משנה טהרות ו ח
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר טהרות · מסכת טהרות · פרק ו · משנה ח | >>
בסילקי, רשות היחיד לשבת ורשות הרבים לטומאה.
רבי יהודה אומר, אם עומד הוא בפתח הזה ורואה את הנכנסין ואת היוצאין בפתח הלז, רשות היחיד לכך ולכך.
ואם לאו, רשות היחיד לשבת ורשות הרבים לטומאה.
נוסח הרמב"ם
בסילקי -
- רשות היחיד - לשבת,
- ורשות הרבים - לטומאה.
- רבי יהודה אומר:
- אם עומד הוא בפתח הזה, ורואה את הנכנסין ואת היוצאין בפתח הלז - רשות היחיד לכך ולכך,
- ואם לאו - רשות היחיד לשבת, ורשות הרבים לטומאה.
פירוש הרמב"ם
בסילקי - הוא בניין גדול מאד נמשך לרוחב הפתחים כמו המקומות אשר יבנו להקהיל העם, והוא מבניין המלכים, ולזה יאמרו "בסילקי של מלכים".
ואין הלכה כרבי יהודה:
פירוש רבינו שמשון
בסילקי. פלטין גדולה כי ההיא דפרק שני דיומא (דף כד.) לשכת הגזית כמין בסילקי גדולה היתה:
ורואה את הנכנסין. משמע דחשיב רה״י טפי כשרואה את הנכנסין והיוצאין מכשאינו רואה וגבי שדה תניא לעיל איפכא ויש ליתן טעם בזה ובזה ובתוספתא גרסינן בהך דמתני' כמו בברייתא דלעיל: תניא בתוספתא (בפ״ז וע״ש כמה וכמה שינויים) בסילקי שפותחין אותה בימי' ונועלין אותה בלילות בזמן שהיא פתוחה רה״ר נעולה רה״י בסילקי שיש לה ב' פתחים זה כנגד זה וכן סטיו שהוא גדור מכאן ומכאן וריוח בין העמודי' ר' יהודה אומר אם עומד בצד זה ורואה הנכנסין והיוצאין בצד הלז רה״י לשבת ורשות הרבים לטומאה ואם לאו רה״י לכאן ולכאן בסילקי שיש לה שני פתחים מכוונים זה כנגד זה האמצע שלה רה״י לשבת ורשות הרבים לטומאה הצדדין רה״י לכאן ולכאן דברי ר״מ וחכ״א אחד הצדדין ואחד האמצע רה״י לשבת ורה״ר לטומאה ומודה ר״מ לחכמים בבסילקי שאין פתחיה מכוונים זה כנגד זה שא' האמצע ואחד הצדדין רה״י לשבת ורה״ר לטומאה ומודים חכמים לר״מ בחצר של יחידי שדרך הרבים מפסקתה כגון חצר בית גדר וחמת שהאמצע רשות היחיד לשבת ורה״ר לטומאה (והצדדין רה״י לשבת ורה״ר לטומאה) והצדדין רה״י לכאן ולכאן:
פירוש רבי עובדיה מברטנורא
בסילקי - פלטיא גדולה. והכי אמרינן בפרק ב' דיומא [דף כ"ד] לשכת הגזית כמין בסילקי גדולה היתה:
ורואה את הנכנסין ואת היוצאין - דכי רואה הנכנסים והיוצאים חשיבא רשות היחיד טפי. ואין הלכה כרבי יהודה:
פירוש תוספות יום טוב
רי"א אם עומד כו' ורואה כו'. עיין מ"ש בזה במשנה דלקמן:
פירוש עיקר תוספות יום טוב
.אין פירוש למשנה זו
מלאכת שלמה (שלמה עדני)
ר' יהודה אומר אם עומד הוא וכו': כשהוא יכול לראות מפתח לפתח אז הוי מקום סתירה כי הוא מרגיש בנכנסים והם אינם מרגישים בו עד שיקרבו אליו אבל כשאינו רואה את הנכנסין לא הוי מקום סתירה כי ירא שיבואו עליו ולא ירגיש בהם ובשדה שהוא מקום אויר ומגולה קתני בתוספתא כשהוא עומד בצד זה ורואה את הנכנסין ואת היוצאין בצד הלז דהוי רה"ר לטומאה לפי שרואין אותו מכל צד ולא הוי מקום סתירה. הרא"ש ז"ל. וכבר כתבתי התוספתא לעיל. וז"ל הר"ש ז"ל ורואה את הנכנסין משמע דחשיב רה"י טפי כשרואה את הנכנסים והיוצאין מכשאינו רואה וגבי שדה תניא לעיל איפכא ויש ליתן טעם בזה ובזה ובתוספתא גרסינן בהך דמתני' כמו בברייתא דלעיל. וז"ל התוספתא בסלקי שיש לה שני פתחים מכוונים זה כנגד זה וכן סטיו שהוא גדור מכאן ומכאן וריוח בין העמודים ר' יהודה אומר אם עומד בצד זה ורואה את הנכנסין ואת היוצאים בצד הלז רה"י לשכת ור"ה לטומאה ואם לאו רה"י לכאן ולכאן ע"כ:
תפארת ישראל
יכין
בסילקי: הוא חדר גדול זאאל בל"א. שמיוחד לאספת כל מנהיגי העיר והמדינה להתיעץ בענין מה. וא"ת מ"ש משאר בית דאע"ג דמצויין שם לפעמים הרבה בני אדם. אפ"ה כל שלא היו בשעת הולדת הספק ג' בני אדם ביחד. הו"ל סט"ו ברה"י. ומ"ש בסילקי. י"ל התם הבית שייך לבעלים ידועים. וכל מי שנכנס לשם ודאי אדעתי' דבעלים נכנס. משא"כ הכא. הבית אין לו בעלים ידועים אלא שייך לרבים. וכל חד אדעת עצמו קאתא לשם [וכדאמרינן במגלה [כו"א] לענין קדושת ביהכ"נ. כיון דאדעתא דידי קאתו. כבית הכנסת של יחיד דמי. אע"ג שעשוי לצורך רבים]:
רשות היחיד לכך ולכך: דמשום דכשרואה הנכנסים. דמי טפי לרה"י:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת