָלְכָה אִשְׁתּוֹ לִמְדִינַת הַיָּם,

וּבָאוּ וְאָמְרוּ לוֹ: מֵתָה אִשְׁתְּךָ,

וְנָשָׂא אֶת אֲחוֹתָהּ,

וְאַחַר כָּךְ בָּאת אִשְׁתּוֹ,

מֻתֶּרֶת לַחֲזֹר לוֹ.

הוּא מֻתָּר בִּקְרוֹבוֹת שְׁנִיָּה,

וּשְׁנִיָּה מֻתֶּרֶת בִּקְרוֹבָיו.

וְאִם מֵתָה רִאשׁוֹנָה, מֻתָּר בַּשְּׁנִיָּה.

אָמְרוּ לוֹ: מֵתָה אִשְׁתְּךָ,

וְנָשָׂא אֶת אֲחוֹתָהּ,

וְאַחַר כָּךְ אָמְרוּ לוֹ: קַיֶּמֶת הָיְתָה וּמֵתָה,

הַוָּלָד רִאשׁוֹן מַמְזֵר,

וְהָאַחֲרוֹן אֵינוֹ מַמְזֵר.

רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר:

כָּל שֶׁפּוֹסֵל עַל יְדֵי אֲחֵרִים, פּוֹסֵל עַל יְדֵי עַצְמוֹ;

וְכָל שֶׁאֵין פּוֹסֵל עַל יְדֵי אֲחֵרִים, אֵינוֹ פּוֹסֵל עַל יְדֵי עַצְמוֹ:

(ה)

אָמְרוּ לוֹ, מֵתָה אִשְׁתְּךָ, וְנָשָׂא אֲחוֹתָהּ מֵאָבִיהָ.

מֵתָה, וְנָשָׂא אֲחוֹתָהּ מֵאִמָּהּ.

מֵתָה, וְנָשָׂא אֲחוֹתָהּ מֵאָבִיהָ.

מֵתָה, וְנָשָׂא אֲחוֹתָהּ מֵאִמָהּ,

וְנִמְצְאוּ כֻּלָּן קַיָּמוֹת,

מֻתָּר בָּרִאשׁוֹנָה, בַּשְּׁלִישִׁית, וּבַחֲמִישִׁית,

וּפוֹטְרוֹת צָרוֹתֵיהֶן;

וְאָסוּר בַּשְּׁנִיָּה וּבָרְבִיעִית,

וְאֵין בִּיאַת אַחַת מֵהֶן פּוֹטֶרֶת צָרָתָהּ.

וְאִם בָּא עַל הַשְּׁנִיָּה לְאַחַר מִיתַת הָרִאשׁוֹנָה,

מֻתָּר בַּשְּׁנִיָּה וּבָרְבִיעִית, וּפוֹטְרוֹת צָרוֹתֵיהֶן;

וְאָסוּר בַּשְּׁלִישִׁית וּבַחֲמִישִׁית,

וְאֵין בִּיאַת אַחַת מֵהֶן פּוֹטֶרֶת צָרָתָהּ:

(ו)

בֶּן תֵּשַׁע שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד,

הוּא פּוֹסֵל עַל יְדֵי אַחִין, וְהָאַחִים פּוֹסְלִין עַל יָדוֹ;

אֶלָּא שֶׁהוּא פּוֹסֵל תְּחִלָּה,

וְאַחִין פּוֹסְלִין תְּחִלָּה וָסוֹף.

כֵּיצַד?

בֶּן תֵּשַׁע שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד שֶׁבָּא עַל יְבִמְתּוֹ,

פָּסַל עַל יְדֵי אַחִין.

בָּאוּ עָלֶיהָ אַחִין, וְעָשׂוּ בָּהּ מַאֲמָר, נָתְנוּ גֵּט אוֹ חָלְצוּ,

פָּסְלוּ עַל יָדוֹ:

(ז)

בֶּן תֵּשַׁע שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד שֶׁבָּא עַל יְבִמְתּוֹ,

וְאַחַר כָּךְ בָּא עָלֶיהָ אָחִיו שֶׁהוּא בֶּן תֵּשַׁע שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד,

פָּסַל עַל יָדוֹ.

רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר,

לֹא פָּסַל:

(ח)

בֶּן תֵּשַׁע שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד שֶׁבָּא עַל יְבִמְתּוֹ,

וְאַחַר כָּךְ בָּא עַל צָרָתָהּ,

פָּסַל עַל יְדֵי עַצְמוֹ.

רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: לֹא פָּסַל.

בֶּן תֵּשַׁע שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד, שֶׁבָּא עַל יְבִמְתּוֹ וּמֵת,

חוֹלֶצֶת וְלֹא מִתְיַבֶּמֶת,

נָשָׂא אִשָּׁה וּמֵת,

הֲרֵי זוֹ פְּטוּרָה:

(ט)

בֶּן תֵּשַׁע שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד שֶׁבָּא עַל יְבִמְתּוֹ,

וּמִשֶּׁהִגְדִּיל נָשָׂא אִשָּׁה אַחֶרֶת, וּמֵת,

אִם לֹא יָדַע אֶת הָרִאשׁוֹנָה מִשֶּׁהִגְדִּיל,

הָרִאשׁוֹנָה חוֹלֶצֶת וְלֹא מִתְיַבֶּמֶת,

וְהַשְּׁנִיָּה אוֹ חוֹלֶצֶת אוֹ מִתְיַבֶּמֶת.

רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר:

מְיַבֵּם לְאֵיזוֹ שֶׁיִּרְצֶה, וְחוֹלֵץ לַשְּׁנִיָּה.

אֶחָד שֶׁהוּא בֶּן תֵּשַׁע שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד,

וְאֶחָד שֶׁהוּא בֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה שֶׁלֹא הֵבִיא שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת:

<< הפרק הקודם • לדף הראשי • פרק י, יבמות • הפרק הבא >>

משנה יבמות, פרק י':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב