משנה חגיגה ב ה

וכשנגע לתרומה בלי נטילת ידים פוסלה אפילו אינו ודאי שידיו טמאות, כמו שיתבאר במסכת טהרות. ובשר קדש או לחם קדש, מטביל ידיו ואז יגע בהם. ועוד יתבאר בתחילת מקואות שיעור המים ומראיהן שראוי להיות בהם טבילת ידים.

והחטאת הנזכר בכאן, היא פרה אדומה שאמר השם בה "חטאת היא"(במדבר יט, ט), ונתן לאפרה מעלה יתירה על הקודש, ועוד יתבאר הטעם במסכת פרה.

וכשנטמאו ידיו אין לו לטהרם בשום דבר מדברי אפר פרה עד שיטבול במי מקווה, ולא יטביל ידיו בלבד כמו שהוא עושה לזולתו מן הדברים הצריכין לטהרה.

והדברים המטמאין הידיים בלבד כשנגעו בהן אבל לא כל הגוף, הם אוכלין טמאין ומשקין טמאין והדומה להם מטומאות קלות, כמו שיתבאר במסכת טהרות ופרה וידים:

פירוש רבי עובדיה מברטנורא

[עריכה]

נוטלין לידים לחולין ולמעשר ולתרומה - חולין ומעשר שני ותרומה די להם נטילה בכלי שאין בו אלא רביעית מים:

ולקודש מטבילין - פירוש לאכול שלמים וחטאת ואשם יש מעלה יתירה, שצריך להטביל את הידים בארבעים סאה. ואף על פי שאינם אלא סתם ידים, שלא נגעו בטומאה המטמאה את כל הגוף מדאורייתא:

ולחטאת - ליגע במי חטאת, מים המקודשים באפר פרה אדומה להזות מהם על טמאי מתים, יש מעלה יתירה, שאם נטמאו ידיו באחד מן הדברים המטמאים את הידים ולא את הגוף, כגון ספר ואוכלין טמאים ומשקין טמאים וכל טומאות שמדברי סופרים, נטמא גם הגוף, וכל הגוף צריך טבילה. וכל מעלות הללו שזה גבוה מזה, מדברי סופרים הם. והאי דנקט להו הכא גבי הלכות חגיגה, לפי שיש בסופן הלכות הרגל, שעמי הארץ חשובים טהורים ברגל, ולא בשאר ימות השנה. בסוף חומר בקודש:

פירוש תוספות יום טוב

[עריכה]

נוטלין לידים. עיין במשנה ב' פ"ח דברכות:

לחולין למעשר ולתרומה. והא כדאיתא והא כדאיתא. דהא תנן ברפ"ב דבכורים דרחיצת ידים בתרומה. מה שאין כן במעשר. וכ"ש חולין. אלא תרומה בנגיעה. וכדמפרש הר"ב שם. והכא למעשר וחולין דוקא באכילה. עוד פירשו בגמ' דאידי ואידי באכילה. הא באכילה דנהמא. הא באכילה דפירי:

[אם נטמאו ידיו. ה"ה יד אחת. כמ"ש במשנה ז' פי"ב דפרה]:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

[עריכה]

(ט) (על המשנה) לחולין כו'. והא כדאיתא והא כדאיתא. דהתנן בריש פרק ב' דבכורים דרחיצת ידים בתרומה מה שאין כן במעשר וכל שכן חולין. אלא תרומה בנגיעה והכא למעשר וחולין דוקא באכילה. עוד פירש בגמרא דאידי ואידי באכילה הא באכילה דנהמא הא באכילה דפירי:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

[עריכה]

נוטלין לידים לחולין ולמעשר ולתרומה: גמ' חולין ומעשר מי בעו נטילת ידים ורמינהי דתנן ר"פ שני דבכורים התרומה והבכורים חייבין עליה מיתה וחומש וכו' וטעונין רחיצת ידים וכו' מה שאין כן במעשר וכ"ש בחולין קשיא מעשר אמעשר קשיא חולין אחולין ומסיק ל"ק כאן באכילה דנהמא כאן באכילה דפירי דאמר רב נחמן כל הנוטל ידיו ה"ז מגסי הרוח וכתבו תוס' ז"ל וה"ה דמצי למימר הא באכילה הא בנגיעה אלא כוליה באכילה עדיפא ליה ובירוש' דפירקי' ודפ' שני דבכורים דחי נמי להאי תירוצא דמדקתני במתני' נמי תרומה וגבי תרומה ליכא למימר דנוטלין לפת ותו לא דכל שני עושה בה שלישי ומוקי למתני' בחולין שנעשו ע"ג קדש ומעשר נמי כה"ג הוא והשתא חולין ומעשר ותרומה דקתני להו בהדי הדדי מדינא אית בהו שלישי ואפי' בפירות נמי בעי נטילת ידים ומתני' ר"א בר' צדוק היא דתנן בס"פ שני דמסכת טהרות חולין שנעשו ע"ג קדש הרי אלו כחולין ר"א ב"ר צדוק אומר הרי אלו כתרומה לטמא שנים ולפוסל אי ותו משני התם שנויא אחרינא ומוקי לה כראב"ש דבברייתא ע"ש וביד ר"פ ששי דהלכות ברכות ובפ' י"ג דהלכות פרה אדומה סי' ד' ובסוף הלכות מקואות: