לדלג לתוכן

מפרשי רש"י על שמות כא יז

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


<< | מפרשי רש"י על שמותפרק כ"א • פסוק י"ז | >>
א • ב • ג • ד • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כו • כח • כט • ל • לא • לב • לג • לד • לה • לו • לז • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


שמות כ"א, י"ז:

וּמְקַלֵּ֥ל אָבִ֛יו וְאִמּ֖וֹ מ֥וֹת יוּמָֽת׃


רש"י

"ומקלל אביו ואמו" - למה נאמר לפי שהוא אומר (ויקרא כ) איש איש אשר יקלל את אביו אין לי אלא איש שקלל את אביו אשה שקללה את אביה מנין ת"ל ומקלל אביו ואמו סתם בין איש ובין אשה א"כ למה נאמר איש אשר יקלל להוציא את הקטן

"מות יומת" - בסקילה וכ"מ שנאמר דמיו בו בסקילה ובנין אב לכולם (ויקרא כ) באבן ירגמו אותם דמיהם בם ובמקלל אביו ואמו נאמר דמיו בו (ת"כ קידושין ל)


רש"י מנוקד ומעוצב

וּמְקַלֵּל אָבִיו וְאִמּוֹ – לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר "אִישׁ אִישׁ אֲשֶׁר יְקַלֵּל אֶת אָבִיו" (ויקרא כ,ט), אֵין לִי אֶלָּא אִישׁ שֶׁקִּלֵּל אֶת אָבִיו. אִשָּׁה שֶׁקִלְּלָה אֶת אָבִיהָ מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: "וּמְקַלֵּל אָבִיו וְאִמּוֹ", סְתָם, בֵּין אִישׁ וּבֵין אִשָּׁה (סנהדרין פ"ה ע"ב). אִם כֵּן לָמָּה נֶאֱמַר "אִישׁ אֲשֶׁר יְקַלֵּל"? לְהוֹצִיא אֶת הַקָּטָן.
מוֹת יוּמָת – בִּסְקִילָה. וְכָל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר "דָּמָיו בּוֹ" – בִּסְקִילָה. וּבִנְיָן אָב לְכֻלָּם: "בָּאֶבֶן יִרְגְּמוּ אוֹתָם דְּמֵיהֶם בָּם" (ויקרא כ,כז), וּבִמְקַלֵּל אָבִיו וְאִמּוֹ נֶאֱמַר (ויקרא כ,ט): "דָּמָיו בּוֹ" (סנהדרין ס"ו ע"א).

מפרשי רש"י

[נב] כל מקום שנאמר דמיו בו בסקילה ובנין אב לכולם וכו'. בפרק ארבע מיתות (סנהדרין דף סו.) ובמכילתא. והקשה הרא"ם דהוי ליה לומר דיליף בגזירה שוה, נאמר כאן (ויקרא כ', י"ט) "דמיו בו", דלא שייך כאן בנין אב. ודע, כי דעת רש"י בזה דודאי "דמיו בו" שייך אצל סקילה, ואין זה רק בנין אב, דאנו לומדין מאוב וידעוני פירוש לשון "דמיו", דאחר שכתב (ויקרא כ', כ"ז) "באבן ירגמו אותם דמיהם בם", ולא כתיב 'דמיהם בם באבן ירגמו אותם', משמע בפירוש ד"דמיהם בם" קאי על "באבן ירגמו אותם", ש"דמיהם בם" שייך אצל סקילה דווקא, דלשון "דמיו" שייך בסקילה, מפני שבסקילה נאמר (דברים י"ז, י"ז) "יד העדים תהיה בו בראשונה להמיתו", ואין כן בשאר מיתות, ועולה על הדעת דכיון דהעדים ממיתים אותו הם גרמו לו, כי הם העידו והם ממיתים אותו, לכך כתב "דמיו בו" ואין לעדים חיוב. ועוד, כי לכך נאמר "דמיו בו" בחיוב סקילה, שלא תמצא במומתים אחרים "יד העדים תהיה בו בראשונה ויד כל העם באחרונה" (שם), שצווה על מיתתו את הכל, יותר מכל המיתה, זהו "דמיו בו", שכל כך הוא בן מיתה ודמיו בו - עד שהכל חייבים עליו להמיתו: