משנה יבמות ד ה

לא רצה. מפרש בגמרא לא רצה ליבם אלא לחלוץ הולכים על כל האחין למי שהוא קרוב לו בשנים ואם לא רצה גם הוא ליבם הולכים לשלישי שהוא גדול אחריו וכן לעולם. דנוח לנו ביבום של קטן מחליצת הגדול. וקטן כלומר קטן דאחים ואינו פחות משלשה עשר שנים ויום א' והביא ב' שערות. נ"י:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

[עריכה]

(יג) (על המשנה) לא רצה. מפרש בגמרא לא רצה ליבם אלא לחלוץ הולכים על כל האחין כו' דנוח לנו ביבום של הקטן מחליצת הגדול וקמן היינו קטן שבאחים ואינו פחות משלש עשרה שנים ויום אחד והביא שתי שערות. נ"י:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

[עריכה]

מצוה בגדול לייבם וכו': עד סוף סימן ו' וביד פ' שני דהלכות יבום סי' ו' ז' ח' ט' ובטור א"ה סי' קס"א:

לא רצה מהלכין: ואיתא בברייתא בדקתני אביי קשישא קרובה ללשון מתני' בפ' כיצד אשת אחיו (יבמות דף כ"ד.) וז"ל מצוה בגדול ליבם לא רצה הולכים אצל אחיו הקטן לא רצה חוזרים אצל גדול ע"כ. וכתוב בסמ"ג אומר ר"י דבחיזור האחין הגדול קודם וכן משמע בפ' שני דיבמות שאמר הולכין אצל קטן משמע קטן הימנו וגדול משאר האחין מדלא קאמר מהלכין אל כל האחין ע"כ:

אלא חוזרין אצל הגדול ואומרים לו או חלוץ או ייבם: איכא לפרושי בבאה מחמת טענה כמו שכתבו תוס' ז"ל בפ' אע"פ דף ס"ד אבל הנכון נראה דכופין אותו לחלוץ או ליבם אפי' אינה באה מחמת טענה דהיינו דבעינא חוטרא לידא ומרא לקבורה וכו' ואיתה בתוס' ר"פ המדיר: