משנה יבמות י דפוסים

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
<< | משנה יבמות י דפוסים | >>

משנה א[עריכה]

האשה שהלך בעלה למדינת הים, ובאו ואמרו לה, מת בעליך, וניסת, ואחר כך בא בעלה.

תצא מזה ומזה, וצריכה גט מזה ומזה, ואין לה כתובה ולא פירות ולא מזונות ולא בלאות, לא על זה, ולא על זה.

אם נטלה מזה ומזה, תחזיר.

והוולד ממזר מזה ומזה.

ולא זה וזה מטמאין לה, ולא זה וזה זכאין לא במציאתה ולא במעשה ידיה, ולא בהפרת נדריה.

היתה בת ישראל, נפסלה מן הכהונה, ובת לוי מן המעשר, ובת כהן מן התרומה.

ואין יורשים של זה ויורשים של זה יורשים את כתובתה.

ואם מתו, אחיו של זה ואחיו של זה חולצין ולא מייבמין.

רבי יוסי אומר, כתובתה על נכסי בעלה הראשון.

רבי אלעזר אומר, הראשון זכאי במציאתה ובמעשה ידיה, ובהפרת נדריה.

ורבי שמעון אומר, ביאתה או חליצתה מאחיו של ראשון פוטרת צרתה, ואין הוולד ממנו ממזר.

ואם ניסת שלא ברשות, מותרת לחזור לו.

משנה ב[עריכה]

ניסת על פי בית דין, תצא, ופטורה מן הקרבן.

לא ניסת על פי בית דין, תצא, וחייבת בקרבן.

יפה כח בית דין, שפוטרה מן הקרבן.

הורוה בית דין לינשא, והלכה וקלקלה, חייבת בקרבן, שלא התירוה אלא לינשא.

משנה ג[עריכה]

האשה שהלך בעלה ובנה למדינת הים, ובאו ואמרו לה, מת בעליך ואחר כך מת בנך, ונישאת, ואחר כך אמרו לה: חילוף היו הדברים, תצא, והוולד ראשון ואחרון ממזר.

אמרו לה, מת בנך ואחר כך מת בעליך, ונתייבמה, ואחר כך אמרו לה: חילוף היו הדברים, תצא, והוולד ראשון ואחרון ממזר.

אמרו לה, מת בעליך, וניסת, ואחר כך אמרו לה, קיים היה ומת, תצא, והוולד ראשון ממזר, והאחרון אינו ממזר.

אמרו לה, מת בעליך, ונתקדשה, ואחר כך בא בעלה, מותרת לחזור לו.

אף על פי שנתן לה אחרון גט, לא פסלה מן הכהונה.

את זו דרש רבי אלעזר בן מתיא, (ויקרא כא) "ואשה גרושה מאישה", ולא מאיש שאינו אישה.

משנה ד[עריכה]

מי שהלכה אשתו למדינת הים, ובאו ואמרו לו מתה אשתך, ונשא את אחותה, ואחר כך באת אשתו, מותרת לחזור לו.

הוא מותר בקרובות שניה, ושניה מותרת בקרוביו.

ואם מתה ראשונה, מותר בשניה.

אמרו לו, מתה אשתך, ונשא את אחותה, ואחר כך אמרו לו, קיימת היתה ומתה, הוולד ראשון ממזר, והאחרון אינו ממזר.

רבי יוסי אומר, כל שפוסל על ידי אחרים, פוסל על ידי עצמו.

וכל שאין פוסל על ידי אחרים, אינו פוסל על ידי עצמו.

משנה ה[עריכה]

אמרו לו, מתה אשתך, ונשא אחותה מאביה, מתה, ונשא אחותה מאמה, מתה, ונשא אחותה מאביה, מתה, ונשא אחותה מאמה, ונמצאו כולן קיימות, מותר בראשונה, בשלישית, ובחמישית, ופוטרות צרותיהן, ואסור בשניה וברביעית, ואין ביאת אחת מהן פוטרת צרתה.

ואם בא על השניה לאחר מיתת הראשונה, מותר בשניה וברביעית, ופוטרות צרותיהן, ואסור בשלישית ובחמישית, ואין ביאת אחת מהן פוטרת צרתה.

משנה ו[עריכה]

בן תשע שנים ויום אחד, הוא פוסל על ידי אחין, והאחים פוסלין על ידו, אלא שהוא פוסל תחילה, ואחין פוסלין תחילה וסוף.

כיצד? בן תשע שנים ויום אחד שבא על יבמתו, פסל על ידי אחין.

באו עליה אחין, ועשו בה מאמר, נתנו גט או חלצו, פסלו על ידו.

משנה ז[עריכה]

בן תשע שנים ויום אחד שבא על יבמתו, ואחר כך בא עליה אחיו שהוא בן תשע שנים ויום אחד, פסל על ידו.

רבי שמעון אומר, לא פסל.

משנה ח[עריכה]

בן תשע שנים ויום אחד שבא על יבמתו, ואחר כך בא על צרתה, פסל על ידי עצמו.

רבי שמעון אומר, לא פסל.

בן תשע שנים ויום אחד שבא על יבמתו, ומת, חולצת ולא מתייבמת.

נשא אשה ומת, הרי זו פטורה.

משנה ט[עריכה]

בן תשע שנים ויום אחד שבא על יבמתו, ומשהגדיל נשא אשה אחרת ומת, אם לא ידע את הראשונה משהגדיל, הראשונה חולצת ולא מתייבמת, והשניה או חולצת או מתייבמת.

רבי שמעון אומר, מייבם לאיזו שירצה, וחולץ לשניה.

אחד שהוא בן תשע שנים ויום אחד, ואחד שהוא בן עשרים שנה שלא הביא שתי שערות.

<< | משנה יבמות י דפוסים | >>