משנה בבא מציעא י ב
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר נזיקין · מסכת בבא מציעא · פרק י · משנה ב | >>
הבית והעליה של שנים, נפחתה ז העליה ואין בעל הבית רוצה לתקן, הרי בעל העליה יורד ודר למטה, עד שיתקן לו את העליה.
רבי יוסי אומר, התחתון נותן את התקרה, והעליון את המעזיבה.
הַבַּיִת וְהָעֲלִיָּה (שֶׁל שְׁנַיִם),
- נִפְחֲתָה הָעֲלִיָּה,
- וְאֵין בַּעַל הַבַּיִת רוֹצֶה לְתַקֵּן,
- הֲרֵי בַּעַל הָעֲלִיָּה יוֹרֵד וְדָר לְמַטָּה,
- עַד שֶׁיְּתַקֵּן לוֹ אֶת הָעֲלִיָּה.
- רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר:
- הַתַּחְתּוֹן נוֹתֵן אֶת הַתִּקְרָה,
- וְהָעֶלְיוֹן אֶת הַמַּעֲזִיבָה:
- הַתַּחְתּוֹן נוֹתֵן אֶת הַתִּקְרָה,
הבית והעליה של שנים -
- נפחתה העליה - ואין בעל הבית רוצה לתקן,
- הרי בעל העליה יורד - ודר למטן,
- עד שיתקן לו את העליה.
- רבי יוסי אומר:
- התחתון - נותן את התקרה,
- והעליון - נותן את המעזיבה.
- הרי בעל העליה יורד - ודר למטן,
משנה זו מדברת במי שהשכיר עלייה, ואמר [לשוכר] עלייה על גבי הבית אני משכיר לך, ולפיכך יורד ודר עמו בבית. אבל אם אמר לו עלייה ולא זכר בית, אינו חייב לתקן. ואם אמר לו עלייה סתם, חייב להשכיר לו עלייה, על דרך מה שקדם בשכירות הבהמות.
ומחלוקת רבי יוסי וחכמים במעזיבה - והוא הטיט והעפר שטוחין על התקרה.
רבי יוסי אומר, מעזיבה להשוות הגומות הוא, לפיכך בעל העלייה נותן את המעזיבה.
וחכמים אומרים, המעזיבה נעשית לחיזוק התקרה, לפיכך חייב בעל הבית לבנותו. ואם אינו רוצה, הרי בעל העלייה בונה את הבית ויושב בתוכו עד שיתן לו את כל יציאותיו:
הבית והעליה - המשכיר לחבירו עלייה שעל גבי ביתו ו ואמר לו עלייה זו שעל גבי בית זה אני משכיר לך, ונפחתה העלייה ארבעה טפחים על ארבעה טפחים, דהשתא אם בא זה להשתמש בעלייה צריך שישתמש חציו למעלה וחציו למטה:
ואין בעל הבית רוצה לתקן - העלייה:
הרי בעל העליה יורד ודר למטה - לגמרי. דהא שעבד ביתא לעלייה ח. ולא כפינן ליה לדור חציו למעלה וחציו למטה:
מעזיבה - טיח של טיט שנותנים על התקרה. רבי יוסי סבר מעזיבה אשוויי גומות היא, ואשוויי גומות על העליון לאשוויי. ורבנן סברי מעזיבה אחזוקי תקרה היא, ואחזוקי תקרה תחתון בעי לאחזוקי. והלכה כחכמים:
הבית והעליה של שנים. כתב הר"ב הבית והעליה המשכיר לחבירו עליה כו' וכתב רש"י דלא גרם הכא של שנים דהא בשוכר קאי כדאמר בגמרא והתוספות כתבו דלר"ת נראה דמ"מ שייך למתני של שנים כיון דקתני בה בעל הבית ובעל העליה ובגמ' דמוקי לה בשוכר ומשכיר משום דבאחין שחלקו אין על התחתון לבנות תקרה. ע"כ. [וע' בפירוש הר"ב במשנה דלקמן. ומ"ש שם בס"ד] ופירש הרא"ש הטעם דהתחתון אינו צריך לתקרה ולמה יתקננו לבעל העליה דכיון דהגג שלמעלה קיים. אדרבה הוא חפץ בפחיתותה מבתקונה כדי שלא ידור בעל העליה על גביו ואי בעי לסלוקי בעל העליה את הגג כדי שיצטרך בעל הבית לתקן התקרה מחינן בידיה. דהגג משועבד לבעל הבית אף כשיש שם תקרה. כי הדבר ידוע אם ירדו גשמים על התקרה יעברו לבית. ואדעתא דהכי חלקו מעיקרא שיתקן בעל העליה את גגו שלא יזיקו מי גשמים לתחתון אבל התחתון אין מחוייב כלל לתקן מעמד רגל לעליון ע"כ. ועיין עוד שם שמיישב מה שהוקשה לתוספות בזה מל' הגמרא:
נפחתה העליה. תקרת הבית שבני עליה דורסים עליה שבאה התקלה מחמת תקרת הבית וזה שעבד לו הבית כשאמר ליה שעל גבי בית זה. שכל זמן שנתקלקלה עליתו מחמת בית. או יתקן או ידור עמו בבית. אבל אם נפלו כותלי העליה אינו חייב לתקן. ולא ידור עמו בבית. שאין זה הקלקול מחמת הבית. מגיד פ"ה מה' שכירות בשם הרשב"א:
הרי בעל העליה יורד ודר למטה. ל' הר"ב דהא שעבד ביתא לעליה. דאי לאו לשעבדו למה ליה למימר שעל גבי בית זה. והא קא חזי לה לעליה דעליה זו קאמר ליה. רש"י. ועמ"ש במשנה דלקמן:
המעזיבה. עמ"ש במ"ז פ"ק דסוכה:
(ו) (על הברטנורא) מוקי לה הכי דבאחין שחלקו אין על התחתון לבנות תקרה. תוספות. ועתוי"ט:
(ז) (על המשנה) נפחתה כו'. תקרת הבית שבני עליה דורסים עליה, שבאתה התקלה מחמת תקרת הבית, וזה שִעְבֵּד לו הבית כשאמר ליה: "שע"ג בית זה". שכל זמן שנתקלקלה עלייתו מחמת בית – או יתקן, או ידור עמו בבית. אבל אם נפלו כותלי העליה – אינו חייב לתקן, ולא ידור עמו בבית, שאין זה הקלקול מחמת הבית. מגיד:
(ח) (על הברטנורא) דאי לאו דשעבדו למה ליה למימר שעל גבי בית זה, והא קא חזי ליה לעליה, דעליה זו קאמר ליה. רש"י:
הבית והעליה נפחתה העליה: וכתוב בנ"י של שנים רש"י והרי"ף ז"ל ורוב האחרונים ז"ל פירשו הך מתני' בשוכר ומשכיר וכתב הרנב"ר ז"ל שכן עיקר דדינא דשותפים הא תני ליה בסמוך דתנן ואמר בעל העליה לבעל הבית לבנות וכו' ותרתי בשותפים למה לי אלא הא ודאי בשוכר ומשכיר הוא ומשום דדמיא לשותפים עריב לה בהדייהו. ואחרים דקדקו עוד מדאמר ר' יוסי עליון נותן מעזיבה ואיכא בגמרא טעמא משום אשוויי גומות ובשלמא בשוכר ניחא דהא אמרינן פ' השואל בגמרא על השוכר להטיח את גגו משום דמעשה הדיוט אבל בשותפי' ודאי תחתון נותן את הכל וראי' ממתניתין דלעיל דתנן דשניהם חולקים בשוה בעצים ובאבנים ובעפר ואילו העליון נותן המעזיבה בתקרה של תחתונה היה לו ליטול מן העפר יותר מחברו כשיעור אותה מעזיבה משום דעליון נותן לו תקרה עליונה ומעזיבה כנגד תקרה ומעזיבה של תחתון אלא מדתנן חולקין ש"מ כדכתיבנא עכ"ל ז"ל. ונפחתה העליה בד' טפחים דאין אדם דר חציו למעלה וחציו למטה פי' אע"פ שאינו מחוסר אלא מקום כלי אחד לא אמרינן כנגדו יתן כלי אחד כגון תיבה או עריבה למטה בבית:
הרי בעל העליה יורד ודר למטה: לגמרי דהא שעביד ביתא לעליה וכו' לשון רעז"ל. אמר המלקט דאי לאו לשעבדו למה לי למימר שע"ג בית זה והא קא חזי ליה דעליה זו קאמר ליה ומ"מ שניהם דרים יחד דא"ל משכיר לשוכר אדעתא לאפוקן לא אגרי לך:
ר' יוסי אומר התחתון וכו': בתוספתא דבבא מציעא רפי"א קתני ר' יוסי אומר מנחם בני אומר התחתון נותן וכו':
התחתון נותן את התקרה: גמרא ר' יוסי בר' חנינא אמר תקרת קנים כעין מחצלאות וסטני תלמידו של ריש לקיש אמר מנסרים של ארז ולא פליגי מר כי אתרי' ומר כי אתריה. בסוף פי' רעז"ל והלכה כחכמים. אמר המלקט ברפ"ד דהלכות שכנים כתב המגיד משנה דס"ל להרמב"ם ז"ל דלא נחלקו ר' יוסי וחכמים אלא בשוכר ומשכיר אבל בשותפים אפילו חכמים מודים שהמעזיבה לעליון ע"כ. ואפשר להיות שלהודיענו זה סידר התנא האי מתני' דמיירי בשכירות בין הדבקים בין שתי משניות דמיירי בשותפות ובזה אפשר שנתיישב קצת מה שהקשו תוס' ז"ל לקמן בריש סי' ד'. ובטור ח"מ סימן שי"ב שי"ד:
יכין
הבית והעליה של שנים: מיירי בהשכיר התחתון עלייה שבביתו לאדם א', וא"ל עלייה "זו מושכרת לך, דמדאמר" זו, לפיכך בנפל אינו חייב ליתן לו עלייה אחרת [כלעיל פ"ח מ"ט]:
נפחתה העליה: שהתקרה שדורסין עליה בני עלייה, נפחתה ד' טפחים מרובעין [שי"ב]:
הרי בעל העליה יורד ודר למטה עד שיתקן לו את העליה: דמדהשכיר עלייה שע"ג בית זה, שעבד הבית לעליי' שעל גביו:
רבי יוסי אומר התחתון נותן את התקרה: הן הקורות והקרשים שעל גבן:
והעליון את המעזיבה: השוכר נותן הטיט הטוח ע"ג. וצ"ל שעשיית המעזיבה אינה מעשה אומן, דאל"כ הרי המשכיר חייב לעשותה כלעיל [פ"ח מ"ז]. והלכה כת"ק. וי"א כר"י [שי"ד]. מיהו בשותפין ממש, אין על התחתון לתקן רק קלקול הכתלים שמהתקרה ולמטה, אבל התקרה והגג ושאר הכותלים, הכל על בעל העליי' [קס"ד]:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת