מפרשי רש"י על שמות כא לו
<< | מפרשי רש"י על שמות • פרק כ"א • פסוק ל"ו | >>
• א • ב • ג • ד • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כו • כח • כט • ל • לא • לב • לג • לד • לה • לו • לז •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
א֣וֹ נוֹדַ֗ע כִּ֠י שׁ֣וֹר נַגָּ֥ח הוּא֙ מִתְּמ֣וֹל שִׁלְשֹׁ֔ם וְלֹ֥א יִשְׁמְרֶ֖נּוּ בְּעָלָ֑יו שַׁלֵּ֨ם יְשַׁלֵּ֥ם שׁוֹר֙ תַּ֣חַת הַשּׁ֔וֹר וְהַמֵּ֖ת יִֽהְיֶה־לּֽוֹ׃
רש"י
"או נודע" - או לא היה תם אלא נודע כי שור נגח הוא היום ומתמול שלשום הרי ג' נגיחות
"שלם ישלם שור" - נזק שלם
"והמת יהיה לו" - לניזק ועליו ישלים המזיק עד שישתלם ניזק כל נזקו
רש"י מנוקד ומעוצב
אוֹ נוֹדַע – אוֹ לֹא הָיָה תָם אֶלָּא "נוֹדַע כִּי שׁוֹר נַגָּח הוּא" הַיּוֹם וּ"מִתְּמוֹל וּמִשִּׁלְשׁוֹם" – הֲרֵי שָׁלוֹשׁ נְגִיחוֹת (בבא קמא כ"ג ע"ב).
שַׁלֵּם יְשַׁלֵּם שׁוֹר – נֶזֶק שָׁלֵם.
וְהַמֵּת יִהְיֶה לּוֹ – לַנִּזָּק, וְעָלָיו יַשְׁלִים הַמַּזִּיק עַד שֶׁיִּשְׁתַּלֵּם נִזָּק כָּל נִזְקוֹ (בבא קמא י' ע"ב).
מפרשי רש"י
[פד] או לא היה תם כו'. מפני כי בכל מקום בא מלת "או" להשוות הדברים יחד שיהיו שוים, וכאן אין המועד שוה לתם שיאמר "או נודע", והוי ליה למכתב 'ואם נודע כי שור נגח', כי לשון "או" משמש 'זה או זה', והכא זה לא יתכן, ולפיכך פירש כי מלת "או" שבכאן כמו 'או לא היה תם', והשתא הוי שפיר מלת "או", שהרי יכול להיות שהשור הוא מועד (כגון) [כמו] שהוא תם, ואין הכתוב מדבר רק מענין השור ולא מן הדין, רק מענין השור, שיאמר הכתוב שהוא אינו תם. ויכול לומר השור הוא תם או שהשור אינו תם והוא מועד, ושוב לא קשיא מידי. והא דפירש רש"י בפרשת ויקרא (ויקרא ד', כ"ג) אצל "או הודע אליו חטאתו", כי "או נודע" הוא כמו 'אם נודע', נראה כי רש"י מסופק אם יש לפרש אותו מלשון 'או', מפני שכאן נוכל לפרש אותו מלשון 'או' כמשמעו, אף על גב דיש "או" מלשון 'אם', הם מעטים, או שנפרש אותו מלשון 'אם' דהוי ניחא טפי, לכך כתב שם שהוא מלשון 'אם', וכאן מלשון 'או'. וכל מקום שהוא מסופק כתב שניהם: