משנה יבמות ד ניקוד

<< הפרק הקודם • לדף הראשי • פרק ד, יבמות • הפרק הבא >>

פרק ד

משניות: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג

עריכה

(א)

הַחוֹלֵץ לִיבִמְתּוֹ, וְנִמְצֵאת מְעֻבֶּרֶת, וְיָלְדָה,

בִּזְמַן שֶׁהַוָּלָד שֶׁל קַיָּמָא,

הוּא מֻתָּר בִּקְרוֹבוֹתֶיהָ, וְהִיא מֻתֶּרֶת בִּקְרוֹבָיו,

וְלֹא פְּסָלָהּ מִן הַכְּהֻנָּה.

אֵין הַוָּלָד שֶׁל קַיָּמָא,

הוּא אָסוּר בִּקְרוֹבוֹתֶיהָ, וְהִיא אֲסוּרָה בִּקְרוֹבָיו,

וּפְסָלָהּ מִן הַכְּהֻנָּה:

(ב)

הַכּוֹנֵס אֶת יְבִמְתּוֹ וְנִמְצֵאת מְעֻבֶּרֶת וְיָלְדָה,

בִּזְמַן שֶׁהַוָּלָד שֶׁל קַיָּמָא,

יוֹצִיא, וְחַיָּבִין בַּקָּרְבָּן.

וְאִם אֵין הַוָּלָד שֶׁל קְיָמָא, יְקַיֵּם.

סְפֵק בֶּן תִּשְׁעָה לָרִאשׁוֹן, סְפֵק בֶּן שִׁבְעָה לָאַחֲרוֹן,

יוֹצִיא, וְהַוָּלָד כָּשֵׁר,

וְחַיָּבִין בְּאָשָׁם תָּלוּי:

(ג)

שׁוֹמֶרֶת יָבָם שֶׁנָּפְלוּ לָהּ נְכָסִים,

מוֹדִים בֵּית שַׁמַּאי וּבֵית הִלֵּל,

שֶׁמוֹכֶרֶת, וְנוֹתֶנֶת, וְקַיָּם.

מֵתָה, מַה יַּעֲשׂוּ בִכְתֻבָּתָהּ, וּבִנְכָסִים הַנִּכְנָסִים וְיוֹצְאִין עִמָּהּ?

בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים,

יַחֲלֹקוּ יוֹרְשֵׁי הַבַּעַל עִם יוֹרְשֵׁי הָאָב

וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים,

נְכָסִים בְּחֶזְקָתָן;

כְּתֻבָּה – בְּחֶזְקַת יוֹרְשֵׁי הַבַּעַל,

נְכָסִים הַנִּכְנָסִים וְיוֹצְאִים עִמָּהּ – בְּחֶזְקַת יוֹרְשֵׁי הָאָב:

(ד)

כְּנָסָהּ – הֲרֵי הִיא כְּאִשְׁתּוֹ לְכָל דָּבָר;

וּבִלְבַד שֶׁתְּהֵא כְּתֻבָּתָהּ עַל נִכְסֵי בַּעְלָהּ הָרִאשׁוֹן:

(ה)

מִצְוָה בַּגָּדוֹל לְיַבֵּם.

לֹא רָצָה,

מְהַלְּכִין עַל כָּל הָאַחִין.

לֹא רָצוּ,

חוֹזְרִין אֵצֶל גָּדוֹל וְאוֹמְרִים לוֹ:

עָלֶיךָ מִצְוָה, אוֹ חֲלֹץ אוֹ יַבֵּם:

(ו)

תָּלָה בְּקָטָן עַד שֶׁיַּגְדִּיל,

אוֹ בְּגָדוֹל עַד שֶׁיָּבוֹא מִמְּדִינַת הַיָּם,

אוֹ בְּחֵרֵשׁ, אוֹ בְּשׁוֹטֶה,

אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ,

אֶלָּא אוֹמְרִים לוֹ:

עָלֶיךָ מִצְוָה, אוֹ חֲלֹץ אוֹ יַבֵּם:

(ז)

הַחוֹלֵץ לִיבִמְתּוֹ,

הֲרֵי הוּא כְּאֶחָד מִן הָאַחִין לְנַחֲלָה.

