משנה חגיגה ג ו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר מועד · מסכת חגיגה · פרק ג · משנה ו | >>


משנה זו במהדורה המבוארת

[עריכה]

הגבאין שנכנסו לתוך הבית, וכן הגנבים שהחזירו את הכלים, נאמנין כב לומר, לא נגענו.

ובירושלים נאמנין על הקודש, ובשעת הרגל אף על התרומה.


נוסח הרמב"ם

[עריכה]

הגבאים שנכנסו לתוך הבית וכן הגנבים שהחזירו את הכלים נאמנים לומר לא נגענו ובירושלים נאמנים על הקודש ובשעת הרגל אף על התרומה.

פירוש הרמב"ם

[עריכה]

הגבאין שנכנסו לתוד הבית וכן הגנבים שהחזירו וכו': שהחזירו ענינו שעשו תשובה והחזירו מעצמן ולפיכך נאמנין. ואמר ובירושלים נאמנים על הקדש רוצה בו כלי חרס הגדולים כמו הצלוחיות הגדולות והקדירות נאמנים ע"ה עליהן שהן טהורות לקדש לפי שלא היה אפשר להיות בירושלים כבשן לשרוף בו כלי חרס ולפיכך היו חסין עליהם ולא היו מטמאין אותן ועוד הקלו בהם לפי שהיו מועטות והעיקר אצלנו כל ישראל חברים ברגל כמו שזכרתי לך פעמים ולפיכך נאמנים אף על התרומה:


פירוש רבי עובדיה מברטנורא

[עריכה]

הגבאים - ישראל שהן גבאים למלכי אומות העולם לגבות מישראל מסים וארנוניות. ונכנסו לתוך הבית לעבוט עבוטו:

וכן הגנבים - שגנבו כלי חרס והחזירום:

נאמנים לומר לא נגענו - לתוכו. והוא שהחזירום מחמת תשובה שעשו מעצמם, לא מחמת. יראה:

ובירושלים נאמנים על הקודש - נאמנים על כל כלי חרס בין גדולים בין קטנים כג, לומר שהן טהורין לקודש, לפי שאין עושין כבשונות בירושלים, לפיכך האמינום ולא גזרו עליהם:

ובשעת הרגל אף על - התרומה. דאמר קרא (שופטים כ. יא) ויאסף כל איש ישראל אל העיר כאיש אחד חברים, הכתוב קראם בשעת אסיפה כולם חברים כד, ורגל שעת אסיפה היא:

פירוש תוספות יום טוב

[עריכה]

הגבאין שנכנסו לתוך הבית וכו'. נאמנים לומר לא מששנו כלי הבית. והכי מפרש לה במשנה ו' פ"ז דטהרות:

נאמנין. לשון רש"י ולקדש נאמנין אבל לא לתרומה דכולה מתני' אחומר בקדש מבתרומה קיימי. [כלומר וכן חומר בתרומה] ובהדיא שנינו בתוספתא הגבאין שנכנסו לתוך הבית נאמנין על טהרת חטאת ואין נאמנין על טהרת תרומה. והאי חטאת בשר קדש ולא אפר חטאת כדמוכח התם. ע"כ. והתו' הביאו לשון התוספתא דנאמנין גם על טהרת תרומה. וכן הרמב"ם העתיקה בפי"ב מהלכות משכב ומושב ומשמע דנמי לענין תרומה. וההוא פירקא ז' דטהרות דביה שנינו ג"כ לגבאים וגנבים שנכנסו לבית כו' בנאמנות דתרומה מיירי. וע"ש. וצ"ל דלא תני לה הכא אלא איידי דתנן לעיל דהוא הקדר והן הקדרות. ואפי' הכי לפעמים נאמנים ולפעמים לא. וה"נ גנבים לפעמים נאמנים כשהחזירו ולפעמים לא. ואיידי דגנבים תני נמי גבאים דמתני בהדדי בפרק ז' דטהרות אבל אין ראיה מדתנן ובירושלים נאמנין על הקדש ש"מ דרישא לאו בקדש. דאיכא למימר דמשום סיפא דאף בתרומה נקט לה:

ובירושלים נאמנין על הקדש. פירש הר"ב על כל כלי חרס בין גדולים בין קטנים. ומיהו בדקים הוצרך לאנשי ירושלים דכל יחיד ויחיד נסכו בביתו. לכך הוסיפו להן טהרה ליחידים מגבול מודיעית. אבל בעלי הלשכה המספקים נסכים לצבור. די להם בנכנסים לתוך העיר. ולשם בלבד האמינום על החביות א"נ יחידים צריכין לדקים אף לבישול שלמיהם יום יום. רש"י:

ובשעת הרגל אף על התרומה. כתב הר"ב דאמר קרא ויאסף כל איש וגו'. גמ'. והרמב"ם בפי"א מהל' מטמאי משכב ומושב כתב מפני שהכל מטהרין עצמן ועולין לרגל. טעמו דפשיטא דהך קרא אינו אלא אסמכתא ואי לאו דהכל מטהרין לא היו עוקרים לגזירתן שגזרו בע"ה. ולא הוי דורשים האי אסמכתא לטהרם ברגל:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

[עריכה]

(כב) (על המשנה) נאמנין. ולקדש נאמנין אבל לא לתרומה דכולה מתניתין אחומר בקודש ובתרומה קאי ובהדיא שנינו בתוספ' נאמנין על טהרת חטאת ואין נאמנין על טהרת תרומה והאי חטאת בשר קודש ולא אפר חטאת. רש"י ועתוי"ט:

(כג) (על הברטנורא) ומיהו בדקים הוצרך לאנשי ירושלים דכל יחיד ויחיד נסכו בביתו לכן הוסיפו להן טהרה ליחידים מגבול מודיעית. אבל בעלי הלשכה המספקים נסכים לצבור די להם בנכנסים לחוץ העיר ולשם בלבד האמינום על החביות. א"נ יחידים צריכין לדקים אף לבישול שלמיהם יום יום. רש"י:

(כד) (על הברטנורא) והר"מ כתב מפני שהכל מטהרין עצמן ועולין לרגל. טעמו דפשיטא דהך קרא אינו אלא אסמכתא ואי לאו דהכל מטהרים לא היו עוקרין לגזירתן שגזרו בעם הארץ. ולא היו דורשים האי אסמכתא לטהרם ברגל:

תפארת ישראל

יכין

[עריכה]


בועז

[עריכה]


הלכתא גבירתא

[עריכה]

פירושים נוספים