מפרשי רש"י על שמות כא כא
<< | מפרשי רש"י על שמות • פרק כ"א • פסוק כ"א | >>
• א • ב • ג • ד • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כו • כח • כט • ל • לא • לב • לג • לד • לה • לו • לז •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
אַ֥ךְ אִם־י֛וֹם א֥וֹ יוֹמַ֖יִם יַעֲמֹ֑ד לֹ֣א יֻקַּ֔ם כִּ֥י כַסְפּ֖וֹ הֽוּא׃
רש"י
"אך אם יום או יומים יעמוד לא יוקם" - אם על יום א' הוא פטור על יומים לא כ"ש אלא יום שהוא כיומים ואיזה זה מעת לעת (מכילתא)
"לא יוקם כי כספו הוא" - הא אחר שהכהו אע"פ ששהה מעל"ע קודם שמת חייב
רש"י מנוקד ומעוצב
אַךְ אִם יוֹם אוֹ יוֹמַיִם יַעֲמֹד לֹא יֻקַּם – אִם עַל יוֹם אֶחָד הוּא פָטוּר, עַל יוֹמַיִם לֹא כָּל שֶׁכֵּן? אֶלָּא יוֹם שֶׁהוּא כְיוֹמַיִם, וְאֵיזֶה? זֶה מֵעֵת לְעֵת.
לֹא יֻקַּם כִּי כַסְפּוֹ הוּא – הָא אַחֵר שֶׁהִכָּהוּ, אַף עַל פִּי שֶׁשָּׁהָה מֵעֵת לְעֵת קוֹדֶם שֶׁמֵּת – חַיָּב.
מפרשי רש"י
[ס] הא אחר שהכהו וכו'. אבל מזה דכתיב (ר' פסוק כ) "כי יכה את עבדו", ולא עבד אחר, אין ללמוד, דהווה אמינא דדרך הכתוב לדבר בהווה, ודרך להכות עבדו ולא עבד איש אחר. ועוד, דהווה אמינא כיון שגופו קנוי לו אפילו אם המיתו אינו נדון עליו, ולפיכך צריך לכתוב "עבדו" דאפילו הכי חייב, אבל לא בא למעט עבד איש אחר שלא נדון ביום או יומים, ולפיכך צריך "כי כספו הוא" הא אחר שהכהו חייב מיתה, ואינו נדון ביום או יומים: