משנה חגיגה ב ה
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר מועד · מסכת חגיגה · פרק ב · משנה ה | >>
נוֹטְלִין לַיָּדַיִם לְחֻלִּין וּלְמַעֲשֵׂר וְלִתְרוּמָה.
- וְלַקֹּדֶשׁ, מַטְבִּילִין;
- וְלַחַטָּאת, אִם נִטְמְאוּ יָדָיו, נִטְמָא גּוּפוֹ:
נוטלין לידים -
- לחולין, ולמעשר, ולתרומה.
- ולקודש - מטבילין.
- ולחטאת -
- אם נטמאו ידיו - נטמא גופו.
אמר שאסור לו לאדם שיאכל לחם ואפילו חולין עד שיטול ידיו, וכמו כן חייב ליטול ידיו לתרומה ולמעשר בין לפת בין לפירות.
וכשנגע לתרומה בלי נטילת ידים פוסלה אפילו אינו ודאי שידיו טמאות, כמו שיתבאר במסכת טהרות. ובשר קדש או לחם קדש, מטביל ידיו ואז יגע בהם. ועוד יתבאר בתחילת מקואות שיעור המים ומראיהן שראוי להיות בהם טבילת ידים.
והחטאת הנזכר בכאן, היא פרה אדומה שאמר השם בה "חטאת היא"(במדבר יט, ט), ונתן לאפרה מעלה יתירה על הקודש, ועוד יתבאר הטעם במסכת פרה.
וכשנטמאו ידיו אין לו לטהרם בשום דבר מדברי אפר פרה עד שיטבול במי מקווה, ולא יטביל ידיו בלבד כמו שהוא עושה לזולתו מן הדברים הצריכין לטהרה.
והדברים המטמאין הידיים בלבד כשנגעו בהן אבל לא כל הגוף, הם אוכלין טמאין ומשקין טמאין והדומה להם מטומאות קלות, כמו שיתבאר במסכת טהרות ופרה וידים:
נוטלין לידים לחולין ולמעשר ולתרומה - חולין ומעשר שני ותרומה די להם נטילה בכלי שאין בו אלא רביעית מים:
ולקודש מטבילין - פירוש לאכול שלמים וחטאת ואשם יש מעלה יתירה, שצריך להטביל את הידים בארבעים סאה. ואף על פי שאינם אלא סתם ידים, שלא נגעו בטומאה המטמאה את כל הגוף מדאורייתא:
ולחטאת - ליגע במי חטאת, מים המקודשים באפר פרה אדומה להזות מהם על טמאי מתים, יש מעלה יתירה, שאם נטמאו ידיו באחד מן הדברים המטמאים את הידים ולא את הגוף, כגון ספר ואוכלין טמאים ומשקין טמאים וכל טומאות שמדברי סופרים, נטמא גם הגוף, וכל הגוף צריך טבילה. וכל מעלות הללו שזה גבוה מזה, מדברי סופרים הם. והאי דנקט להו הכא גבי הלכות חגיגה, לפי שיש בסופן הלכות הרגל, שעמי הארץ חשובים טהורים ברגל, ולא בשאר ימות השנה. בסוף חומר בקודש:
נוטלין לידים. עיין במשנה ב' פ"ח דברכות:
לחולין למעשר ולתרומה. והא כדאיתא והא כדאיתא. דהא תנן ברפ"ב דבכורים דרחיצת ידים בתרומה. מה שאין כן במעשר. וכ"ש חולין. אלא תרומה בנגיעה. וכדמפרש הר"ב שם. והכא למעשר וחולין דוקא באכילה. עוד פירשו בגמ' דאידי ואידי באכילה. הא באכילה דנהמא. הא באכילה דפירי:
[אם נטמאו ידיו. ה"ה יד אחת. כמ"ש במשנה ז' פי"ב דפרה]:
(ט) (על המשנה) לחולין כו'. והא כדאיתא והא כדאיתא. דהתנן בריש פרק ב' דבכורים דרחיצת ידים בתרומה מה שאין כן במעשר וכל שכן חולין. אלא תרומה בנגיעה והכא למעשר וחולין דוקא באכילה. עוד פירש בגמרא דאידי ואידי באכילה הא באכילה דנהמא הא באכילה דפירי:
נוטלין לידים לחולין ולמעשר ולתרומה: גמ' חולין ומעשר מי בעו נטילת ידים ורמינהי דתנן ר"פ שני דבכורים התרומה והבכורים חייבין עליה מיתה וחומש וכו' וטעונין רחיצת ידים וכו' מה שאין כן במעשר וכ"ש בחולין קשיא מעשר אמעשר קשיא חולין אחולין ומסיק ל"ק כאן באכילה דנהמא כאן באכילה דפירי דאמר רב נחמן כל הנוטל ידיו ה"ז מגסי הרוח וכתבו תוס' ז"ל וה"ה דמצי למימר הא באכילה הא בנגיעה אלא כוליה באכילה עדיפא ליה ובירוש' דפירקי' ודפ' שני דבכורים דחי נמי להאי תירוצא דמדקתני במתני' נמי תרומה וגבי תרומה ליכא למימר דנוטלין לפת ותו לא דכל שני עושה בה שלישי ומוקי למתני' בחולין שנעשו ע"ג קדש ומעשר נמי כה"ג הוא והשתא חולין ומעשר ותרומה דקתני להו בהדי הדדי מדינא אית בהו שלישי ואפי' בפירות נמי בעי נטילת ידים ומתני' ר"א בר' צדוק היא דתנן בס"פ שני דמסכת טהרות חולין שנעשו ע"ג קדש הרי אלו כחולין ר"א ב"ר צדוק אומר הרי אלו כתרומה לטמא שנים ולפוסל אי ותו משני התם שנויא אחרינא ומוקי לה כראב"ש דבברייתא ע"ש וביד ר"פ ששי דהלכות ברכות ובפ' י"ג דהלכות פרה אדומה סי' ד' ובסוף הלכות מקואות:
יכין
לד) נוטלין לידים לחולין ולמעשר מעשר שני:
לה) ולתרומה והא דתנן רפ"ב דבכורים דנט"י רק לתרומה. זה באכילת פירות, אבל באוכל לחם אפי' של חולין צריך נט"י:
לו) ולקודש מטבילין דכשרוצה לאכול קודש, צריך להטביל ידיו במ' סאה מחוברין:
לז) ולחטאת ברוצה ליגע במי פרה אדומה:
לח) אם נטמאו ידיו ר"ל אפי' נגע ביד א' בספר, או באוכלין ובמשקין טמאין, דאז לשאר מילי נטמאו רק ידיו ולא הגוף [ועי' פ"ג סי' כ']:
לט) נטמא גופו וצריך לטבול כל גופו. והנך כולן מעלות דרבנן נינהו. ונקט להו הכא איידי המעלות של רגל שיזכיר [בפ"ג מ"ו וז']:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת
ראשונים על הפרק: רש"י |
תוספות |
רבינו חננאל |
הריטב"א |
תוספות רי"ד |
אחרונים על הפרק: צל"ח | פני יהושע | מהרש"א | רש"ש | גבורות ארי | בן יהוידע