משנה טבול יום ג ג
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר טהרות · מסכת טבול יום · פרק ג · משנה ג | >>
חוט של ביצה שקרם על דפנות של לפס, ונגע בו טבול יום. מן השפה ולפנים, חיבור. מן השפה ולחוץ, אינו חיבור.
רבי יוסי אומר, חוט וכל שנקלף עמו.
וכן בקטניות שקרמו על שפתה של קדרה.
חוט של ביצה שקרם על דופנה של לפס,
- ונגע בו טבול יום -
- מן השפה ולפנים - חיבור,
- מן השפה ולחוץ - אינו חיבור.
- רבי יוסי אומר: חוט - וכל שנקלף עימו.
- וכן בקטניות שקרמו על שפתה של קדירה.
- ונגע בו טבול יום -
קרם על דפנה של לפס - (כפה) [נקרש] על דופן האילפס, והוא מחובר במה שבתוך האילפס מן האוכלין.
ואמר רבי יוסי, כי כשנגע טבול יום באותו חוט, ואפילו חוץ לאילפס, כל מה שינשא עמו הוא חיבור, ואפילו מן הדבר אשר בתוך האילפס. [וכן אם נגע בו ואפילו בתוך האילפס,] שאינו פוסל אלא מה שיעקור בעקירתו.
ואין הלכה כרבי יוסי:
לפס. כמו אלפס מחבת של מתכת שעושין בה תבשיל וביצה זו מתבשלת עם התרומה שנפסלה בטבול יום:
מן השפה. של לפס ולפנים חשוב החוט של ביצה חיבור שאם נגע שם טבול יום הכל טמא אבל חוט היוצא משפת הלפס ולחוץ לא הוי חיבור:
וכל שנקלף עמו. היינו מה שעולה עם החוט חיבור ולא יותר ור' יוסי לקולא וכן בקטניות דינם כדין הביצה:
תני"א בתוספתא [פ"ב] ירק של תרומה וביצה טרופה נתונה על גביו ונגע טבול יום בביצה כל הסדר העליון חיבור דברי ר"י ור"ש ב) (ר"מ) ור' יהודה אומר אינו חיבור אלא הקלח שכנגד ידו על זה העיד ר' ישמעאל [ג] בר' יוחנן בן ברוקה בכרם ביבנה שאינו חיבור אלא קלח שכנגד ידו א"ר יוסי לא על זה העיד רבי ישמעאל ברבי יוחנן בן ברוקה בכרם ביבנה אלא על העשוי כמין כובע שאינו חיבור. חוט של ביצה שקרם על דפנו של לפס ונגע בה טבול יום מן השפה ולפנים חבור מן השפה ולחוץ אינו חיבור רבי יוסי אומר אף מן השפה ולפנים כל שנקלף עמו חבור וכל שאינו נקלף עמו אינו חיבור ביצים שנקפן לתוך הקערה הרי זה אינו חיבור התחיל לטרפן הרי זה חיבור טרפן במשקין הרי זה [ד] אינו חיבור ביצים שנקפן בטופח הרי זה אינו חיבור טרפן חיבור טרפן במימי עצמן [ה] הוכשרו הרי הן כעיגולי דבילה עיגולי דבילה שנפלו משקין על מקצתו הרי זה קוצה הימנו עובי שלש אצבעות על רוחב מלא קציעה דברי רבי יהודה וחכמים אומרים אין נוטל אלא מקום משקה בלבד אמר רבי נראין דברי ר' יהודה בדבילה שמינה שלא גרסה ודברי חכמים בדבילה שמינה שגרסה. פירוש נקפן שברן מלשון כנוקף זית (ישעיה כד) אי נמי נקפן כמו נקבן כדאשכחן במס' פיאה (פ"ו מ"א) הבקר במקום הפקר ועירן לתוך הקערה ועומדין חלבון והחלמון כאשר יצאו מן הביצה וכגון שהוכשרו ונגע שרץ באחד מהן לא הוו חיבור אלא מונין בהן ראשון ושני טרפן שנענע בתרווד ושיבר החלבון והחלמון ונתערב הכל יחד הרי זה חיבור טרפן במשקין הרי זה אינו חיבור אית דגרסי הרי זה חיבור. נקפן בטופח שעירן על מין קטנית ששמן טופח כדאשכחן לעיל פ"ק ובכלאים פ"ק. טרפן במימי עצמן דרך הטורפין לערב בהן מים וזה טרפן בלא מים אלא על ידי מי הטופח שמלוחלחין במים שנתבשלו בהן. הוכשרו לקבל טומאה אבל לא כולן אלא כעיגולי דבילה כלומר מקום המלוחלח לבד. שלא גרסה מלשון גריסין כלומר שאינה מתפרדת. שמינה שגרסה שמתפרדת ונחתכת מן העיגול והיה נראה דגרסינן כחושה שגרסה ויש ספרים שברייתא זו כתובה בלשון אחרת והכי תניא ביצה שנקפה בתוך הקערה חיבור התחיל לטרף אינו חיבור טרפן במשקין חיבור ביצים שנקפן בתוך הטופח הרי אלו חיבור התחיל ליטרף אינו חיבור טרפן במשקין חיבור:
לפס - כמו אלפס, כעין מחבת שעושין בה התבשיל. וביצה זו מתבשלת עם התרומה שנפסלה בטבול יום ג:
מן השפה - של אלפס ולפנים. חשוב החוט של ביצה חיבור, ואם נגע שם טבול יום, הכל טמא. אבל החוט היוצא משפת האלפס ולחוץ לא הוי חיבור:
וכל שנקלף עמו - היינו מה שעולה עם החוט, הוי חיבור ולא יותר. רבי יוסי לקולא. והכי מוכח בתוספתא. ואין הלכה כר' יוסי:
וכן בקטניות - דינם כדין הביצה:
חוט של ביצה. ל' הר"ב וביצה זו מתבשלת עם התרומה שנפסלה בטבול יום וכן ל' הר"ש *כלומר שהתרומה נפסלת בטבול יום. ואם נגע כו':
רי"א חוט וכל שנקלף עמו. פירש הר"ב ולא יותר ור"י לקולא. והכי מוכח בתוספתא הביאה הר"ש. וכך לשונה. רי"א אף מן השפה ולפנים כל שנקלף עמו חבור. וכל שאינו נקלף עמו אינו חבור:
(ג) (על הברטנורא) הר"ש. כלומר, שהתרומה נפסלת בט"י, ואם נגע כו':
בסוף פי' רעז"ל ור' יוסי לקולא (א) והכי מוכח בתוספתא דקתני בתוספתא ר' יוסי אומר אף מן השפה ולפנים כל שנקלף עמו הוי חבור וכל שאינו נקלף עמו אינו חבור אבל הרמב"ם ז"ל פירש דכל מה שנקלף עם החוט בין שהוא חוץ לשפה בין לפנים מן השפה הוי חבור:
יכין
שקרם על דפנות של לפס: אלפס שיש בו תבשיל תרומה:
מן השפה: של אלפס:
חבור: ונטמא התבשיל:
ר' יוסי אומר חוט וכל שנקלף עמו: שכשיקלף החוט רק מה שיעלה עמו מתבשיל הוה חבור. וטפי לא. אפילו אם החוט לפנים:
וכן בקטניות שקרמו על שפתה של קדרה: דינו כביצה:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת