משנה חגיגה ב רמבם

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

נוסח הרמב"ם[עריכה]

(א) אין דורשין בעריות בשלשה ולא במעשה בראשית בשנים ולא במרכבה ביחיד אלא אם כן היה חכם ומבין מדעתו וכל המסתכל בארבעה דברים רתוי לו כאילו לא בא לעולם מה למעלן מה למטן מה לפנים מה לאחור וכל שלא חס על כבוד קונו רתוי לו כאילו לא בא לעולם.

(ב) יוסף בן יועזר אומר שלא לסמוך יוסף בן יוחנן אומר לסמוך יהושע בן פרחיה אומר שלא לסמוך ניתאי הארבלי אומר לסמוך יהודה בן טבאי אומר שלא לסמוך שמעון בן שטח אומר לסמוך שמעיה אומר לסמוך אבטליון אומר שלא לסמוך הלל ומנחם לא נחלקו יצא מנחם ונכנס שמאי הלל אומר לסמוך שמאי אומר שלא לסמוך הראשונים היו נשיאים והשנים אבות בית דין.

(ג) בית שמאי אומרין מביאין שלמים ואין סומכין עליהן אבל לא עולות בית הלל אומרין מביאין שלמים ועולות וסומכין עליהן.

(ד) עצרת שחלה להיות ערב שבת בית שמאי אומרין יום טבוח לאחר שבת בית הלל אומרין אין לה יום טבוח מודים שאם חלה להיות בשבת שיום טבוח לאחר שבת ואין כוהן גדול מתלבש בכליו ומותרים בספד ובתענית שלא לקיים את דברי האומרים עצרת לאחר שבת.

(ה) נוטלין לידים לחולין ולמעשר ולתרומה ולקודש מטבילין ולחטאת אם נטמאו ידיו נטמא גופו.

(ו) טבל לחולין הוחזק לחולין ואסור למעשר טבל למעשר הוחזק למעשר ואסור לתרומה טבל לתרומה הוחזק לתרומה ואסור לקודש טבל לקודש הוחזק לקודש ואסור לחטאת טבל לחמור מותר לקל טבל ולא הוחזק כאילו לא טבל.

(ז) בגדי עם הארץ מדרס לפרושים בגדי פרושים מדרס לאוכלי תרומה בגדי אוכלי תרומה מדרס לקודש יוסף בן יועזר היה חסיד שבכהונה והייתה מטפחתו מדרס לקודש יוחנן בן גודגדה היה אוכל בטהרת הקודש כל ימיו והייתה מטפחתו מדרס לחטאת.

הדף הראשי של משנה חגיגה ב