וְאִם יֵשׁ שָׁם אָב,

נְכָסִים שֶׁל אָב.

הַכּוֹנֵס אֶת יְבִמְתּוֹ,

זָכָה בַּנְּכָסִים שֶׁל אָחִיו.

רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:

בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ,

אִם יֵשׁ שָׁם אָב,

נְכָסִים שֶׁל אָב.

הַחוֹלֵץ לִיבִמְתּוֹ,

הוּא אָסוּר בִּקְרוֹבוֹתֶיהָ,

וְהִיא אֲסוּרָה בִּקְרוֹבָיו.

הוּא אָסוּר בְּאִמָּהּ, וּבְאֵם אִמָּהּ, וּבְאֵם אָבִיהָ,

וּבְבִתָּהּ, וּבְבַת בִּתָּהּ, וּבְבַת בְּנָהּ,

וּבַאֲחוֹתָהּ בִּזְמַן שֶׁהִיא קַיֶּמֶת.

וְהָאַחִין מֻתָּרִין.

וְהִיא אֲסוּרָה בְּאָבִיו, וּבַאֲבִי אָבִיו, (נ"א: וּבַאֲבִי אִמּוֹ, וראו תוי"ט בשם התוס' דל"ג),

וּבִבְנוֹ, וּבְבֶן בְּנוֹ, בְּאָחִיו, וּבְבֶן אָחִיו.

מֻתָּר אָדָם בִּקְרוֹבַת צָרַת חֲלוּצָתוֹ,

וְאָסוּר בְּצָרַת קְרוֹבַת חֲלוּצָתוֹ:

(ח)

הַחוֹלֵץ לִיבִמְתּוֹ, וְנָשָׂא אָחִיו אֶת אֲחוֹתָהּ, וּמֵת,

חוֹלֶצֶת וְלֹא מִתְיַבֶּמֶת.

וְכֵן הַמְּגָרֵשׁ אֶת אִשְׁתּוֹ,

וְנָשָׂא אָחִיו אֶת אֲחוֹתָהּ, וּמֵת,

הֲרֵי זוֹ פְּטוּרָה מִן הַחֲלִיצָה וּמִן הַיִּבּוּם:

(ט)

שׁוֹמֶרֶת יָבָם שֶׁקִּדֵּשׁ אָחִיו אֶת אֲחוֹתָהּ,

מִשּׁוּם רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתֵירָא אָמְרוּ,

אוֹמְרִים לוֹ: הַמְתֵּן עַד שֶׁיַּעֲשֶׂה אָחִיךָ הַגָּדוֹל מַעֲשֶׂה.

חָלַץ לָהּ אָחִיו אוֹ כְּנָסָהּ,

יִכְנֹס אֶת אִשְׁתּוֹ.

מֵתָה הַיְּבָמָה,

יִכְנֹס אֶת אִשְׁתּוֹ.

מֵת יָבָם,

יוֹצִיא אֶת אִשְׁתּוֹ בְּגֵט,

וְאֵשֶׁת אָחִיו בַּחֲלִיצָה:

(י)

הַיְּבָמָה,

לֹא תַּחֲלֹץ וְלֹא תִּתְיַבֵּם,

עַד שֶׁיֵּשׁ לָהּ שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים.

וְכֵן כָּל שְׁאָר הַנָּשִׁים,

לֹא יִתְאָרְסוּ וְלֹא יִנָּשְׂאוּ,

עַד שֶׁיִּהְיוּ לָהֶן שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים;

אֶחָד בְּתוּלוֹת וְאֶחָד בְּעוּלוֹת,

אֶחָד גְּרוּשׁוֹת וְאֶחָד אַלְמָנוֹת,

אֶחָד נְשׂוּאוֹת וְאֶחָד אֲרוּסוֹת.

רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:

הַנְּשׂוּאוֹת יִתְאָרְסוּ,

וְהָאֲרוּסוֹת יִנָּשְׂאוּ;

חוּץ מִן הָאֲרוּסוֹת שֶׁבִּיהוּדָה,

מִפְּנֵי שֶׁלִּבּוֹ גַּס בָּהּ.

רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר:

כָּל הַנָּשִׁים יִתְאָרְסוּ,

חוּץ מִן הָאַלְמָנָה,

מִפְּנֵי הָאִבּוּל:

(יא)

אַרְבָּעָה אַחִין נְשׂוּאִין אַרְבַּע נָשִׁים, וּמֵתוּ,

אִם רָצָה הַגָּדוֹל שֶׁבָּהֶם לְיַבֵּם אֶת כֻּלָּן,

הָרְשׁוּת בְּיָדוֹ.

מִי שֶׁהָיָה נָשׂוּי לִשְׁתֵּי נָשִׁים, וּמֵת,

בִּיאָתָהּ אוֹ חֲלִיצָתָהּ שֶׁל אַחַת מֵהֶן פּוֹטֶרֶת צָרָתָהּ.

הָיְתָה אַחַת כְּשֵׁרָה וְאַחַת פְּסוּלָה,

אִם הָיָה חוֹלֵץ, חוֹלֵץ לַפְּסוּלָה;

וְאִם הָיָה מְיַבֵּם, מְיַבֵּם לַכְּשֵׁרָה:

(יב)

הַמַּחֲזִיר גְּרוּשָׁתוֹ,

וְהַנּוֹשֵׂא חֲלוּצָתוֹ,

וְהַנּוֹשֵׂא קְרוֹבַת חֲלוּצָתוֹ,

יוֹצִיא, וְהַוָּלָד מַמְזֵר,

דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא.

וַחֲכָמִים אוֹמְרִים:

אֵין הַוָּלָד מַמְזֵר.

וּמוֹדִים בְּנוֹשֵׂא קְרוֹבַת גְּרוּשָׁתוֹ,

שֶׁהַוָּלָד מַמְזֵר:

(יג)

אֵיזֶהוּ מַמְזֵר?

כָּל שְׁאֵר בָּשָׂר שֶׁהוּא בְּלֹא יָבוֹא,

דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא.

שִׁמְעוֹן הַתִּמְנִי אוֹמֵר,

כָּל שֶׁחַיָּבִין עָלָיו כָּרֵת בִּידֵי שָׁמַיִם;

וַהֲלָכָה כִּדְבָרָיו.

רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר,

כָּל שֶׁחַיָּבִים עָלָיו מִיתַת בֵּית דִּין.

אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן עַזַּאי,

מָצָאתִי מְגִלַּת יֻחֲסִין בִּירוּשָׁלַיִם וְכָתוּב בָּהּ:

אִישׁ פְּלוֹנִי מַמְזֵר מֵאֵשֶׁת אִישׁ,

לְקַיֵּם דִּבְרֵי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ.

אִשְׁתּוֹ שֶׁמֵּתָה, מֻתָּר בַּאֲחוֹתָהּ.

גֵּרְשָׁהּ וּמֵתָה, מֻתָּר בַּאֲחוֹתָהּ.

נִשֵּׂאת לְאַחֵר וּמֵתָה, מֻתָּר בַּאֲחוֹתָהּ.

יְבִמְתּוֹ שֶׁמֵּתָה, מֻתָּר בַּאֲחוֹתָהּ.

חָלַץ לָהּ וּמֵתָה, מֻתָּר בַּאֲחוֹתָהּ:

<< הפרק הקודם • לדף הראשי • פרק ד, יבמות • הפרק הבא >>

משנה יבמות, פרק ד':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב