משנה יבמות ד ו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר נשים · מסכת יבמות · פרק ד · משנה ו | >>

משנה זו במהדורה המבוארת

[עריכה]

תלה בקטן עד שיגדיליד, או בגדול עד שיבוא ממדינת הים, או בחרש, או בשוטה, אין שומעין לו, אלא אומרים לו: עליך מצוה, או חלוץ או יבם.

נוסח הרמב"ם

תלה בקטן עד שיגדיל ובגדול עד שיבוא ממדינת הים ובחירש ובשוטה אין שומעין לו אלא אומרין לו עליך מצוה או חלוץ או יבם.


פירוש הרמב"ם

ר"ל באמרו בחרש ובשוטה שמא יאמר המתינו לזה החרש או לזה השוטה עד שיבריאו אין שומעין לו:


פירוש רבי עובדיה מברטנורא

ובגדול - שהיה גדול האחים במדינת הים, ותלה גדול האחין שלפנינו בו לומר המתינו לו, שהוא גדול ממני:

[ובחרש ובשוטה - עד שיבריאו. אין שומעין לו]:

עליר מצוה - אף על פי שאחיך שבמדינת הים הוא גדול ממך, כיון שאתה גדול האחין שלפנינו עליך מצוה, דשהויי מצוה לא משהינן:

פירוש תוספות יום טוב

תלה וכו'. ונמלך בו ואם לא ירצה אני איבם או אני אחלוץ. הרמב"ם פרק ב' מהלכות יבום:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(יד) (על המשנה) תלה כו'. ונמלך בו ואם לא ירצה אני איבם או אחלוץ. הר"מ:


פירושים נוספים