משנה פסחים ה ז

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר מועד · מסכת פסחים · פרק ה · משנה ז | >>

[עריכה]

יצתה כת ראשונה ונכנסה כת שניה.

יצתה שניה, נכנסה שלישית.

כמעשה הראשונה, כך מעשה השניה והשלישית.

קראו את ההלל^יט.

אם גמרו – שנו, ואם שנו – שילשו, אף על פי שלא שילשו ^כ מימיהם.

רבי יהודה אומר, מימיהם של כת שלישית לא הגיע ל"אהבתי כי ישמע ה'", מפני שעמה מועטין.

משנה מנוקדת

[עריכה]

יָצְתָה כַּת רִאשׁוֹנָה וְנִכְנְסָה כַּת שְׁנִיָּה. יָצְתָה שְׁנִיָּה, נִכְנְסָה שְׁלִישִׁית. כְּמַעֲשֵׂה הָרִאשׁוֹנָה כָּךְ מַעֲשֵׂה הַשְּׁנִיָּה וְהַשְּׁלִישִׁית. קָרְאוּ אֶת הַהַלֵּל. אִם גָּמְרוּ שָׁנוּ, וְאִם שָׁנוּ שִׁלֵּשׁוּ, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא שִׁלְּשׁוּ מִימֵיהֶם. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, מִימֵיהֶם שֶׁל כַּת שְׁלִישִׁית לֹא הִגִּיעַ לְ"אָהַבְתִּי כִּי יִשְׁמַע ה'", מִפְּנֵי שֶׁעַמָּהּ מֻעָטִין:

נוסח הרמב"ם

[עריכה]

יצתה הכת הראשונה - ונכנסה השניה.

יצתה השניה - ונכנסה השלישית.

כמעשה הראשונה - כן מעשה שניה, ושלישית.

קראו את ההלל -

אם גמרו - שנו.

ואם שנו - שילשו.

אף על פי - שלא שילשו מימיהם.

רבי יהודה אומר:

מימיה של כת שלישית,

לא הגיעה עד "אהבתי כי ישמע ה'" (תהלים קטז א),

מפני שעמה מועטין.

פירוש הרמב"ם

[עריכה]

זה מבואר:

פירוש רבי עובדיה מברטנורא

[עריכה]

קראו את ההלל - כל השלש כתות:

אם גמרו שנו - כשהיו מתחילים לשחוט היו מתחילים לקרות, ואם רבו הפסחים ומשך זמן שחיטתן עד שגמרו ועדיין רבים לשחוט, חוזרים וקורין שניה. ואם קראו שניה ועדיין לא גמרו שחיטת הפסחים של אותו הכת, חוזרין וקורין שלישית. וכן כת שניה ושלישית:

אע"פ שמעולם לא שלשו - שהכהנים היו רבים וזריזין:

לא הגיעו לאהבתי - אפילו פעם ראשונה:

פירוש תוספות יום טוב

[עריכה]

קראו את ההלל. טעמא כדאיתא בפרק בתרא בגמרא דף קי"ז נביאים שביניהם תקנו להן לישראל שיהו אומרים אותו על כל פרק ופרק ועל כל צרה וצרה שלא תבא עליהן [לישנא מעליא נקט] ולכשנגאלים אומרים אותו על גאולתן [כלומר לכשנגאלים]:

אעפ"י שלא שלשו. לא גמרו פעם שלישית כפירש"י בפרק בתרא דסוכה. כמו שאעתיקהו בס"ד שם במ"ו [צ"ל ה']:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

[עריכה]

(יט) (על המשנה) ההלל. בגמרא דף קי"ז. נביאים שביניהם תקנו שיהו אומרים אותו על כל פרק ופרק ועל כל צרה שלא תבא עליהן. ולכשנגאלים אומרים אותו על גאולתן:

(כ) (על המשנה) שלא שלשו. לא גמרו פעם שלישית. רש"י:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

[עריכה]

נכנסה שלישית: תנא היא נקראת כת עצלנית ואע"ג דלא סגי בלאו הכי אפ"ה איבעי להו לזרוזי נפשייהו:

קראו את ההלל: פי' לוים דתניא בתוספת' ישראל שוחטין את פסחיהם ולוים קוראין את ההלל תוס' ז"ל אבל מתוך פי' רש"י ז"ל דבפ' החליל (סוכה דף נ"ד) משמע שהכת עצמה היתה קוראה כמו שכתבו שם התוספות ז"ל: וכתבו עוד תוס' ז"ל ואע"פ שאין אומרי' שירה אלא על היין והכא חזינן דאיכא שירה בלא נסכים וכן היו מקדשין העזרות בשתי תודות ובשיר אומר ר"י דה"פ אין אומרים שירה בשעת הקרבת הקרבן אלא על היין דממשמח אלהים ואנשים דרשינן ליה ועיקר שתייה ושמחה היינו בשעת אכילה ודומיא דה"נ לגבוה בשעת הקרבת קרבן קאמר דאין אומרים שירה אלא על היין אבל שלא בשעת הקרבה היו אומרים שירה שלא על היין בכמה דוכתי ע"כ:

אם גמרו שנו: בסוכה פ' החליל (סוכה דף נ"ד:)

אע"פ שלא שלשו מימיהם: פי' אפי' כת ראשונה או שנייה וכ"ש שלישית ומשמע אבל שנייה ואפי' שלישית פעם אחת לכל הפחות היו קוראין כל ההלל ובא ר' יהודה להוסיף שאפי' פעם א' לא גמרה לקרות ההלל כת שלישית עד שכבר הכל נשחט כך היה נלע"ד לפי משמעות פשט לשון המשנה. אח"כ מצאתי שהיא דעת התוס' שם פ' החליל ודלא מרש"י ז"ל שפי' שם שאין שום כת שלא היתה גומרתו שני פעמים ומתחלת בו פעם שלישית ואע"ג דתנן אע"פ שלא שלשו מימיהם ר"ל לא גמרו פעם שלישית ע"כ. ומשמע לע"ד דמ"מ הלוים היו גומרין את ההלל אפי' שכבר נגמרה שחיטת הפסחים או לדעת רש"י ז"ל הכיתות שהם היו קוראות היו גומרין הללן ואין לי הכרע וז"ל תוס' ז"ל שם פ' החליל א"ר יהודה מימיה של כת שלישית לא הגיעה לומר אהבתי כלומר לא הגיעו הלוים לומר אהבתי בשחיטת פסחיהן ע"כ. ירוש' תני בר קפרא זה ההלל הוא הנקרא הלל הגדול ויש שם ג"כ ר' בא ור' סימון ור' יהושע בן לוי דס"ל הכי ואע"פ שלא נזכר כאן במשנה הלל הגדול רק מלת הלל אבל ר' חנינא ור' יוחנן ס"ל דאינו נקרא הלל הגדול רק מזמור הודו שיש בו כ"ו כל"ח וכתיב ביה נותן לחם וגו' אלא שר' יוחנן אומר שצריך להתחיל ממזמור שלמעלה ממנו הללויה וגו' שעומדים וגו' משום דכתיב מעלה נשיאים וגו':